נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות מגוונים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "כי תצא" (מפרק כ"א – פרק כ"ה)
13 לספטמבר 2019
פרשת "כי תצא" (מפרק כ"א – פרק כ"ה)
אסתר פינס, 2019-09-13 - 10:00
כל הזכויות שמורות

צילום: Shutterstock.com

הפרשה הקודמת כקודמותיה מתארת את משה לפני מותו, לא מוותר לעם ישראל, עומד מוכיח, מסביר ומתחנן שנשמור על זהותנו, על טוהר הלשון, על החמלה, על משפט צדק שיתבסס על טוהר המידות, על החשיבות בכיבוד הורים, על הערבות ההדדית, על האחידות שתחזק את האחדות ביננו ובתוכנו. 

 
משה ממשיך ומתווה כללים ברורים להתנהלות הצבא בטרם צאתם לקרב ומצווה: השוטרים אחראים על פטור מגיוס: למאורסים, לנוטעי כרמים, לבוני בתים. והכהן יישא דברי חיזוק בפני הלוחמים, וייתן פטור למפחדים כדי לא לפגוע במורל הלוחמים. "האיש הירא ורך הלבב....." הרמב"ן רואה בשחרורם תועלת המחזקת את לב הלוחמים.
 
פרשת " כי תצא" ממשיכה את פרשת שופטים אחרי שמשה חיזק את רוח העם כדי שלא ייבהלו מרוחות מלחמה והתווה כללים ברורים מי כשיר לצאת למלחמה. 
משה ממשיך ללא לאות על אף גילו המופלג, להנחיל קודים מוסריים כדי שהמחנה הצבאי ישקף התנהלות צנועה ומוסרית. הוא חושש שההצלחה במלחמה תגרום לאופוריה, לשיכרון הכוח ולשיכרון חושים. 
 
כך נפתחת הפרשה: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה’ ....בְּיָדֶךָ.... וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, .....וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשה.......וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר....תָּבוֹא אֵלֶיה..." 
יש כללים לפני מלחמה, "כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם..." (פרק כ’ פסוק י) אם הקריאה לשלום ללא קרב לא נענית עם ישראל יצא למלחמה כדי להגן על רכושו, על עצמאותו, ועל זכותנו להתקיים בנחלת אבותינו. אבל, התורה אומרת לנו גם במלחמה קיומית, כמו בכל דרכי החיים, יש כללים, וחוקים מה מותר ומה אסור, כדי שנוכל לחזור הביתה בכבוד מבלי לאבד צלם אנוש. 
הקוד המוסרי חשוב מאוד מפני שחייל בשעת מלחמה, הרחק מביתו מפעמת בו רוח קרב, ומפעם בו "יצרו של אדם" למראה אישה יפה. 
לכן, הפרשה לא אוסרת על החייל לקחת אישה שבויית מלחמה, אלא מלמדת אותו ריסון עצמי, שליטה על היצרים ולקיחת אחריות לשלומה ולפרטיותה, ורק אחרי חודש ימים אם ירגיש שהשבויה חשובה לו באמת ישאנה לאישה ואם לא ישחררה לחופשי. 
מאז ועד היום, אין לגעת בשבויה! ריסון עצמי, ושליטה על היצרים הינם קודים מוסריים חשובים בימינו

שיעור לחיים: כהורים אחראים, עלינו להנחיל לילדנו כלים ערכיים, לריסון עצמי, לשליטה ביצרים, לטוהר הלשון, טוהר המידות, לראיה חומלת, וללקיחת אחריות. שידעו לראות את האור גם בקושי. שיזכרו מי אנחנו ומאין באנו, יתנהלו בענווה, יפתחו את הלב להקשבה נקייה, שתעורר הבנה, ותחזק את תחושת השייכות לזהותנו ואת האחדות בינינו ובתוכנו, כדי שבבוא היום יהפכו להורים אחראים המתווים דרך ומקנים ערך, ויעבירו את הלפיד הלאה מדור לדור.
זו מקור עוצמתה של משפחה ואומה!
 
משה ממשיך בנאום חייו, ומטיל אחריות על האדם כלפי זולתו: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם
כלומר: אנחנו חייבים בצאתנו ובבואנו להביט סביבנו נכוחה, בראייה חומלת, שמא מישהו זקוק לעזרה, ולא להתעלם ממצוקותיו של הזולת אלא לעזור לו למצוא את האבדה ולשמור על רכושו. הפרשה מצווה, "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם." 
 
משה ממשיך: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ "
הפרשה מצווה על ראיה חומלת, אם ראינו שהחמור נפל, עלינו לרוץ ולעזור לאדם להקים את חמורו, אולם במקרה הנ"ל חובה לעזור למי שעוזר לעצמו, "הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ"
 
בפרשתנו יש שבעים מצוות היורדות לפרטי פרטים: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ; ..... כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.
במצווה זו אין חובה לסייע לזולת, אלא חובה לנקוט באמצעי זהירות ובטיחות כדי למנוע מכאוב לזולת.
אני למדה מכך: שאנחנו חייבים חשיבה אחראית שלא תגרום לנו לחסוך במעקה ולחשוב שהכול יהיה בסדר. אלא לחשוב כמה צעדים קדימה ולמנוע אסון. 
 
משה ממשיך: "כִּי-תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ, מַשַּׁאת מְאוּמָה--לֹא-תָבֹא אֶל-בֵּיתוֹ, לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ. בַּחוּץ, תַּעֲמֹד; וְהָאִישׁ, אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ, יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת-הַעֲבוֹט, הַחוּצָה. וְאִם-אִישׁ עָנִי, הוּא--לֹא תִשְׁכַּב, בַּעֲבֹטוֹ."
משה מצייר מצב עצוב, נוגע ללב: אם נתת הלוואה לאדם והוא אינו מחזירה והחלטת ללכת אליו לגבות את חובך או לקחת עירבון, אל תיכנס לביתו, אל תלבין פניו, חכה לו בחוץ. אם החוב הוא בגד והבגד הוא היחיד שיש לו, עליך להחזיר לו הבגד, למרות שהוא שלך, כדי שיהיה לו במה לישון. מדובר בשיעור לחיים, החמלה מעל החוק!!
משה חוזר, מזהיר ומלמד, שבהתבוננות כנה נעורר את החמלה הנטועה בליבנו שתעורר את ההקשבה לקול הפנימי שקולו רצוף ענווה, יראה, חמלה, שלום ואהבה.
 
הכול בידנו! נפתח את הלב, נעורר את השמחה ונצמיח את עצמנו בברכה, נראה בעין טובה את האחר ונתמקד בטוב – ביקר לנו.
 
אני מתפללת שנדע להנחיל לילדינו את ערך הראיה החומלת, וההקשבה הנקייה לקול הפנימי ומתוך ראיית הטוב להכיר תודה!
אסור להתעלם ולא לכבד
 
בואו נאמין/ חמוטל בן זאב היקרה,
בואו נאמין בקירוב לבבות
שהאושר נמצא בידינו
יש מקום לכולם ונמשיך לקוות
שהטוב הוא כבר כאן ואצלנו.
 
 שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }