נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - במדבר פרק א’-ד’
21 למאי 2020
פרשת השבוע - במדבר פרק א’-ד’
אסתר פינס, 2020-05-21 - 10:00
כל הזכויות שמורות

צילום: מניין בני ישראל, ויקיפדיה

מהפרשה הקודמת "בחוקתיי" החותמת את ספר ויקרא למדתי שארץ ישראל ניתנה לנו כפיקדון והישיבה בה היא על תנאי. אם נקיים את המצוות, בענווה, באמונה, בחמלה, בהגינות ובהוגנות, נשב לבטח בארצנו. ואם ניתן לחטא היוהרה לשלוט, נידרדר לשנאת חינם שתוביל למלחמת אחים, נדע חורבן וגלות. זה מה שקרה לנו בגלות הראשונה בת שבעים שנה ובשנייה – גלות אלפיים. וגם בגלות נרדפנו והושפלנו.

ה’ מעניש? מה פתאום!
הדבר דומה להורים אוהבים, אחראים, ונוכחים המזהירים את ילדם מפיתויים הרסניים, ואם חלילה הילד יתפתה וייפגע הילד יסבול וההורים יסבלו כפליים! האזהרות מונעות אסון, כך התורה מזהירה אותנו מעצמנו!!

והראיה, אף פעם לא הובסנו בגלל שהיינו חלשים, הובסנו בגלל שהיינו מפולגים ולא סובלים איש את אחיו.

פרשת "במדבר" - אחרי האזהרות שאם נחטא בחטא היוהרה נדע חורבן וגלות שהתקיימו, באה ההבטחה שהארץ תישאר שוממה עד לשובנו אליה, התקיימה במלואה!

מארק טויין בשנת 1867 תיאר בספרו "מסע תענוגות בארץ ישראל" את הארץ עזובה ושוממה, עד ששבנו אליה והפרחנו את השממה!!

כעת עם ישראל, כשבאמתחתם חוקים ומצוות, אזהרות והבטחות, ומזון מן מהשמיים, מתחיל במסעו אל הלא נודע, מסע במדבר הזחיח אל הארץ המובטחת. המסע יוצא בהנהגת משה המנהיג הנאמן המלווה בהשגחת ה’ - ובעמוד ענן שיהפוך לעמוד האש שיאיר בלילה.

המסע הזה עבורם הוא זמן להיכרות פנימית הבונה פנימיות של עם שתחבר אותם אל זהותם- אור ה’ שבתוכם ותעורר בהם את תחושת השייכות איש לאחיו וביחד לשורש קיומנו, ואת תודעת השליחות אל הארץ המובטחת. לכן תקופת המדבר היא תקופה מכוננת.
הפרשה נפתחת -במפקד, "....מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל..." המפקד הצבאי בא לגבש יחידות צבאיות לקראת המערכה הצפויה לכיבוש הארץ. התורה מבקשת לא לסמוך על הנס. כי אם נקבל את הארץ מבלי שנילחם עליה, לא נרגיש את תחושת השייכות, ואת תודעת השליחות שתעורר את האחריות ואת הערבות ההדדית בינינו שהיא חוסננו, ותחזק את האחדות בתוכנו - שהיא כוחנו.

את מי לא ספרו? את הלוויים, אותם יספרו בנפרד. לכל אחד ואחד מהלווים תפקיד אחראי, מיוחד וברור. הם משרתי הקודש האחראים על נשיאת המשכן בזמן המסע ובפריקתו, ובשמירה עליו בזמן החנייה והרכבתו מחדש.
"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב, לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף, עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

הלווים חונים סביב אהל מועד. למה? כדי ליצור חברה בריאה, מכבדת וחזקה. "וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף..." קצף, כעס גדול! כעס ללא שליטה היוצא מפיו של האדם ומעיניו גיצי אש, מר כמוות. מי שאינו מסוגל לשלוט על כעסו, לא יוכל למלא את תפקידו בלב שלם, יגרום לריחוק ופילוג במקום לקירוב לבבות. לכן כשכל אחד ידע את מקומו, יוכל להתנייד ולהתקדם והמסע הארוך יהיה מעצים ומאחד.

משה מבין שההליכה במדבר הצחיח מחייבת סדר וגבולות פנימיים, שלא יהיה מצב שאיש הטוב בעיניו יעשה.
לכן, לפני שיוצאים למסע הארוך משה דואג לעשות סדר שכל אחד ואחד ידע מה תפקידו ומה מקומו כדי שיוכל לשמור על משפחתו.

"אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

כלומר: כדי לשמור על ייחודיות של כל שבט ושבט וכל משפחה ומשפחה, התורה מייחדת לכל שבט דגל משלו למען שמירת הפרטיות, המנהגים וחיזוק הביטחון בכבוד הדדי. כשהם מאוחדים ומחוברים לזהותם, ישמרו על הייחודיות של כל שבט ושבט.

וואו כל פרשה היא שיעור לחיים! היום שזכינו להיות הדור ששב לחיות בנחלת אבותיו. יהודים מכל העולם הגיעו לארץ ישראל והפכו את מדינתנו למיזוג גלויות עדות = שבטים מתרבויות שונות.
על כל שבט = עדה לשמור היטב על הייחודיות של השבט, המשפחה ממנה באה.

"לְבֵית אֲבֹתָם." על המנהגים מבית אבא, המאכלים, המאפים, המסורת, הקולות, הניגונים והפיוטים. "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ" כלומר: מי שלא מעביר את מסורת אבותיו לבנו, שונא אותו!
על כן, חשוב שכל משפחה, כל שבט ועדה תשמור על הייחודיות שלה.
מרנין את הלב, לשמוע ניגונים ופיוטים מכל הסגנונות, מטעמים ומאפים מכל מיני עדות מתמזגים ומשתלבים. כך נשמור מתוך כבוד ואהבה על הייחודיות המשפחתית וביחד מתוך ענווה, ייחודיות ואחדות נתחבר למהות קיומנו ולמולדתנו.

אני מאחלת לעצמי ולכולנו שבמסע חיינו נדע להתבונן פנימה, נתחם את הכעסים, נפתח את הלב ונפריד בין עיקר לטפל, נתנהל בענווה ובאהבה נעביר את לפיד החירות הנושא את ערכי היסוד של בני עמנו ואת המסורת, מדור לדור. ומתוך ראיית הטוב נכיר תודה.

היום יום שישי כ"ח באייר הוא יום שחרור ירושלים, אתמול בערב חגגנו לכבודה בשיר והלל. שירים רבים מלאי כיסופים וגעגועים אין סוף נכתבו במשך אלפי דורות מקצה עולם על ירושלים. גם אני אוהבת את ירושלים, אברך אותה שתמשיך בצמיחה, בבנייה ובהתחדשות ויקוים בה "ואהבת לרעך כמוך" ולכבודה אסיים בשיר ...

מעל פסגת הר הצופים /
אביגדור המאירי – יהורם גאון

מעל פסגת הר הצופים
אשתחוה לך אפיים
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי דורות חלמתי עלייך,
לראות, לזכות, באור פנייך!

ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך לבנך!
ירושלים, ירושלים,
מחרבותייך אבנך!

ירושלים, ירושלים,
אני לא אזוז מפה!

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס


 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
גאווה גדולה!!!
כמו במקסיקו
אין סכנת קורונה בבריכות השחייה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }