נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
24 ליוני 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-06-24 - 10:00

 פרשת "שלח"

כל הזכויות שמורות

 תקציר פרשת "בהעלותך": בשבת קראתי שוב את הפרשה והגעתי לעוד תובנה והיא: יצר הקנאה. יש קנאה חיובית ומפרה כמו: "קנאת סופרים תרבה חוכמה". ויש קנאה פוגענית כמו: קנאתו של יהושע שקינא באלדד ומידד שהיו מתנבאים במחנה וביקש ממשה: "אדוני משה כלאם." ומרים שדיברה על משה. דברי מרים נבעו מחוסר הכרה בגדלות נבואתו של משה ורגשות הקנאה הפילו אותה לדבר לשון הרע, ועליהם נענשה! אז מהי קנאה ולמה צריך להיזהר ממנה? התשובה היא: כל זמן שאדם מרגיש שהוא חסר משהו, הוא ירגיש (לא כולם) קנאה כלפי האיש שנדמה לו שטוב לו יותר ממה שיש לו. לכן, קנאה זו אש זרה = רגש הרסני המתעתע מחשבות ומעוות מציאות. כשהמציאות לא מסתדרת עם הציפיות, אש הקנאה גורמת לאובדן שליטה המובילה לרצח אופי, ללשון הרע המשתלחת ורומסת ללא רסן וללא ביסוס במושא קנאתו= האדם אליו מכוונת הקנאה. הקנאה הביאה את קין לרצוח את הבל אחיו. ואת אבשלום שקינא בדוד אביו וביקש להרגו, עוד ועוד.... אולם, גם רצח אופי, רצח!! על כן, עצור! הבט נכוחה בסיטואציה (בעיניים של האחר- מושא הקנאה) ואז תבין איך כל המחשבה המתעתעת, אני הצודק, אני היודע וכולם טועים, זו בריחה מהמציאות!! כשמשה רבנו הבין והרגיש את יצר הקנאה המנסה לשלוט בו, מיד שלט ביצר, ואמר: שהוא מעדיף, "מאה מיתות על קנאה אחת" (מדרש רבה לספר דברים פרשה ט’). וזה אומר הכול!!!
פרשת "שלח" פרק יג פסוק א’, הפרשה פותחת ב: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ-כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה: כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה"(פרק יג,ב-ג). משה שלח את ראשי העם לתור את הארץ, לפני כניסתם אליה. משה ביקש מהם תמונת מצב, כלומר: עליהם לאסוף נתונים ללא קביעת מסקנות. והנה אחרי שהשליחים תרו את הארץ במשך 40 יום חזרו וסיפרו למשה, לאהרון ולכל עדת ישראל: "בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם. ..... וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"
(פרק יג , כז- לג).
משה שלח 12 אנשים מכובדים, פרט ליהושע וכלב בן יפונה, שאמרו שהארץ טובה מאוד, מאוד ונוכל להילחם ולכבוש אותה, אל פחד! עשרה מהם, החליטו שהם בעצם חגבים. כי במקום לפתוח את ליבם בהכרת הטוב, ולראות את הארץ בשמחת הלב, ובעין טובה, הם בחרו להסתגר, בלב חסום, ולהישאר עבדים, ואז כל דבר שראו הפך מפחיד ומאיים עליהם. לכן אותו מבט מפוחד בעיניהם הפך כלפי עצמם וכך ראו את עצמם כחגבים, והוציאו את דיבת הארץ. ואז מה קרה? וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה, לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ..... וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.....( פרק יד א’, ד).
המשברים עליהם למדנו בפרשת "בהעלותך", המתאוננים, והמתאווים... וכעת פרשת "שלח" על חטא המרגלים שחששו על כבודם מתוך דימוי עצמי נמוך, מלמדים אותי: שהעם שיצא מעבדות לחירות, לא הצליח לחזק את שורשיו סביב זהותו הלאומית. על כן, אינם מרגישים את החיבור, את תחושת השייכות, כי טרם הפנימו שהם עם חופשי. הם מרגישים התמרמרות וריקנות, קנאה ושנאה ומתגעגעים למצרים – לעבדות. כשהלב סגור, הוא במערבולת, הוא עדיין משועבד לכעסים המונעים ממנו אפילו לנסות, ואז הפחד מכרסם ומשתק והדמיון מתעתע ומעוות מציאות.
הפחד הוא לגיטימי כל עוד אינו משתק, אלא מביא את האדם לנקוט במשנה זהירות ובתוך הקושי לחפש את האור ומי שמחפש את האור, מוצא אותו – הוא התקווה והדרך להצלחה! לכן, חשובה מאוד, מאוד, תחושת השייכות והשליחות, כי היא פורצת חסימות ויוצרת שוטפות ואחריות ואמונה בצדקת דרכינו המובילה לערבות הדדית. זו חוסנה של אומה וחוסנה של כל משפחה! שימו לב! כל פעם שאנחנו לפני ולקראת הכניסה לארץ הפרשה נקראת:
"וישלח" – "וישלח יעקב מלאכים אל עשיו אחיו ארצה...." (בראשית פרק לב).
"בשלח" - "ויהי בשלח פרעה את העם....." (שמות יג’ ).

"שלח" - "וידבר ה’ אל משה לאמור: שלח לך אנשים..."(במדבר יג).
התורה באה ללמד אותנו: כל יהודי הבא לארץ ישראל חייב להרגיש את תחושת השליחות!
שלוש הפרשיות הללו מחזקות את הבנתי ודעתי, על חשיבותה של הרגשת השייכות ותחושת השליחות, כי בלעדיהן, ניראה כעלה הנידף ברוח, לא נוכל להכות פה שורש – להרגיש מחוברים בלב ונפש. לכן, כל יהודי צריך להרגיש שייכות לארץ הזאת ולראות בהתיישבות בארץ ישראל, שליחות! להילחם ולהגן עליה כשצריך. לשמוח על חצי הכוס המלאה, לא להוציא דיבת הארץ, ולא לראותה כדבר המובן מאליו. אלא לברך על הזכות הגדולה שנפלה בחלקינו ולהודות יום יום על הארץ הטובה שהנחיל ה’ לאבותינו ולנו – ארץ זבת חלב ודבש.
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }