נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > יום-הולדת 137 למושבה!
25 לדצמבר 2019
יום-הולדת 137 למושבה!
מוריס-דוד בר-יוסף, 2019-12-25 - 10:00

צריך הרבה דמיון כדי לתאר כיצד חגגו מייסדי-המושבה את חג-החנוכה הראשון שלהם על ’גבעת-זמארין’ ואיך הדליקו את הנרות לציין את הנס הגדול שהביא אותם למקום שכוח-אל, שלימים הפך להיות מושבה פורחת שכבר ’עושה קולות’ של עיר. הנה תזכורת קצרה לרגל יום-ההולדת ה-137 של זכרון-יעקב  

כל הזכויות שמורות

צילום: shutterstock

החלוצים-המייסדים הגיעו בתום מסע מטלטל מרומניה לפלשתינה בשנת תרמ"ג (1882 למניינם) ותקעו יתד זמנית בחיפה. קשה מאוד ממרחק הזמן והמקום לתאר את מצבם הנפשי והגופני של העולים, אשר ביקשו לגאול את הארץ-המובטחת, אבל ברור מתוך העדויות שהותירו אחריהם וממסמכים וכתבים רבים, כי ממש לא ליקקו דבש עם הגיעם ארצה.

תחילה התגודדו כאמור בחיפה, כפר לא גדול בלי נמל או שובר-גלים, כאשר בין חיפה לבין המושבה-הגרמנית, שדות-שממה ודרך לא סלולה. חלקם התגורר בחדרים ששכרו ב’חאן זחלאן’ שהורכב מחצר-בניינים ללא טיח ובלי מיטות וחלקם עשה בבתי-המלון של יוסיל מורגנשטרן ומתי סודה, להם שילמו ממיטב כספם עבור האירוח.

יהודים התגוררו בחיפה מאמצע המאה ה-19, רובם ככולם בני עדות-ספרד ומספרם נע אז בין 800 ל-1500 מתוך אוכלוסייה של כ-6000 נפש. באמצע המאה ה-19 החלה להתבסס בחיפה קהילה אשכנזית- אורתודוכסית, שסייעה לחלוצים מרומניה להתאקלם בימיהם הראשונים בעיר-הכרמל.

בחודש נובמבר 1882 פגשו ביהודי שהגיע לפניהם לחיפה, שמואל איגנר שמו ואשר נודע בכינוי ’איגנר זייגער-מאכער’, שהרי שען היה לפי משלח-ידו והלה הציע להם לרכוש נחלה בשומרון ושמה ’זמארין’.
העולים החליטו לשלוח שני נציגים לראות מקרוב את הנחלה וכאשר חזרו האדונים משה קורלנד ומרדכי קליסטר משליחותם, דיברו בהתלהבות רבה על מה שראו עיניהם במרחק שמונה שעות רכיבה על סוסים מחיפה ובסופו של משא-ומתן הוחלט לרכוש את הנחלה במחיר כולל של 52 אלף פרנקים.

ההתרגשות בקרב העולים לא ידעה גבולות וכך ביום שני ה-6 בדצמבר 1882 החלו הראשונים לעלות ’למושב זמארין’ והתיישבו בארבעה בתים ערבים שנמצאו על הגבעה. עד מהרה פינתה ההתלהבות את מקומה למציאות הקשה אותה מצאו באדמת הטרשים השוממה וגם התמימות האופיינית לחלוצים צמאי חזון ושליחות, התחלפה חיש קל באכזבה קשה נוכח התנאים הקשים אשר שררו במקום שכוח-אל אליו הגיעו.

אחד הראשונים, יצחק גולדשטיין העיד על כך ש- " בראשון לחנוכה עלינו קצת מן האיכרים לנחלתנו בלוויית מורה-דרך ערבי" וזאת למעשה העדות הראשונה לכך שחג-החנוכה היה המועד בו החלה ההתיישבות בנחלה שלימים הייתה למושבה זיכרון-יעקב.

בספרו ’זכרון-יעקב’ מספר אריה סמסונוב על אודות ההתרחשות ההיסטורית וכותב בין היתר "הלילה הראשון של חנוכה. חושך, השמים מכוסים עננים, בטבורו של הר ’זמארין’ יושבים המעפילים ומשפחותיהם, ליבותיהם נפעמים ונפשם הומיה ונסערת..."
למחרת היום הצטרפו אליהם עוד משפחות שעשו דרכן מחיפה ולאחר שנאלצו ללון בעתלית, מפאת הגשם הסוחף שירד, המשיכו בדרכם כפי שתיעד זאת אביגדור אפלבוים ביומנו: " הגענו עם ערב ל’זמארין’, ישבנו לנוח מעט ואחד מן הזקנים, יצחק-אהרון אפלבוים, ברך על נר שלישי של חנוכה. ביום שלישי של חנוכה דרכו רגלינו על אדמת נחלתנו".

התיעוד המרגש הזה מנציח את העובדה לפיה יום-ההולדת של זכרון-יעקב נקבע לדורות בחג-החנוכה. לימים פרצה מחלוקת בדבר התאריך המדויק, שהרי על-פי לוח-השנה העברי נר ראשון של חג-החנוכה בשנת תרמ"ג, היה ביום שלישי כד’ כסליו וזאת בניגוד לעדויות בדבר הדלקת נר-שני במועד אחר, אבל בין שמדובר בנר כזה או אחר של החג, הנס שהחל להתחולל בחנוכה תרמ"ג, כבר הפך את אדמת הטרשים של ’זמארין’ למושבה מפוארת העושה ביום-הולדתה ה-137 ’קולות של עיר’...
מזל טוב וחג-חנוכה שמח!.
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
המכלית Minerva Helen נוקתה מחשד של מעורבות באירוע הזפת החמור בחופי ישראל
חגיגת פורים זכרונית
נתוני הגיוס לצה’’ל: חוף הכרמל מובילה ארצית בגיוס לתפקידי לחימה ובגיוס נשים לשירות משמעותי
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור