נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > נפרדים מכוכבת ההייטק והסטארטאפ - ד"ר אורית מוסינזון-לאופר
26 ליוני 2020
נפרדים מכוכבת ההייטק והסטארטאפ - ד"ר אורית מוסינזון-לאופר
מיכל כהן-אלדן, 2020-06-26 - 10:00

״ב־45 שנות חייה הקימה אורית מוסינזון־לאופר חברות היי־טק, עשתה אקזיטים, ניהלה בנק השקעות, הרצתה בכל העולם, עשתה דוקטורט, הביאה ילד, התנדבה לעזור לילדים חולים, תרמה כספים, נסעה כמו משוגעת, לא ישנה בלילות, לא ישנה בימים, צפתה במקביל בשלושה מסכי טלוויזיה, קנתה פאב, כל הזמן ידעה מה קורה עם כולם, טיפלה בכולם, זכרה את כולם, והמשיכה באותה נחישות של גיל 16 לאכול סוכריות כאילו היו אוכל של ממש".
כך ספדה לה חברתה ד״ר מיה טבת-דיין

כל הזכויות שמורות

תמונות באדיבות המשפחה

מאות אנשים מכל רחבי הארץ הגיעו השבוע ללוות למנוחת עולמים את ד״ר אורית מוסינזון-לאופר  אשת ההיי־טק תושבת בנימינה שהלכה לעולמה בגיל 45 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אורית היתה ד"ר למנהל עסקים, יזמת ופעילה בתעשייה המקומית וממייסדי חברת Wix. 
 
אביה ואחיה הספידו אותה. אחיה ד״ר  דוד מוסינזון סיפר על המתנה שקיבל כנער מהוריו, אחות יפייפיה,שהכניסה אור לחייו ותיאר את הקשר החם והקרוב שהיה ביניהם. מכל מקום שהיתה בעולם נהגה להתקשר אליו מידי יום. סיפר על יום שלישי שהיה קדוש עבורה, ושבו היתה נוסעת למחלקה אונקולוגית ילדים לסייע לילדים חולים ולמשפחות. 
 
בדף הפייסבוק שלה ספדה לה  אילנית בלומין קרן, אמא שבנה היה מאושפז באונקולוגית ילדים: "התרגשתי להכיר אישה מדהימה, עסוקה ביותר ,ערכית ומופלאה שיום בשבוע עוצרת את כל עיסוקיה והם רבים ומגיעה לאונקולוגית ילדים בתל השומר ודואגת לכל ילד חולה ולכל המשפחה שם ומפיצה אור ושמחה, בודקת מה חסר ומנסה בקסמים שרק אורית יודעת לעזור ולספק כל מחסור ולהעלות עוד חיוך קטן ולו לרגע לשכוח את הכאב. היית הפייה הטובה והמאירה באחד מהמקומות הקשים ביותר, תעצומות הנפש שלך עוררו השראה."
 
יזמים סיפרו על העזרה הרבה שהעניקה להם, אבישי טרבלסי סיפר -"אורית את מלאך שנשלח לכדור הארץ עם מטרה נעלה. לתמוך באנשים להגשים את חלומותיהם על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר. היית מהראשונים ששמעו והאמינו בחזון שלי. דחפת אותי ללכת על זה. בלעדייך, קוויקרגו מעולם לא היתה קיימת. עזרת לי לבחור את השם. קנית לי את הדומיין במתנה, נתת לי מקום במשרד שלך, עשית את המצגת הראשונה שלי והכרת לי כל כך הרבה אנשים מדהימים. בזמנו חשבתי שאני מיוחד, אבל עכשיו אני שומע וקורא כל כך הרבה סיפורים דומים על איך שעזרת לכל כך הרבה יזמים. אני כל כך גאה בך ומודה לך על כך שהיתה לי הזכות להיות חבר שלך. יקירתי, אני עדיין לא מעכל שגופך כבר לא נמצא עמנו, אבל אני בטוח שהנשמה שלך ממשיכה לעבוד קשה כדי להפוך את היקום לעולם טוב יותר."
 
אורית נולדה ברמת השרון, בת למשפחה שורשית ממקימי המדינה שתולדותיה נרשמו בדפי היסטוריה. סבא רבא שלה היה ד"ר בן ציון מוסינזון, ממייסדי תל אביב - המנהל המיתולוגי  של גימנסיה הרצליה במשך שלושה עשורים, היה חבר  בועד הלאומי  עם בן גוריון  בתקופת המנדט הבריטי ונחשב אז לשר החינוך של המדינה שבדרך.
כפר הנוער "מוסינזון" בהוד השרון קרוי על שמו. הסבא שלה היה הווטרינר  ד"ר דוד מוסינזון, שנהרג ב־1938 ממוקש שהתפוצץ עליו ועל חיים שטורמן ואהרון אתקין. על שמם נקרא גן השלושה (הסחנה). הוריה של אורית, רות ואילון, עדיין מתגוררים בבית שבו נולדה בשכונת נווה רום.
אורית היא בוגרת בתי הספר גולן, עלומים ותיכון רוטברג במגמת פיזיקה. תלמידה מבריקה ,השגית וחברותית. "כשהיתה בת 16 החלה לכתוב בעיתון הנוער "ראש 1". את עבודת הגמר שלה במגמה לפיזיקה עשתה במכון וולקני. היא היתה הישגית מאוד, טיפוס חברותי, עם חברות שנשארו איתה מתקופת הגן" מספר אביה.
את התואר הראשון והשני במנהל עסקים עשתה אורית  באוניברסיטה בבאר שבע ואת הדוקטורט עשתה בקליפורניה. 
ב־2006 היתה ממייסדי הסטארט-אפ Wix, שפיתח פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט ללא עלות וללא צורך בידע קודם. כיום נסחרת החברה הזו בנאסד"ק ב־11.4 מיליארד דולר. 
בהמשך הקימה את חברת הסטארט־אפ GetYou המציעה פלטפורמה חברתית המאפשרת למשתמשים להבין כיצד הם נתפסים בעיני אחרים."לשבור את הסטריאוטיפים ואת הדעות הקדומות באמצעות תיקון שיפוטיות ורושם ראשוני שאינו נכון", הסבירה. היא עצמה, שהיתה בלונדינית יפייפיה חוותה לא פעם איך שפטו אותה על פי המראה החיצוני שלה. לא פעם סיפרה בצחוק איך כאשר הגיע תורה להציג את הסטארט־אפ החדש שלה מול בכירי היי־טק מכל העולם, יזמים ומשקיעים, ובעודה מסדרת את המיקרופון שעל הדוכן, ניגש אליה איש התחזוקה של הכנס ואמר לה: "את צריכה לרדת מהבמה  - ד"ר מוסינזון צריכה להגיע".
"היא היתה יפה באופן בלתי רגיל ותמיד משכה את העין", אומר אביה אילון. "פעם היא נכנסה לישיבה של מועצת מנהלים בחו"ל, כולם גברים מעונבים. עם כניסתה השתררה דממה. הם לא הבינו מה הגיע אליהם. בפעם הראשונה שהיא הגיעה להרצות בקורס באסטרטגיה שיווקית במכללת אפקה, כשהתלמידים הבינו שהיא ד"ר מוסינזון, כולם התחילו לצלם. מאותו יום הדרישה לקורס עלתה והתלמידים היו מוכנים לוותר על קרדיט, העיקר להיכנס להרצאה שלה. זה אף פעם לא העליב אותה ולא הציק לה. להפך, זה הצחיק אותה ששופטים אותה על פי המראה החיצוני שלה. המראה שלה היה בקונטרסט לרצינות המקצועית שלה והיא תמיד אמרה: ’אל תתרשמו ממראה עיניים’".
 
עמיתיה ומקורביה מתחומי היזמות וקרנות ההון סיכון סיפרו על אורית "נשמה יזמית, חכמה, אשת עסקים חריפה שאהבה לתת עצה טובה, לעזור ולחבר לרשת הקשרים האין סופית שלה. תמיד היה לה זמן לכולם, בייחוד ליזמים צעירים, ועוד יותר ליזמות צעירות. היא שפעה חוכמה ועצות זהב, אותן חילקה לכל דורש בצורה הכי נטולת אינטרסים שאפשר".
 
 
 
 צילום: רמי זרנגר
 
חברתה הקרובה הזמרת קרן פלס ספדה לה בהלוויה והעלתה בהמשך גם פוסט מרגש בפייסבוק:
״בחודשים האחרונים זכיתי להתקבל לבית הספר של החיים. המורה הכי טובה פתחה בפניי את שערי לבה, ביתה, מיטתה ומצולות נפשה. אני רוצה לספר לכם על אורית, חברה שלי. אמא לביאה שעברה דרך אש הייסורים בשביל לזכות לעוד חיבוק מהילד האהוב שלה. אשה מבריקה, יזמית מחוננת שבין היתר הייתה גם מהמייסדים של וויקס. למרות שעשתה היסטוריה והחברה שנולדה בדירה הקטנה שלה ושל אבישי היא היום אימפריה, הלב שלה נשאר נקי. היא אמרה לי שתתרום רק לכתבות שעוסקות ב״כסף משחית״. אנשי עסקים מכל העולם התקשרו להתייעץ איתה, אני אישית הייתי עדה לשיחה מהמנהל של ג׳סטין ביבר, אבל לא חשוב מה יש לה בלו״ז וכמה זה ״דחוף״, אחת לשבוע, כל יום שלישי, התנדבה באונקולוגית ילדים והם היו תמיד בעדיפות ראשונה. עוד הרבה לפני שידעה שתחלה בסרטן ותעבור מסע ייסורים שרק גיבורות כמוהה יכולות לעבור, ועוד עם חיוך. 
תמיד מחייכת. בשבועות האחרונים, כשכבר לא יכלה לשבת, הייתי שוכבת לצדה במיטה ומרגישה אושר שקשה לי להסביר. בין כל המכשירים והחוטים ואנקות הכאב, זרם נהר של רוך, אופטימיות וטוב לב אינסופי. יש לי קשיי שינה, כל מי שמכיר אותי יודע, אבל איך שהנחתי את הראש לצדה הייתי פשוט נרדמת. ככה. כמו תינוקת. כי היה לה עור חלק ורך שכל כך נעים ללטף, וכשהיא נרדמה בזרועותיי ונחה לרגע מהכאב, גם אני יכלתי לנוח.
היום בהלוויה אמרתי שמעולם לא הגעתי לאורית כדי לעזור לה. רצתי אליה, בכל הלילות והימים, כי היא ריפאה אותי. ואהבתי אותה ולא ראיתי בה אף פעם חולה. היו לנו שיחות על סקס, אוכל, מוות, ורוח, היא הייתה לי אמיתית בעולם של הבל הבלים. 
כבר שנים שהיא נלחמת איפה שאחרים מזמן ויתרו. הרופאים המומים, לא נתקלו בתופעה כזאת. אבל אוריתי שלי היא אור בקצה כל המנהרות. זכיתי שתהיה לי כזאת חברה. זכיתי ללוות אותה ברגעים האחרונים, עד הסוף, להיישיר למוות מבט ולשאוף אוויר פסגות צלול של שפיות ,אמונה ועוצמה. את כל המילים האלו, שנשפכות ממני בלי מסננת, אני מניחה כאן בשביל ילד אחד בן שלוש. בן של אמא שלו. נסיך רגיש ויפהפה שאיבד היום את האמא הכי טובה שאפשר. אוריקי, אני רוצה שתדע שאמא שלך אהבה אותך כל כך חזק, שזה ימשיך לנצח. ברגעים האחרונים, בשיחות שלנו, רק עליך היא דיברה. ביקשה שתהיה מאושר, שיטפלו בך ברגישות, שלא יחסר לך דבר ושתמיד תזכור שאתה הכי בהכל. שאין דבר שיעמוד בפניך. כי אמא היא הלבנה מעל הראש שלך בלילה, האש שלך בימים קרים, ושומרת החלומות שלך כשתישן.
 תודה שנתת לי לחבק אותה קצת וללמוד ממנה הרבה.
תודה לך אחותי על מה שרק שתינו יודעות. נוחי בשלום, אני אהיה הגוף שלך ואת הנשמה שלי.״
 
 
 
 
חברתה הטובה, שרון ארדה, מנהלת השיווק של קרן פיטנגו הספידה אותה:
"אהובה - ככה היינו פותחות כל הודעה אחת לשנייה, וככה אפתח את הודעתי האחרונה אלייך. זאת שכבר לא תקראי. כל מקום שאליו נכנסת הוצף בקרן אור שתמיד בקעה ממך, מין הגשמה תמידית של השם שלך, והחיוך המפורסם שלך, שתמיד היה נסוך על פנייך.
קיבלת רבות מאתנו אל תוך התעשייה, הכנסת אותנו תחת כנפייך והראית לנו את הדרך. בהשראתך הפכנו אחוות בנות, חבורת נשים בהיי-טק שמחוברות בנימי הנפש, בפעימות הלב, באהבה שאינה תלויה בדבר, שקיימת מעבר למגבלות של זמן ומקום.
צחוק, רגש וחוכמה נשית צרופה. הקפדנו להיפגש, להיטען באנרגיות ולהטעין בחזרה, בערבים מלאים צחוק, רגש וחוכמה נשית צרופה. כמה הספקנו לפני שהמחלה הארורה וכל מה שהיא הביאה איתה הרחיקו אותך פיזית מאיתנו, וכמה זה מרגיש כעת שלא הספקנו דבר.
תמיד היה לך זמן לכולם, בייחוד ליזמים צעירים ועוד יותר ליזמות צעירות. הייתה טבועה בך שליחות של עזרה לזולת. מעולם לא פרסמת דבר בנושא, ועדיין, ידעו זאת כולם. רצית שלכולם יהיה טוב, שכולם יצליחו, שיהיו מאושרים, ולא ברור איך ב-24 שעות של יזמת ומשקיעה עסוקה יש כל כך הרבה זמן להקדיש לאחרים. וזה עוד לפני שכתבתי מילה על שליחותך בעזרה לחולי סרטן. ולא, המקאבריות לא נעלמת מעיניי, אני פשוט מסרבת להכניס טיפת ציניות למאמר הזה.
באתי לחזק ויצאתי מחוזקת. מאז מוצ"ש, כשנודע לי שהלכת להאיר מקומות אחרים, אני לא מוצאת מנוח. מי שמכיר אותי יודע שכשלבי כבד, השינה בורחת ממני והלאה. ביליתי את הלילה ערה, חיפשתי את כל התמונות שמזל שדאגנו לתעד בכל כך הרבה מפגשים, התבאסתי על אלה שלא וקראתי את כל ההתכתבויות בינינו. העליתי בזיכרוני שעות של שיחות, של הכמוסים שבשיתופים, כל אחת מחייה שלה וההתמודדויות שלה. תמיד, כשהייתי מבקשת לחזק אותך, הייתי יוצאת המחוזקת. לא משנה כמה זמן עבר בין שיחותינו, תמיד הרגשנו האחת את השנייה. הייתה לך את התבונה שמעבר למילים להרגיש בגוף מה קורה עם אנשים.
ב-4.5 השנים שהתרחקת ממרכז העשייה כדי להשיב מלחמה שערה לסרטן הארור, בו נלחמת בגבורה בלתי ניתנת לתיאור, גדל פה דור שלם של יזמיות ויזמים שלא הכירו אותך, לא יודעים איזה עמוד תווך היית וכמה הרבה חבים לך רבים. הם לא מודעים עד כמה היית הופכת להיות עמוד תווך גם עבורן ועבורם, לו רק היית נוכחת.
כמה הספקת בחייך הקצרים, ידעת מה את רוצה והתמקדת בהגשמה, מעבודה ועד אימהות. לא התעכבת לשנייה על זוטות, מה אומרים עליך או על בחירותייך. כאילו ידעת אי שם, עמוק בפנים, שזמנך פה קצוב בטרם תמשיכי הלאה.
יפה שלי, כך היית מסיימת כל הודעה שלך אליי, וכך אסיים את זו האחרונה שלי אליך. המשך מסע טוב לך, קרן אור יפה שלי, תודה על הכל. תודה על מי שהיית בשבילי, בשבילנו. את האישה עם תעצומות הנפש הכי אדירות שפגשתי אי פעם, ואני מבטיחה לעצמי להמשיך ללמוד ממך. אני מבטיחה לך שתמשיכי לגור עמוק בלב שלי, שתמשיכי להיות עבורי אות ומופת. מבטיחה לזכור אותך מחייכת אליי את החיוך המפורסם שלך ומבטיחה, כמו תמיד, לחייך אלייך בחזרה. אוהבת אותך תמיד."
 
 
 
 
שרון כהן מנהלת "שלובות" בנימינה -מעגל תמיכה חברתי לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן.
מטרת המיפגשים היא יציאה משיגרת הבדיקות והטיפולים המכבידה לפעילות של העצמה פנאי והנאה.
שרון מספרת
: "אורית  הגיעה ל"שלובות" מהוססת וללא התלהבות יתירה, בניגוד למי שהיתה באופיה ובהתנהלות העסקית שלה. ראיתי אותה רזה, שברירית וכמעט שקופה עד כדי כך שחששתי לחבק אותה כדי שלא תישבר. אילו רק ידעתי מי האישה שעומדת לפני ומה הסיפור מאחוריה וכמה חזקה היא... וזוהי התחושה העיקרית שלי - החמצה. בדיעבד אני מבינה שאורית רצתה לקבל מקום לא שיפוטי וללא תארים ויוקרה שכל כך אפיינו אותה. הצניעות והיופי הפנימי  שלה ילוו אותי ואת כל הקבוצה בהמשך חיינו ונזכור אותה לתמיד".
 
ובנימה אישית שלי, זכיתי להכיר ב"שלובות" את אורית - אישה יפייפיה, חכמה, חמה, עוצמתית  ומעוררת השראה. מיד התחברנו אחת לשנייה- שיחות נפש, תפילות, נרות ואור אחד גדול שנתן לה כל כך הרבה כוח. אישה גדולה מהחיים-  נפשי  נקשרה בנפשה.לאורך כל הדרך נלחמה אורית בגבורה אצילית והאמינה עד הרגע האחרון שתחלים כדי לגדל את הפיצקי שלה אהבת חייה- בנה אורי. 
תודה על הלב, האור והחברות. 
"אורית אהובתי -זכיתי ללמוד ממך כל כך הרבה".
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים! 
 
 
עם מיכל כהן אלדן
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
יום ניקוי החופים והים הגדול בעולם
בחוף הכרמל החליטו-"נאפשר לקהילה שלנו להתחיל ולחזור לשגרה"
מותו של "בולוש"

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }