נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > מניעת ניצול והטרדה מינית - האונס הקבוצתי באילת – פרופילים של תוקפים מינית
11 לספטמבר 2020
מניעת ניצול והטרדה מינית - האונס הקבוצתי באילת – פרופילים של תוקפים מינית
ד"ר תלמה כהן – פסיכולוגית קלינית, 2020-09-11 - 10:00
כל הזכויות שמורות

רבות כבר נכתב על האירוע הנורא באילת, כולל במדור זה, ובהקשר לעמידה מנגד ואי מתן עזרה לקורבן. ככל שהאירוע מתברר בבית המשפט, כך מתבהרת התמונה הידוע לכל מי שעוסק בתחום: תוקפים מינית אינם מקשה אחת. האירוע המטלטל הזה, מייצר עבור המדור, הזדמנות לדבר על פרופילים שונים של פוגעים, וכן ניסיון לעשות סדר במושגי יסוד ובדעות קדומות בנוגע לתחום.

 
בראשית דברי ברצוני לתת קרדיט ענק לדר’ טליה אתגר, אשר מנהלת מזה 3 עשורים את המרכז לטיפול בילדים תוקפים מינית. ילדים שהינם צעירים בכדי לשאת באחריות פלילית, במסגרת עמותת על"ם. מסגרת זו, מטפלת בקטינים מתחת גיל 12 (מתחת לגיל שבו נקבעת "אחריות פלילית") אשר פגעו בצעירים או בבעלי חיים, ונדרשת תוכנית מניעה וטיפול עבורם. היות ואותם ילדים אינם נושאים באחריות ישירה, הוריהם ערבים להם. 
הם נדרשים לעיתים למסגרת חינוכית נפרדת ולהשגחה. מכאן ניתן להסיק שמעל גיל 12 יש לפוגעים אחריות פלילית, כולל שליחה למעצר, מאסר, ורישום תיק פלילי, אשר ימחק בהגיע העבריין לגיל 18.
 
יש לציין בהקשר זה, גם מהתבוננות על עולם החי ועל התנהגות מינית בין פעוטות וילדים, שההתעסקות והסקרנות המינית הינה ברובה נורמטיבית. התנהגות זו הופכת להיות פוגענית, מטרידה, וחריגה, כאשר היא מתרחשת באופן אובססיבי, העיסוק בה עובר את משך הזמן הסביר (מספר דק’ עד 10 דק’), אין בה מרכיב של הסכמה והדדיות בין המשתתפים, האפקט (הבעת הפנים) אינה משדרת התלהבות ושמחה, כי אם פחד ואימה, יש מרכיבים של הכאבה, החדרת חפצים, פציעה, איומים, הפחדה ו/או ואלימות. במובן הזה, כאשר קבוצה של ילדים פוגעת בקורבן אחד, גם אם מדובר לכאורה "במשחק" יש מייד להפסיקו, מכיוון שממילא מתרחשת אלימות של רבים כנגד יחיד.
 
לעיתים, ילדים צעירים נחשפים לסרטונים פורנוגרפיים, או בעצמם עוברים התעללות. אז אנשי המקצוע, הורים, גננות, או מורות שמים לב להתנהגות מינית חריגה, לידע מיני שאינו תואם גיל, וכו’. במצב שכזה, חשוב לתשאל את הילד בעדינות ולהבין עם מי הוא/היא מתרועעים, מי משגיח עליהם, איפה למדו התנהגות זו. זאת מכיוון שיתכן והפעוט או הילד עדיין עוברים התעללות מינית. מצבים אלה דורשים הפנייה לשירות הפסיכולוגי חינוכי, או ללשכה לשירותים חברתיים אשר ידעו להכווין את הפניה למסגרת הטיפולית המתאימה.
 
בעקרון, חשוב להדגיש שילדים רכים גילאי 4-10 אינם בחזקת עברייני מין, או אנסים, כי אם ילדים בעלי התנהגות מינית חריגה ומפריעה. כאשר אותו ילד/נער מתחת גיל 12 נדרש לטיפול, יש ראשית כל לאבחן את ההתנהגות. האם מדובר במעידה חד-פעמית? האם נגרר אחרי אחרים? האם היה מעורב בשימוש בחומרים (אלכוהול, סמים, נייס גאי וכו’)? האם קיימת אובססיה לגבי הקורבן? האם ההתנהגות הפוגענית הינה סטייה? האם יש יכולת להבנת הנזק שנגרם לקורבן? האם לפוגע יש יכולת לקחת אחריות על מעשיו? להביע צער וחמלה כלפי הקורבן?
האם יש ייסורי מצפון? או שאנו פוגשים צעיר בעל מרכיב אישיותי המדמה התנהגות מרדנית ומתנגדת, Conduct disorder, שבעתיד עלולה להתפתח להפרעת אישיות אנטי-חברתית (מה שקרוי בז’רגון הפופולארי "פסיכופת", "סוציופאט")?
 
על פי אברהם ויצמן, הפרעות התנהגות בילדים (מתוך, "הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר", ש. טיאנו עורך, 2005), "מאופיינות בדפוס חוזר וקבוע של התנהגות אנטי-חברתית, תוקפנית ומרדנית. מדובר בדפוס התנהגות מתמשך, הקשור בהפרת הכללים החברתיים מעבר למצופה על פי הגיל, או בצורה חמורה יותר ממרדנות רגילה של ילדים ובני נוער". אלה כוללים הצקות, הרס, ולעיתים עברות על החוק. הילד הסובל מהפרעה זו, אינו רגיש לביקורת המשפחה או מערכת החינוך, וחוזר על התנהגות מפריעה והרסנית מבלי ללמוד מהניסיון.

ספר הסיווג והאבחון האמריקאי, DSM-5
מפריד בין מספר תתי-קבוצות: הטיפוס הקבוצתי (הנגרר), הבודד והתוקפני, והבלתי מסווג.
יש הפרדה על פי גילאים, לפני או אחרי גיל 10, ועל פי דרגת חומרה של ההתנהגות מפריעה-פוגענית.
על פי א. ויצמן, "הפרעת התנהגות בנוער נפוצה בשיעור של 6-10% בבנים ו2-9% בבנות. עוד מציינים החוקרים, שהפרת התנהגות בילדים נפוצה יותר במשפחות בהם ההורים לוקים אף הם בהפרעת אישיות אנטי-חברתית, ו/או בהתמכרויות לסמים ולאלכוהול".
 
על פי ד"ר טליה אתגר, "עבירות מין בקרב בני נוער" אוניברסיטת ת"א, 1996, ההגדרה שאומצה בארץ, הינה "קטין יוגדר כעבריין מין אם ביצע את המעשה ללא הסכמה, נגד הרצון, בכפייה, או בדרך של הפעלת כוח, אלימות או שכנוע, או על ידי ניצול כוח הנובע ממעמד". ההבנה שישנם פרופילים שונים של ילדים, בני נוער, ומבוגרים תוקפים מינית, חשובה ביחס לתוכניות הטיפול בהם. מובן שאין מקום לענישה דומה, ו/או להשמה באותם תנאי מעצר/מאסר של קטינים עם בגירים. 
 
גם לגבי בוגרים תוקפים מינית, יש החמרה בענישה כלפי אלה הנמצאים בתפקיד של יחסי מרות ואחריות כלפי הקורבן. אלה כוללים: גילוי עריות (פגיעה מינית המתרחשת בתוך המשפחה ע"י אנשים בקרבת דם ממדרגה ראשונה, אב, סב, דוד, אח וכו’, או המתגוררים יחד בשל קרבת נישואין), ניצול מיני ע"י רופא, רב, מחנך, מורה וכו’. בעבירות מסוג זה, החוק מקל על אנשים ללא עבר פלילי קודם, אשר זו "מעידה’ ראשונה עבורם, ואשר הביעו חרטה, ולקחו אחריות על מעשיהם. בדומה לסיווג בני נוער, גם לגבי מבוגרים, קיים סיווג ופרופיל שונה לתוקפים מינית: אלה אשר מגלים התנהגות אובססיבית וסטיית מין, אלה המתנהגים באופן רגרסיבי/ ילדותי, ומחפשים להתחבר לילדים ולנוער, אשר אינם רואים עצמם מצליחים לקיים יחסים עם השווים להם. קבוצת הנגררים, וקבוצת התוקפים הסדיסטיים. הקבוצה האחרונה, האלימה, כוללת את אלה המתנפלים על הקורבן מתוך השיחים, או המתגנבים עם נשק לחדרי שינה, מייצגת למזלנו את המיעוט שבין התוקפים מינית. מרבית התוקפים הינם אנשים עם אישיות רגרסיבית, אשר מכירים היטב את אורח החיים של הילד, ומנצלים את ההזדמנות שאין אחרים בסביבה. 
 
חשוב לציין שהטיפול בעברייני מין מצריך הכשרה ייחודית. לא כל מטפל ופסיכותרפיסט, יכול ורשאי לטפל באוכלוסייה זו. מעבר לאחריות מול המשטרה, קצין מבחן, ורשויות החוק, נדרשת הכשרה ייעודית, ודרך העבודה הטיפולית שונה מטיפול סטנדרטי.
 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מאסטרו טלויזיה חוגג 80
שר החקלאות אלון שוסטר בביקור בחוף הכרמל
עוצרים את שרשרת ההדבקה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }