נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > דייט עם מיכל- סיפורה של עליזה קרייזל, מחנכת, מגשרת ויוצרת
16 לינואר 2020
דייט עם מיכל- סיפורה של עליזה קרייזל, מחנכת, מגשרת ויוצרת
מיכל כהן-אלדן, 2020-01-16 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 
בצילום: עליזה בחדר הגישור 

לאחר קריירה ארוכת שנים בחינוך ובהוראת העברית בארץ ובעולם התפנתה עליזה קרייזל לעשות למען ביתה - המושבה זכרון יעקב שהיא כה אוהבת, בין שלל תפקידיה ההתנדבותיים שימשה כיושבת ראש ויצו זכרון, הקמת צו״פ, דוברת המתנ״ס. גולת הכותרת בפעילותה במושבה היתה הקמת ״המרכז הקהילתי לגישור זכרון יעקב" שפעל בהצלחה בניהולה במשך 15 שנה, מרכז אשר חרט על דגלו ערכים של שיח מכבד, הידברות סובלנית ומקרבת, פתרון סכסוכים, שיפור איכות החיים והשכנת שלום. קרייזל יזמה קורסים רבים להכשרת מגשרים והדבר שהיא הכי גאה היה מיזם שהכשיר תלמידים כמגשרים בבתי הספר היסודיים במושבה״מגשרים עמיתים". 

לאחרונה היא שקדה במרץ על יוזמה חדשה, פיתוח ויצירת משחק ’בואו נדבר’, שיצא לאחרונה וזוכה להצלחה. משחק רביעיות כיפי שהתובנות לפיתוחו מתבססות על ידע אקדמי וניסיון רב שנים של קרייזל בתחום ההוראה, החינוך והגישור- הדיסציפלינות המקצועיות  בהן התמחתה ואשר עוסק בתקשורת בינאישית, "הנה שוב חזרתי לערכים החינוכיים החשובים, שהיו לי לאתגר לאורך חיי. לא האמנתי, שאמצא את עצמי בגילי עוסקת ביצירת משחק המדבר על אותם ערכים ייעודיים, ערכים אותם הבנתי שיש לטפח ולהקנות מיומי הראשון כמחנכת. מי ייתן והערכים עליהם מדובר יוטמעו בדור העתיד של ילדינו, נכדינו ואני זוכה לומר - גם ניניי."
 
ספרי לי על ילדותך
התמזל מזלי והגעתי לארץ בשנת 1933 עם הוריי הציונים, גולדה ויעקב פרבר מצ’חנוביץ שבפולין. הוריי למדו, דיברו, שרו וחלמו בעברית על ארץ ישראל. החלטתם לעזוב חיים נוחים בגולה היתה מושכלת. הם זכו והגשימו חלום לעלות לארץ עם ביתם פרידקה-עליזה. החיים בארץ היו "לא קלים". אבי יערן בכיר ואימי, מנהלת חנות, שניהם עבדו בבניין. בתקופת המאורעות 1936-1939 ביום אבי עבד בסלילת כבישים ובלילה יצא חמוש להגן על הישוב מפני פורעים ערבים. בזכות כישוריו ורצונו התקדם אבי והגיע למשרת מזכיר המחלקה לפיקוח על הבנייה בעירית חיפה. תנאי המגורים היו "צנועים" גרנו בחדר אחד. עד מתי? עד שנה לפני שסיימתי ללמוד בסמינר.
 
להיות מורה
בעת הקמת המדינה היה מחסור במורים.פניתי ללמוד הוראה. חלמתי להיות מורה. ראיתי במקצוע אתגר חינוכי והוראתי. למדתי בסמינר של בית הספר הראלי העברי בחיפה. קשה לתאר כמה חיכיתי לרגע בו יקראו לי "המורה". המסע החל. השקעתי בהוראה, דאגתי שחומר הלימוד יהיה מובן, השיעור חוויתי, משתף ומסקרן. ההישגים הלימודיים היו משבועי רצון מאוד. תשומת לב מיוחדת הקדשתי לטיפוח הקשרים החברתיים, אחריות הדדית ושיתוף. כתוצאה מתקשורת חיובית והידברות נאותה מצאנו תמיד דרך נעימה לפתור תעלולים, מעשי שובבות ולטפח חברות והדדיות. 

 
בצילום: צוות המגשרים שהוכשר להורות גישור בתי הספר בזכרון יעקב

התלמידים גרמו לי לבוא לבית הספר בשמחה. ראיתי לעצמי זכות גדולה להיות מחנכת ומורה. ידעתי, שבחרתי במקצוע לחיים. מקצוע שמילא את חיי בעניין וחדווה. בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע גל עלייה גדול לארץ. המשימה הלאומית, כפי שהכריז בן גוריון, היתה קיבוץ ומיזוג גלויות. מצאתי לנכון להשתלב במשימה לעשות הסבה להוראת עברית כשפה שנייה. השתלמתי בטכניון בשיטת "הבט ושמע". 


 
בצילום: לחיצת יד בכנס ארצי. בתמונה ד"ר סגל ,יו"ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים עליזה מנהלת המרכז בשיחה עם שר המשפטים מאיר שטרית.


בשנים 1968 -1996 כיהנתי בהוראת עברית באקדמיה בארץ ובחו"ל. האתגר החדש היה לשלב הוראה ו"ציונות". תלמידיי היו סטודנטים תושבים ארעיים וסטודנטים מחו"ל שבאו ללמוד באוניברסיטה בארץ. לימדתי בטכניון, באוניברסיטת חיפה בהוראה, ומספר שנים ניהלתי את האולפן. לימדתי ב- HEBREW TEACHERS COLLEGE מכללה יהודית בברוקליין מסצ’וסטס, ב- BRIGHAM YOUNG UNIVERSITY אוניברסיטה מורמונית ביוטה, וב-STANFORD UNIVERSITY בקליפורניה. בהוראת העברית בכל המוסדות בהם לימדתי בארץ ובחו"ל השתדלתי לעמוד באתגר המשמעותי - הוראה וציונות. היו הצלחות בקליטה ועם כל הצלחה היה הסיפוק רב. הבחירה שלי בהוראה העשירה וגיוונה את חיי, אפשרה לי תקשורת בינאישית בלתי אמצעית עם ילדים, נוער, סטודנטים, בוגרים ומבוגרים, ואופיינה בהבנה ובנתינה הדדיים. ערכים שהיו מהות העשייה ועברו כחוט השני בעבודתי. תמיד חיפשתי להציב לעצמי אתגרים חדשים. ההתחדשות וההתמודדות איתם מלאו אותי בכוחות רעננים. רוויתי סיפוק והנאה בכל תחום בו עסקתי.

 
בצילום: הצגת פעילות המרכז. ב כנס ארצי של מרכזי הגישור הקהילתיים במעלה החמישה, יעל שחם מגשרת, רס"ר אשר בן שמעון, השוטר הקהילתי, עליזה ואילנה טמיר, מגשרת

תור הזהב בזכרון יעקב 
המעבר לזכרון יעקב, המושבה המקסימה, היה מבורך לאישי ולי. התפניתי לתרום מזמני ומניסיוני לפעילות ציבורית במושבה בהתנדבות במספר תפקידים חברתיים מאתגרים: יו"ר ארגון בסניף ויצ"ו בזכרון יעקב, הקמתי חוג נשים בשם צו"פ – צעירות ופעילות, שפעל שמונה שנים ותרם לקהילה. הייתי דוברת המתנ"ס במשך חמש שנים ושמחתי לדווח על הפעילות המעניינת והמגוונת. בזכות התנדבותי במתנ"ס, חברת המתנ"סים בעידודה של הגב’ אריאלה ויסמן, מנהלת מתנ"ס זכרון יעקב, העניקה לי קורס לגישור. כמגשרת מוסמכת נעניתי לפניית ראש המועצה ישי שיבובסקי ז"ל, הגב’ גניה וינשטוק, ד"ר מרים פאנויאן ועו"ד גלית סנה לוריה להקים את "המרכז הקהילתי לגישור, זכרון יעקב". המרכז, שפעל בהצלחה בניהולי במשך חמש עשרה שנים בין 2001-2015, היווה את גולת הכותרת של פעילותי בזכרון יעקב.
השקעתי במרכז את מיטב מרצי וכישוריי המקצועיים. יעדי המרכז הם קידום שיח מכבד, הידברות סובלנית ומקרבת, פתרון סכסוכים, שיפור איכות החיים והשכנת שלום. כמו כן התקיימו 11 קורסים להכשרת מגשרים. בשיתוף עם מחלקת הרווחה, החינוך והגנים התקיימו קורסים לאימהות חד-הוריות, למתנדבים של מחלקת הרווחה, לנוער במצוקה ולילדי גן חובה. 
אנחנו גאים במיוחד בהצלחת המיזם היישובי הכשרת "מגשרים עמיתים" בכל בתי הספר היסודיים במושבה. בעידוד ראש המועצה דאז, אלי אבוטבול וד"ר מרים פאנויאן יצא המיזם לפועל. התכנית פעלה במשך ארבע שנים ותרמה לקידום השיח וליצירת אקלים מיטבי בכיתות הלימוד בבית הספר. במרכז כיהנו 30 מגשרים מקצועיים, מיומנים מתנדבים. צוות מופלא, שהיה שותף אמיתי לשליחות החשובה לטיוב איכות החיים במושבה. טיפלנו בהצלחה במאות סכסוכים שהופנו על ידי המשטרה ובתי המשפט. זכינו להכרת והערכת השופטים. מכתבי תודה רבים מהמגושרים המרוצים מצויים בידי.
לסיכום - זכות גדולה נפלה בחלקי להקים ולקדם את "המרכז הקהילתי לגישור, זכרון יעקב", זכות שהתאפשרה בעיקר תודות לשיתוף עם הצוות המופלא, והחברות האישית והמיוחדת עם כל אחת ואחד מכם, המגשרים.
"אין תרומה טובה לעתיד מהווה מתוקן". לשמחתי, זכתה עבודתי להערכה.
 
יקירת זכרון
בשנת 2014 הוענק תואר "יקירת המושבה זכרון יעקב" לעליזה קרייזל -על תרומתך בהקמת ובניהול מרכז הגישור של זכרון יעקב והטמעתו במערכת החינוך, ובכך הנך מסייעת למצוקותיהם של תושבים רבים ומביאה גאווה רבה למושבתנו". כיום, גימלאית בשנית, הקדשתי את זמני ליצירת המשחק "בואו נדבר"- שבשמו צפונה משמעותו.

 
איך נולד הרעיון למשחק?
השפה והערכים שבמשחק הם ערכי יסוד בכל חברה מתוקנת ונאורה. 
חסרונם נותן אותותיו כיום. 
כדרכי, חיפשתי דרך חדשנית , נעימה ומתובלת בהומור להשגת המטרה.
כך נולד הרעיון ויושם באמצעות המשחק הכיפי "בואו נדבר". 
אשר כנכתב, התובנות לפיתוחו מתבססות על ידע אקדמי וניסיון רב שנים בתחום ההוראה, החינוך והגישור.
 
המשחק "בואו נדבר"
המשחק העוסק בתקשורת בינאישית, נבנה להיות משחק מרתק ומאתגר, מלהיב וסוחף לבילוי שעות פנאי עם חברים ומשפחה. מטרותיו הם:
הקניית ערכים - במשחק הכיפי מוטמע עולם ערכים חיובי של התנהלות חברתית מכובדת ותקשורת מקרבת. מודגשים בו ערכים של כבוד, איכפתיות, התחשבות, התנדבות, נתינה. הקנייה לא דרך מסכים, אלא באמצעות שעה קלה ומהנה של קשר ישיר. 
שיחות עומק - בעקבות המצבים, המתוארים בקלפים במלל ובאיור, ניתן לזמן שיחות עומק ולגעת בנושאים אישיים רגישים - אכזבות, שיימינג - לשתף ולהתייעץ עם אנשים קרובים. השיחות ייהפכו לנוהג ויגרמו לחיזוק הקשרים ולבניית אמון הדדי. 
נכדיי המקסימים הנלהבים, חלוצי השחקנים, דירבנו אותי לבחון את המשחק בסביבה אובייקטיבית. בתיאום עם המנהלות, התקיים הפילוט למשחק בבי"ס החורש בשיתוף המורות סמדר אברהם וענבר ענתבי, ובבי"ס החיטה בשיתוף המורה לוזאן. 
 
מה התגובות שעלו בעת המשחק, מנקודת מבטם של הילד והמבוגר?
התגובות שהתקבלו הן:
• "בואו נדבר"- מדבר על הכוח שלנו בדיבור. באמצעות דיבור ניתן למנוע הרבה דברים רעים שיכולים לקרות. כשמדברים אפשר להביע את כל הרגשות (בן 10).
• איזה כיף לשחק, משחק יפה ומעניין. רוצים לשחק. 
• הילדים שיחקו בהנאה וביקשו סיבוב נוסף (לא להאמין).
• היינו שמחים לשחק שוב, כדי לבסס את המושגים והאמירות שמובעים במשחק. 
• סוף סוף הצלחנו להוציא תוך כדי משחק רגשות חבויים ומציקים. דבר שכנראה לא היה עולה בשיחה רגילה או בעת שאנחנו טרודים והילדים צופים בטלוויזיה.
• המשחק גרם לנו לפנות זמן איכות לבילוי עם ילדינו. 
• הצלחנו להרחיק את הילדים מהמסכים לשעה קלה. 
• קלף "המגשר" / הג’וקר, המדליק והשובב, כמו כל ג’וקר בסרטים ובמשחקים מביא את הטוויסט בעלילה. 
המשוב החיובי וההנאה של הורה וילד מורה ותלמיד היוו תמריץ משמעותי להוצאת המשחק לאור. נוספו עליהם חוות דעת מלומדת ועידוד של כרמל ברייטיג, חברתי הטובה, מגשרת ומאמנת אישית במקצועה, המורה סמדר אברהם ידידתי, רכזת הגישור בבי"ס החורש וענת בנדורי המקצועית, שאיוריה המדהימים שותפים לשיח. 
 
הנה שוב חזרתי לערכים החינוכיים החשובים, שהיו לי לאתגר לאורך חיי. לא האמנתי, שאמצא את עצמי בגילי עוסקת ביצירת משחק, המדבר על אותם ערכים ייעודיים. ערכים אותם הבנתי שיש לטפח ולהקנות מיומי הראשון כמחנכת. מי ייתן והערכים עליהם מדובר יוטמעו בדור העתיד של ילדינו, נכדינו ואני זוכה לומר: גם ניניי. 

הצילומים באדיבות המרואיינת

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
צו להפסקת העבודות ב"פארק היין"!
שר הרווחה שמולי בסיור בחוף הכרמל: "המועצה פורצת דרך ברווחה, בחדשנות ובדאגה לפרט. פעילות האגף בלטה לטובה בתקופה זו של משבר הקורונה"
מנהלים, צוותי חינוך, הורים ותלמידים השתתפו בהאקתון וירטואלי בזום במטרה לשתף ברעיונות ופתרונות לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }