נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > אל תטריד אותי!!
10 ליולי 2020
אל תטריד אותי!!
מערכת הגפן, 2020-07-10 - 10:00

בשבוע האחרון הרשת געשה ורעשה, קבוצות ווטסאפ הוצפו בקישור לפוסט של יהודית מרגלית מזוז בעקבות חווית הטרדה שעברה בתה שוהם.
אנו בעיצומו של החופש הגדול, ילדים וילדות נערים ונערות מסתובבים בכל שעות היממה בין פעילות כזו לאחרת. האם המצב הקיים ימשיך להטריד את שלוות ההורים במושבה? האם בטחון ילדינו נמצא בסכנה כאשר "אורבים לטרף" צצים חדשות לבקרים? לפניכם עדויות מהמקרה המדובר בתקווה שהקיץ יעבור בבטחה.

כל הזכויות שמורות

עדותה של שוהם -
ביום חמישי יצאתי מהבית לקחת את אחותי הקטנה מהקייטנה, הלכתי לי בכיף עם האוזניות ושמעתי מוזיקה עד שהבחנתי ברכב שחסם לי את מעבר החצייה. בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה היה באזור עמוס מבחינת תנועה ככה שפשוט חלפתי על פני הרכב מאחוריו והמשכתי ללכת. 

כאשר סיימתי לחצות ישר שמתי לב שנהג הרכב מסתכל עליי בצורה מוזרה, הרגשתי לא נעים בכלל והחלטתי ללכת בשביל בין השופרסל לספרייה לשם הוא לא יכול להיכנס עם הרכב וככה אני אמשיך בדרכי והוא יעלם. כאשר סיימתי ללכת בשביל אני פתאום קולטת את הרכב הזה מחכה לי בצד השני. נבהלתי. אך המשכתי ללכת, וככל שהתקדמתי יותר ראיתי שהנהג ממשיך לנסוע אחריי ולא מרפה וגם בשלב מסוים הוא שוב חסם לי את הדרך וניסה לפנות אליי. כמובן שהתעלמתי והמשכתי ללכת ורק חיכיתי שהוא יסע. כאשר ראיתי שהוא מעט מתקדם ישר חציתי את הכביש למקום שאליו הוא לא יכול להגיע עם הרכב ושם החלטתי לרגע להאט את הליכה שלי ולהסתכל טוב טוב, האם האדם הזה באמת עוקב אחריי או אני פשוט מוציאה דברים מהקשרם. הבחנתי כי היו לנהג כ ארבע הזדמנויות לפנות ימינה להמשך הכביש אך הוא נעצר . הוא הסתכל עליי דרך המראה שלו ונעצר ולא נסע עד שלא ראה לאן אני פונה.
כאשר הוא ראה שאני הולכת שמאלה הוא פנה גם הוא. באותו הרגע נחרדתי ממש. התחלתי לרעוד ולהילחץ מאוד כי הבנתי שלא הזיתי ולא התבלבלתי, מישהו עוקב אחריי והוא לא מפסיק למרות שאני מנסה בכל דרך להעלם, להתעלם, ולמנוע ממנו להגיע אליי.
באותו הרגע שהוא גם פנה שמאלה מיד הלכתי להתחבא מאחורי אחת המכוניות, כאשר נעלמתי הוא פשוט עצר את הרכב בצד השני של הכביש ולא נסע. ראיתי שהוא מחפש אותי. 
 
למרות שקפאתי והשתתקתי נשמתי עמוק והחלטתי שאני לא מסתתרת. חשבתי איך לתעל את המצב הזה לטובתי, מה אני יכולה לעשות כדי קודם כל לדאוג לכך שגם אם הוא יברח שיתפסו אותו ובנוסף כדי שאני אוכל לצאת מאחורי המכונית שהסתתרתי בה. לא הסכמתי להמשיך את ההליכה לקייטנה של אחותי במחשבה שאולי הוא יעקוב אחריי עד לשם ואני לא מוכנה שהוא יפגע באחותי. היא רק ילדה בת חמש וחצי!!!
אני בת 17 ויכולה לצעוק להשתולל ולברוח, היא ילדה קטנה ואני לא מוכנה להסתכן!
 
החלטתי לצלם את לוחית הרישוי של הרכב. ידעתי שזה יעזור לי בהמשך וגם אולי זה יבריח אותו. צילמתי את התמונות תוך כדי שהסתתרתי מאחורי הרכב אך רציתי לצלם תמונה ברורה ואולי גם לנסות לצלם את האדם ברכב. אז יצאתי עם הפלאפון ממקום המחבוא כאשר המצלמה פתוחה וכשהנהג של הרכב רואה שאני מצלמת אותו. 
בשנייה שהנהג שם לב שאני מצלמת הוא פשוט ברח. נסע במהירות שיא ונעלם.
 
יהודית מרגלית מזוז - האמא (צילום: בנימין לפיד):
השעה הייתה 12:25, ישבתי ללמוד עם חברים למבחן, כאשר קיבלתי שיחת טלפון מהבת שלי, "אמא, מישהו עוקב אחרי, הוא נסע אחרי לאט לאט לאורך כל הדרך, אני לא מוכנה לזוז מפה אני לא הולכת ככה לגן של של אור.." מיד הבנתי שהיא במצוקה, היה נשמע לי תמוהה שבשעה 12:30 מישהו יעז בכלל לנסות לפגוע בילדה בתוך המושבה שלנו, אך לא נתתי למחשבה הזו הרבה זמן! הסברתי לה שאני אשאר איתה על הקו ושאין לי שום כוונה לעזוב אותה לבד עד שחברה של המשפחה תגיע אליה. לקחתי מאחד החברים טלפון וחייגתי לחברה, סיפרתי לה בקיצור נמרץ מה קרה, ומה הצורך שלי ממנה, הסברתי לה שברגע שהיא יוצאת מהבית היא מתקשרת לשוהם ומחליפה אותי "במשמרת שלי" בטלפון על מנת שאוכל לצאת לדרך מיד ולהגיע הביתה. וכך היה.
כאשר שוהם הגיעה הביתה עם אחותה, ביקשתי ממנה שתדאג שאחותה תעסיק את עצמה, ובינתיים עד שאגיע שתיצור קשר מיידי עם מוקד 106 על מנת לדווח על האירוע. 
היה לי חשוב שיתפסו את הנהג הזה לפני שחלילה יפגע בנערה אחרת. 
 
הייתי בטוחה ששיחת טלפון מנערה שמדווחת על רכב שעוקב אחריה באמצע היום במושבה יגרום מיד להקפצה של רכבי הסיירת ביטחון, הייתי בטוחה שיעבירו את הדיווח לקב"ט המועצה על מנת שיפתח מצלמות, שיעקוב מקרוב אחרי האירוע ויעשה הכל על מנת למנוע חלילה פגיעה בנערה אחרת.
לצערי שום דבר מזה לא קרה.
אין לי מושג מי אחראי על רענון נהלים למ וקדנים במקרי חירום ומצוקה, אך אני קוראת מפה למי שצריך לעשות זאת, שיבצעו את הרענון בהקדם ויפה שעה אחת קודם!!! 
 
אחרי שהבנתי כי שוהם לא קיבלה מענה למצוקתה, הפנתי אותה ליצור קשר עם המשטרה, וגם שם לצערי התשובה הייתה חסרת רגישות ולא מותאמת לסיטואציה!! "אם הוא לא עוקב אחרייך כרגע, אין לי מה לעשות, את צריכה לרדת לתחנה ולהגיש תלונה"!! יש לציין כי התשובות הנ"ל גם של המוקד העירוני וגם של המוקד המשטרתי הותירו אותי המומה, כועסת, ומתוסכלת לחלוטין!!
החלטתי להרים טלפון לקב"ט המועצה, אלי עטיה אשר התעניין מיד באיזה רחוב מדובר, ואף ביקש את התמונות ששוהם צילמה. ואני שואלת, מה קורה לתושב שאין לו את הטלפון הישיר של קב"ט המועצה??!! איך תושב כזה מקבל מענה בשעת מצוקה??!! 
הופתעתי מאוד לשמוע את דבריו של אלי עטיה אשר טען כי "אנחנו מתמודדים פה עם לא מעט מקרים כאלה, אולי הצילומים של הבת שלך יתנו לנו קצה חוט". 
איך יתכן כי המועצה/הקב"ט/השיטור הקהילתי לא מיידעים אותנו הציבור על התופעה הזו על מנת שנשמר, שננהל שיח פתוח עם ילדנו, על מנת שנפקח עין. 
 
מדיניות ההסתרה שנחשפתי אליה בתקופה האחרונה חייבת להסתיים!!
ההסתרה הזו לא מועילה לאיש, להיפך היא רק פוגעת וגורמת לנזקים קשים שלפעמים אין דבר חזרה מהם. 
 
בשעה 15:30 בערך ירדנו לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, לצערנו החוויה במשטרה הייתה מאוד לא נעימה כאשר החוקר היה חסר סבלנות כלפינו, בחוויה שלנו הייתה שאם אין פגיעה פיזית אז אין צורך להפריע את מנוחת המשטרה ולהגיש תלונה, כמובן שהבעתי את דעתי מול החוקר ודרשתי ממנו לקבל את התלונה גם אם אין פגיעה פיזית. לשמחתי הרבה בסופו של דבר הוא לקח את התלונה, יש לציין כי הליך התחקור היה מאוד מקצועי ומקיף. בסיום התשאול ביקשתי להוסיף שמאוד חשוב שהתלונה תקבל מקום ראוי, שלא יכניסו אותה למגירה ושיתנו לה תעדוף על מנת לתפוס את האדם. 
 
תשובתו של החוקר השאירה אותנו פעורות פה. "את יודעת אפשר להפליג בדמיון לכל מקום, אולי בכלל הוא פשוט נדלק על הבת שלך ורצה להתחיל איתה.."
מבלי לדבר אחת עם השניה, שתינו הבנו שאנחנו פשוט רוצות לצאת משם וכמה שיותר מהר. 
 
אני חייבת לציין שהיה לי קשה לישון בלילה, גם בגלל החוויה המטלטלת של הבת שלי, וגם בגלל התגובות של כל המערכות שמסביבנו אשר אמורות לתת לנו מענה הולם ברגע של פניה, אך לצערי התחושה הייתה של הפקרות, ושאין אל מי לפנות.
 
בבוקר החלטתי לכתוב את השתלשלות העניינים, לשתף את הציבור במה שקרה ולעורר את כולם על מנת להישמר מצד אחד, ומצד שני לעודד שיח בנושא, כי הסיפור של שוהם זה סיפור של מדינה, סיפור של השתקה, סיפור של הטרדה חוזרת ונשנית כאילו הכל מותר!! ואני לא הסכמתי להיות חלק מההשתקה הזו.
 
בעקבות הפוסט הגיעו אלי פניות רבות של הורים שהבנות שלהן שיתפו אותן בחוויות דומות, הגיעה אלי פניה מתושבת שכמה שעות לאחר המקרה שלנו גם ביתה חוותה הטרדה, ופשוט הוצפתי בהודעות מכל עבר.
מאוד תסכל אותי לקבל הודעות שכתבו ש"כל הכבוד לי ואיזה אומץ יש לנו שאנו נחשפות כך.." אני לא מבינה למה בכלל יש פה עניין של אומץ מחשיפה??!! הבת שלי לא עשתה שום דבר רע שהיא צריכה להתבייש בו ולהתחבא!!! 
 
בעקבות הפוסט מפקד התחנה ביקש לפגוש אותי ואת שוהם ביום ראשון בבוקר. לפגישה הגיע גם זיו רזיאל קצין חקירות, שניהם לקחו אחריות על דבריו של החוקר והתנצלו על החוויה הקשה שחווינו במהלך הגשת התלונה, מפקד התחנה סיפר על ההליך של החקירה המהיר, ועל דרך פעולתו המהירה והיסודית כאשר מדובר במקרה של אלימות כלפי נשים, אונס, הטרדה, ופגיעה בחסרי ישע, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנוער.
יצאנו מהפגישה מחוזקות עם תחושה טובה שיש אוזן קשבת וכי העניין יטופל הן בפאן הפלילי, והן בפאן המשמעתי. 
 
במקביל פנו אלינו ממספר תוכניות טלויזיה על מנת שנשתף בחוויה האישית הן של שוהם מול המטריד, והן שלנו מול הרשויות. 
בעקבות התגובות הרבות שקיבלנו, והפניות של הורים אשר חשים במצוקה לנוכח המצב, החלטנו כנשים, כתושבות, וכאזרחיות לקחת אחריות וללכת עד הסוף עם הסיפור, להתראיין מעל כל במה שתסכים לשמוע אותנו (ולשמחתי יש הרבה כאלה), וזאת על מנת להעביר מסר.
 
המסר של שוהם: 
חשוב לי להסביר, לא כולם אנשים רעים , לא כל רכב שנוסע לאט ברחוב עוקב אחרינו או מעוניין לפגוע בנו. אך יחד עם זאת חשוב לשמור על עירנות, אל תזלזלו בתחושות שלכם. אם יש לך תחושה לא נעימה, אתם מרגישים מפוחדים, אל תהססו לפעול! האנשים האלו שעוקבים ומטרידים חושבים שהם חזקים על חלשים. אז לא. תראו להם שאתם החזקים והם החלשים. תצלמו אותם, תצעקו לעזרה, תתקשרו להורים, תתקשרו למשטרה. גם אם אתם קופאים במקום, זה בסדר. זה הגיוני לגמרי! גם אני קפאתי. אבל יחד עם זאת צריך לנשום עמוק ולמצוא את הכוחות לשנות את המצב, להפוך את מי שמטריד לחלש, בכך שתראו לו שאתם חזקים. רק ככה נוכל ליצור שינוי בבעיה הזו שרק הולכת וגדלה בגלל שהיא לא עולה לשיח הציבורי. 
 
המסר של יהודית
הרבה אנשים קוראים להטרדה מינית, "תופעה חברתית".
רבותיי, ’תופעה’ היא סטייה חברתית שנמצאת בחיתוליה ועדיין לא הוגדרה כבעיה חברתית.
הטרדה מינית כלפי נשים וגברים כאחד כבר מזמן נקראת בעיה חברתית!!! 
הסיבה היחידה שבעלי השליטה עדיין קוראים לה תופעה חברתית, היא סיבה פוליטית בלבד, ברגע שהם יקראו לה בעיה חברתית, הם יצטרכו גם לקחת בעלות על הבעיה ולטפל בה!! ופה כבר נכנסת פוליטיקה, וכסף, ואגו. ואני פונה במסר שלי אליכם נבחרי הציבור, בבקשה, היום זאת הבת של, מחר זאת הבת שלכם, הנכדה שלכם, או זוגתכם, אנא, אל תתעסקו בפוליטיקה ובאגו כאשר מדובר בדיני נפשות, תעשו הכל על מנת למגר את הבעיה, ולהחזיר לנו את השקט למושבה. 
ומעבר לכך, די להסתרה, שתפו אותנו בנעשה, תנו לנו כלים להתמודד עם סיטואציות וחוויות שקיימות סביבנו. שקיפות ותקשורת תמיד מביאים לתוצאות טובות יותר ולוודאות. כך נוכל להתמודד טוב יותר עם כל בעיה.
ובנימה אשית - שוהם היקרה, אסכם פה את התגובות הרבות שקיבלת מכלל התושבים ובמושבה ובכלל בארץ.
את פשוט אלופה, חכמה, ובעלת תושיה. 
אני מודה לך על הזהירות הרבה שבא את פועלת בהתנהלות היום יומית שלך, לצד הגשמת החלומות ופריצת תקרות זכוכית. את עוד תגיעי רחוק. תמיד פה למענך, אמא. 
 
מהמועצה המקומית זכרון יעקב נמסר:
"בצהרי יום חמישי קיבל קב"ט המועצה, אלי עטיה פנייה מתושבת המושבה אשר דיווחה על רכב חשוד שעקב אחר בתה. קב"ט המועצה מיד הזעיק ניידות סיור לסריקה וניסיון איתור של הרכב החשוד. במקביל הנחה עטיה את התושבת לגשת למשטרה לצורך פתיחה בחקירה משטרתית.
חשוב להבהיר, האחריות על אכיפה וטיפול בפשיעה, היא של משטרת ישראל. סיירת הביטחון הוקמה במטרה לסייע ככל הניתן במיגור תופעת הפשע והוונדליזם, ועל מנת להגביר את תחושת הביטחון ביישוב.
אנו גאים בנערה שהשכילה לצלם את הרכב החשוד ולפנות מיד לרשויות, בכך הצליחה לספק למשטרה קצה חוט משמעותי. המועצה תמשיך לעקוב אחר חקירת המשטרה בדרך למציאת החשוד והעמדתו לדין".
 
ממשטרת ישראל נמסר:
מיד עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה. החשוד עוכב לחקירה והיא עודנה מתנהלת בימים אלו במטרה להגיע לחקר האמת. התבטאות החוקר אינה במקומה, ולכן מפקד התחנה בדק את הנושא, טיפל בו ואף ערך שיחה בהקשר זה עם האם של המתלוננת.
המשטרה מקיימת סיורים מוגברים בקרבת מקומות בילוי ומוקדים בהם נמצאים בני נוער, בנוסף מבוצעות במשך כל השנה הדרכות במוסדות החינוך ופעילויות קהילתיות ע"י השוטרים הקהילתיים וליווי בני נוער מהישוב בהתנדבות במשטרה.
כאשר מתעורר חשד לעבירה פלילית בהם מעורבים בני נוער, הן כקורבנות והן כחשודים, החקירה מתנהלת ברגישות, עקביות ובמקצועיות וכל זאת על מנת להגיע לחקר האמת.

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }