נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום"
4 לספטמבר 2020
"מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום"
מיכל כהן-אלדן, 2020-09-04 - 10:00

פרשת האונס האכזרי באילת של בת ה-16 תמשיך ללפות את הגרון ואת הלב עוד זמן רב. אין ספק שזה אחד מאירועים המחרידים ומזעזעים שחווינו לאחרונה במדינה ואשר מעלה שאלות קשות כמו - היכן טעינו בחינוך ילדינו? לאן נעלם המצפן המוסרי שלנו? ועוד. אני לא מפסיקה לחשוב על הנערה שנאנסה וחושבת האם תצליח להחלים מהפגיעה המינית הקשה שחוותה? בעקבות המקרה נפגשתי עם רונית טסלר עדן - תרפיסטית שיקומית ויוצרת מזכרון יעקב.

כל הזכויות שמורות

צילום: אקי פלקסר

כמטפלת רונית נפגשה וטיפלה בלא מעט נשים שחוו פגיעה מינית ועל כך היא כתבה בספר שיצא לאור בשנת 2012-"מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום". הספר מתאר את מסע ההתמודדות של זואי, אישה אותה רונית ליוותה כמטפלת במשך חמש שנים. היה זה מסע מהחושך לאור שבמהלכן כתבה זואי אליה מכתבים המתארים את הגיהנום שבו היא מצויה בעקבות הפגיעה המינית שחוותה, פותחת את נבכי נפשה הפצועה ומספרת על התמודדותה דרך התנועה, צעד צעד מן הגיהנום לכיוון האור שהפציע בקצה המנהרה ובחירתה בחיים. לצד כל מכתב מצרור המכתבים של זואי צירפה רונית מפתח מצרור המפתחות הטיפוליים שלה ל"גן עדן" אשר פותח שערים לחיים ולבריאת מציאות חדשה, חיובית ומצמיחה. שאלתי את רונית, אם היית פוגשת את הנערה שנאנסה באילת מה היית אומרת לה? והאם ניתן להחלים מפגיעה מינית כה אכזרית? רונית בעלת ניסיון של שנים בטיפול, שיקום ובריפוי הנפש, הרוח והגוף ובהעצמת נשים משיבה שזה בהחלט אפשרי.
 
בנוסף להיותה מטפלת רונית היא פסלת מוערכת שהשתתפה בתערוכות רבות בארץ ובעולם ויצירותיה מככבות באוספים בארץ ובחו"ל. תרומתה הנוספת בהעצמת נשים, היא מפיקה ומנחה ערבי העצמה לנשים. בשבוע הבא יערךבפעם השביעית טקס תשליך בהנחייתה.
 
בעקבות פרשת האונס של הנערה באילת שזעזעה מדינה שלמה, מדינה אשר נראה כסובלת מפשיטת רגל מוסרית, נפגשתי רונית טסלר עדן, תרפיסטית שיקומית ויוצרת שכתבה את הספר "מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום" - ספר חובה שיצא לאור בשנת 2012. שאלתי את רונית, אילו היית פוגשת את הנערה שנאנסה באילת מה היית אומרת לה? והאם אפשרי להחלים מטראומה שכזאת?
 
ספרי מהיכן ההשראה לכתיבת הספר ומהו סיפורו?
הספר "מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום" עוסק בתנועה מהחושך אל האור. מסופר, בין היתר על חייה של זואי (שם בדוי) ועל התמודדותה עם עברה במהלך כחמש שנים בהם הייתה מטופלת שלי. הספר מכיל מכתבים שכתבה זואי ובהם היא מתארת בדיוק מצמרר את נבכי הנפש. לצד כל מכתב מצרור המכתבים של זואי, צירפתי מפתח אחד מצרור המפתחות שלי ל"גן עדן", אשר יפתחו בפניכם שערים לאור ולידע אשר אספתי וצברתי מניסיוני רב השנים כתרפיסטית ויוצרת מן הגוף אל הנפש. הספר צבעוני ובעל ניגון משלו. סיפור מסעה של זואי צעד אחר צעד מן הגיהנום בו שהתה אל האור לו ייחלה, מהווה מקור השראה רב עוצמה לכל מי שמבקש להאיר את המקומות התקועים, המדכאים, המתסכלים ו/או המאיימים בחייו. דרך הקריאה בספר, אני מבקשת לעורר בקורא מפגש חוויתי עם עצמו באמצעות מסרים, ציורים, סיפורים ותרגילים אישיים. הספר הוא ספר לחיים, כאן ועכשיו. 
 
הספר מזמין את הקורא להניע את רכבו היצירתי ולצאת למסע מרתק ומאיר - המפתחות כבר בפנים.
 
צטטי משפט מתוך המכתבים של זואי
"תארי לעצמך מה זה בשביל נערה לחוות בפעם הראשונה יחסי מין בצורה ברוטאלית ואכזרית שכזו, בחושך, כשכולם אמורים לישון את שנת הלילה השלוה, ורק עולמך מתהפך... את שם קבורה מתחת לשמיכה בלי יכולת לנשום, בלי יכולת לצעוק לעזרה כי פיך חסום. אף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה, ואין אפילו מלאך שיכול להציל אותך מתוך הגיהנום".
 
הספר מגולל ידע, ניסיון טיפולי רב, תהליך אישי המשקף ומהדהד, תהליך טיפולי משמעותי, במעבר מחיים בצל, מדפוס קורבן, מחסר בטחון עצמי לחיים בהמון אור, לקיחת אחריות על המציאות ובריאת מציאות חדשה, חיובית ומצמיחה.
 
למי הספר נועד?
"זהו ספר שנועד לגילאים 16 ומעלה, גברים ונשים, כאלה שעברו טראומה כתוצאה ממקרים של אונס, התעללות מינית, התעללות רגשית, נשים/גברים מוכות/ים, הלם קרב, נכות רגשית/פיזית, פרידה, גירושין, פיטורין, אובדן ושכול, נפילה כלכלית וכיו"ב. כאלה שלא מוצאים את הדרך לצאת מהתקיעות, לא מאמינים כי זה אפשרי. 
כאלה שנאחזים בקורבנות, בנסיבות החיים. כאלה שמרגישים רדופים, בודדים, חלשים, חסרי אונים, מתוסכלים. וכמובן, קהל המטפלים באשר הם" המיוחד בספר הוא שהוא כולל מכתבים מקוריים של מי שחוותה אונס והתעללות כדפוס חיים, מכתבים מרגשים ומטלטלים. רונית טסלר עדן מוסיפה, כי המסר העיקרי של הספר הוא שניתן להביא שינוי. אפשר לצאת מהמקום המאוד מאוד קשה שקרבן הטראומה נמצא בו.
 
רונית, היית מורה לחינוך גופני שנים רבות כיצד הגעת לתחום הטיפולי?
התחום הטיפולי הגיע אלי, "ברחתי ממנו" לכשסיימתי תיכון. נטיית הלב שלי היתה לימודי רפואה או סיעוד ומכיוון שהייתי סוג של ילדת מפתח, אמי היתה אחות מיילדת שעבדה משמרות לילה כשהייתי צעירה, החלטתי שאני לא אעשה זאת לילדיי. באותה תקופה לא האמנתי בעצמי מספיק שאני יכולה להיות רופאה. כך פניתי ללימודי חינוך-גופני כספורטאית מצטיינת ועסקתי בתחום כעשר שנים עד שמיציתי ונטיית הלב ניצחה. פגשתי קולגה שהמליץ לי על שיקום נכים וכך יהיה לי מקום כתרפיסטית בבית הלוחם בחיפה. קפצתי על המציאה, למדתי, הגעתי וכך החלו שלושים שנות התרפייה בספורט טיפולי ובשיקום נכי צה"ל והמשיכו למומחיות ברפואה המשלימה ולהכשרת מטפלים.
 
לו היית פוגשת את הנערה שעברה את האונס האכזרי באילת מה היית אומרת לה?
הייתי אומרת לה-"נערה יקרה, אני איתך! שבי, תנשמי, ספרי אם את יכולה... תבכי...את השתכרת, אך לא ביקשת..... את לא אשמה !!! חיללו את גופך הבני בליעל. אנחנו, אני ואת נטפל בו ובנפשך. צעד צעד. זה אפשרי! תזכרי כי החושך והאימה בו את נמצאת כרגע הם זמניים. תאמיני לי כי זה אפשרי. אני איתך. אלווה אותך עד שתוכלי ללכת בכוחות עצמך. צעד צעד. עשיתי זאת עם אחרות. זה אפשרי. תזכרי מתוקה, את לא אשמה!
 
היכן טעינו כחברה?
"נראה שהדג מסריח מהראש כך אומרים. החברה שלנו הפכה להיות מפולגת, אלימה, ללא גבולות, שחיתויות, זלזול, פחיתות כבוד ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת אני רואה את הניצנים של שינוי מתחת, את אלה שאכפת להם ויוצאים לרחובות ומוחים נגד העוולות. 
נגד האלימות כלפי נשים, נגד הזלזול בנשים, נגד הדרת נשים. אם תשאלי אותי, אני מאמינה בחינוך מן היסוד, בגבולות, באכיפה, כי רק ככה אפשר ליצור שינוי. לא יעלה על הדעת כי מי שאונס, יקבל עבודות שירות או לחילופין מס חודשים- שנים ואותה בחורה, הקורבן סוחבת את הטראומה עשרות שנים במקרה "הטוב", ויש שמגיעות לזנות כתוצאה מהטראומה, יש שמאבדות עצמן לדעת או בורחות לאלכוהול/ סמים, או בכלל לדרך צדדית שליד החיים. אני בעד הרתעה שלא תשאיר מקום לספק. הקורבן הוא קורבן, המקרבן צריך לשלם. גם כספית, לממן את טיפוליה בדרך עקיפה דרך משרד ציבורי וגם לשלול את חירותו יחד עם טיפול לשינוי התנהגות והבנת המעשה."
 
יש תקווה לשינוי? 
כשהמודעות תעלה, כשייעשה שינוי בחוק העונשים, כשהשוטרים/עורכי הדין/בתי המשפט, יידעו להבדיל בין קורבן לבין מקרבן, בין בחורה/ילדה/אישה שנבעלה שלא כרצונה, בכוח ובאלימות, לבין מי שפגע בה גופנית ונפשית ולא יעיזו אפילו לשאול את אותה ילדה/נערה/אישה אם היא נהנתה חלילה, או "ביקשה את זה". כשזה יקרה, וכשילדים בגן יידעו לתת כבוד זה לזה, לעזור למי שזקוק לעזרה, כשיאכפו את הכבוד שיש לתת זה לזה, את הערבות ההדדית, או אז, השינוי יתחיל צעד צעד וכשמישהו יסרח, החברה כבר תוקיע אותו מתוכה ומאוד מקווה כי יהא זה זמן שינוי.
כחלק מתרומתה להעצמת נשים רונית מנחה בשנים האחרונות את טקס התשליך הנודע והמיוחד של חיבור, טיהור ושחרור בחוף דור בין כסה לעשור.
 
ספרי על טקס התשליך שאת מפיקה
הטקס נועד לנשים ומתקיים מזה שבע שנים בחוף בצת בהפקתה של נוגה סלומון ממרכז מגע מרפא בקיבוץ עברון. לאחר הפסקה קצרה, אני חוזרת להנחות את הטקס המרגש והעוצמתי כאחד, סמוך למחוזותינו, בחוף נחשולים-דור. הרעיון שעומד מאחוריו הוא להשליך את כל מה שמפריע לנו בחיים ומעכב אותנו בהתפתחות המחשבות, הפחדים, הטראומות, הסיפורים, הכאבים הפיזיים וכל מה שכבר לא משרת אותנו, ו/או מחליש אותנו.
תחשבי איזו עוצמה זו! 50, 60 ו/או יותר נשים לבושות לבן אשר באות עם תודעת שינוי. טקס מרגש משולב שירה מאת תמי אשור, הנחיית מדיטציה בליווי תדר ריקונקטיב הילינג - ריפוי בתדר אנרגטי של התחברות מחדש.
את הדיסק שלי "ויהי אור" למדיטציה מונחית, הקלטתי תוך שימוש בתדר הזה לקבוצת נשים.
כיבוד, אוירה, אש, מים, אוויר, אדמה וים חוברים להם יחדיו, בין כסה לעשור. 
 
ב- 23/9/20 החל מ 17:30. כל אחת תגיע עם בגד לבן, מסיכה ורשימה של כל מה שהיא בוחרת לשחרר מתוכה ומאוסף חוויותיה הפרטיות. דווקא בתקופה משמעותית זו אני בוחרת לקיים את הטקס כי מניסיוני הוא יוצר שינוי. לתשליך יש להרשם מראש בטלפון 054-4335245.
 
צילום: רונית וולפר
 
רונית ועפר- צילם שוקי כהן
רונית חיה באהבה גדולה עם בן זוגה מזה עשר שנים עפר עדן - תעשיין ויזם. לאחרונה הם פתחו את ביתם לאירוח ביתי משותף, שם עפר מרצה על חייו והיא מספרת את הסיפור שלהם ואת הסיפור שמאחורי הפסלים.
 
ספרי על שיתוף הפעולה עם אישך עפר?
עפר עדן אישי אשר הביא לי הרבה עדנה לכשנכנס לחיי לפני כעשר שנים, מתאים לי ככפפה. אנו משלימים זה את זו, דומים ושונים וחברים טובים אשר נהנים גם בשעות הפנאי להיות ולחוות יחדיו.
סיפור ההשראה של עפר, תעשיין ויזם המספר את סיפורו " 2 ידיים על ההגה", מצנחן צעיר שאיבד את ידו לאדם שלם מלא מוטיבציה, שלא נותן למגבלות לעצור בעדו. רוכב, צולל, חותר עם חיוך מהלב שיוצא החוצה.
 
סיפור זה מתכתב עם האג’נדה שלי כי מחושך לאור זה אפשרי וכך ממש סמוך לימי הקורונה התחלנו לשתף פעולה באירוח ביתי כחלק ממיזם של PLP = אנשים אוהבים אנשים.
 
הוא מספר את סיפורו המתובל צחוקים, תובנות והשראה ואנוכי "הידיים שמפסלות ריפוי", מספרת את הסיפור שלנו, הסיפור מאחורי הפסלים שלי, העוסקים בעולם האישה וכיצד ואיך ולמה בתוספת טעימה מתוך קלפי מודעות וקסם. כל זאת עם כיבוד מלב אל לב. הנוכחים יוצאים עם חיוך ותובנות להמציא את עצמם מחדש או להפוך את הלימון ללימונדה. שיתוף הפעולה רוקם גידים גם בתשליך 2020 כשעפר הוא המפיק של הטקס הנוכחי.
 
     
 
 
לפני עשר שנים הגעתם לזכרון יעקב – איך החיים כאן?
משהו טוב קורה לי בשנה זו בזכרון יעקב. לכשהגעתי לפני כעשר שנים מחיפה, מצאתי כאן ניכור. משפטים כמו "את לא ממש זיכרונית" היו חלק מהשגרה. התנהלות שלא הכרתי כחיפאית. כמובן שלא נתתי לזה להפריע למהלך התקין של החיים אך בכל זאת זה היה באויר. התחברתי למחלקת הרווחה, העברתי סדנאות העצמה ומעגל נשים בשיכון הדרומי, העתקתי את הקליניקה שלי רבת השנים מחיפה לזכרון יעקב ובהדרגה הורדתי הילוך, ישבתי לכתוב את ספרי "מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום", למדתי את התואר השני "שינוי חברתי דרך אמנות" במכללה לחברה ואמנות, בנתניה והתעמקתי בפיסול. 
 
כל הזמן הכרנו חברים, התחלנו לשחק ברידג’ לפני מספר שנים אצל אפי ויינשטוק, אך נדמה שזה לקח עשור להתמקם במושבה, להתחבר עם חברים מהמושבה יותר ויותר וזה המקום שאליו שאפתי להגיע, לחיות במקום שעושה לך טוב ואת עושה לו בחזרה :)
 
את דרכך האמנותית התחלת בקרמיקה כשעבדת בבית הלוחם, כיצד נחשפת לפיסול והיכן התמקצעת?
הדרך הזו החלה בקטנה, בקרמיקה, לכשעבדתי בבית הלוחם בחיפה מ1990- 1997, ומאז למדתי, פיסלתי והתמקצעתי אצל האמנים סולומון לבייב בכרמיאל, צביקה אלטמן בגבעת חביבה ובקציר, רחל צמיר בחיפה, שלומית אברבוך בתל אביב, ענת לוטן בתל אביב, שי אבידן תל אביב. כמו כן, התמקצעתי בסדנת פיסול באבן שיש פורטוגזית, בהדרכת Moises Preto Paulo , בסינטרה, פורטוגל.
 
לציור נחשפתי ב2003 בסדנת אמן במושב עפר, אצל אילה רז, ומשם הדרך לציור האינטואיטיבי והתמקצעות בהדרכת סדנאות עפ"י השיטה של ד"ר פינקי פיינשטיין היתה קצרה ונמשכה מספר שנים. היו לי מספר תערוכות יחיד והשתתפתי בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. יצירותיי נמצאות באוספים רבים בארץ ובחו"ל, ואני נהנית בכל פעם לדעת לאן הן מגיעות. www.ronitgallery.co.il
 
כשהציבור חושש לצאת מביתו בצל הקורונה, האם הקליניקה שלך עובדת- אנשים מגיעים לטיפול? 
הקליניקה עובדת, באים אליי לטיפול בגוף ובנפש, לליווי תהליכים לשינוי, לטיפול בחרדה או בטראומה, לטיפול ביציבה ו/או בכאבי גב. אני משלבת את הדיספלינות שרכשתי מתחילת דרכי המקצועית, יש לי מטופלים שעברו אירוע מוחי ואני משקמת אותם באהבה ובנחישות, יש לי מטופלים שעברו טראומות אם זה הלומי קרב או כאלה שעברו פגיעה מינית, יש לי מטופלים מבוגרים שהחרדה בגיל ה-3 קפצה עליהם, כאילו הקורונה היתה זרז למה שהיה בפנים, ויש שסוחבים כאבי גב, צוואר, ברכיים וכיו"ב . הניסיון והידע בכל תחומי הרפואה המשלימה עם הבסיס של החנ"ג והיכולת הרוחנית והאנרגטית שהתווספה לפני מספר שנים, כל אלה יחד מעשירים את הקליניקה למנעד רחב של סיפורי מקרים וטיפול בהם.
 
יש לך חלומות שטרם הגשמת?
וואו הגשמתי מלאן :) ובכל זאת, החלום שלי אולי פינה בערוץ תקשורת (התראיינתי מספר פעמים בתחום התרפוייטי ובתחום האמנותי), למען הקהילה, בכל הנוגע להעצמה ריפוי וחשיבה חיובית.
את מבינה, הוצאתי ספרים, דיסק למדיטציה ודמיון מודרך, צנחתי ממטוס, הטסתי מטוס נגעתי בשמיים, חותרת בסאפ, רקדתי בלהקות מחול, הפסלים שלי מוערכים, היתה לי גלריה בתל אביב, התרפיה שלי עושה טוב למטופליי, יש לי 3 בנות נפלאות ונכדים מקסימים, כן יירבו וזוגיות טובה עם אישי. שהטוב הזה ימשיך ויתגבר - זו בקשתי.
 
עוד משהו שתרצי לשתף?
במבט לאחור נראה לי, כי כל מיזם שיצרתי, עשיתי בתחום הגוף הנפש והרוח, נוצר אם כתוצאה מסביבה מסוימת או בעקבות אוסף חוויותיי האישיות כפרסונה או כתרפיסטית העוסקת בהעצמה ובשינוי ומאמינה כי היציאה מחושך לאור היא אפשרית וכוחות מסתדרים בתנועה.

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }