נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > מותו של "בולוש"
29 לאוקטובר 2020
מותו של "בולוש"
מיכל כהן-אלדן, 2020-10-29 - 10:00

שורד השואה בן ציון הדר מזכרון יעקב נפטר השבוע בגיל 84. בן ציון שזכה בילדותו לכינוי "בולוש", הצליח לברוח מגטו ורשה ולשרוד ברחובות כמוכר סיגריות. סיפור השרדותו הבלתי יאומן בשואה הונצח בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". "בולוש" הובא לקבורה בבית העלמין בזכרון יעקב

כל הזכויות שמורות

בן ציון הדר. צילמה בטי קאזין (רוזנבאום)

זכרון יעקב נפרדה בעצב מבן ציון הדר שנפטר השבוע ושסיפור הישרדותו הבלתי יאומן נצרב בזכרון הלאומי ותועד באחד מספרי השואה המפורסמים והמרגשים ביותר שנכתבו בישראל על השואה-״מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים״. את הספר כתב יוסף ז׳מיאן וראה אור בשנת 1962 בהוצאת יד ושם. הספר מתאר את סיפור הישרדותם של ילדים בשואה. הכרותו עם "בולוש" והילדים היתה במקרה, בשנת 1943 יוסף ז’מיאן הבחין ברחוב נובי-שוויאט בוורשה בילדים, מוכרי סיגריות, שנראו לו יהודים, הילדים מכרו את מרכולתם לעוברי אורח, חיילים גרמנים והונגרים.
ז’מיאן, שהיה אז מראשי אי"ל (ארגון יהודי לוחם), המחתרת היהודית שפעלה בעיר לאחר דיכוי המרד בגטו, נדהם לגלות ילדים יהודים חיים באזור גרמני חודשים לאחר שוורשה הוכרזה "נקייה מיהודים". ז’מיאן וחבריו לארגון אימצו את חבורת הילדים ועזרו להם במקומות מסתור ובמסמכים מזויפים. שלושה מהנערים נתפסו על ידי הגרמנים לקראת סוף המלחמה ונרצחו, אך האחרים שרדו ומרביתם זכו לעלות לאחר המלחמה לישראל.

בן ציון הדר או כפי שכינו אותו"בולוש" נולד רגע לפני שהתחילה התופת באירופה. כילד פעוט נשלח על ידי אחותו להביא לחם למשפחתו הרעבה ונאלצה להבריח אותו דרך פתחי הניקוז של הגיטו, "הייתי שר מתחת לחלונות של משפחות פולניות והם היו זורקים לי לחם", סיפר בן ציון. "הם הרי לא ידעו שאני יהודי".
כשהיה בן שש ברח מהבית לביתה של אישה זקנה פולנייה שהכיר מהעבר, שם גם פגש את חבורת הילדים שהפכה למשפחה עבורו. הוא סיפר שכבר אז הבין את המציאות הקשה מנשוא, "הבנתי את הכל באותו זמן, יותר טוב מהמבוגרים, הם השלו את עצמם שהם יכולים להינצל ואני ידעתי שרק מוות יש שם".
בן ציון היה הקטן מבין החבורה, כולם ילדים יתומים שברחו מגטו ורשה ובעזרת תושיה, פיקחות והרבה מזל הצליחו להנצל מציפורני הנאצים. בניגוד לכל הכללים התמקמה חבורת הילדים היהודית עם מרכולתה שכללה - סיגריות וגפרורים סמוך למטה הגסטפו ומכרה לחיילים גרמנים ולעוברי אורח. דווקא שם הרגישו יותר בטוחים "כי הרי אף אחד לא תיאר לעצמו שיהודים יסתובבו שם". הם נמנעו לדבר אידיש ביניהם על מנת להסתיר את זהותם היהודית.

סיפורו של "בולוש" וחבריו הונצח כאמור בספרו הנודע של יוסף ז’מיאן "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ז’מיאן עצמו עלה לישראל בשנות החמישים. הספר זכה להצלחה וריגש את לבבותיהם של הציבור הישראלי אשר היה עד אז מנוכר בחלקו לסיפורים הקשים של נצולי השואה, באותה שנה הוצא להורג בישראל אדולף אייכמן.
בראיון שהעניק בן ציון לפני שנה ליגאל מוסקו סיפר: ״אני זוכר את התקופה הזו כמן הרפתקאה שהיום אני לא יכול לדמיין אותה. מעין מלחמת קיום יומיומית על מנת לשרוד. אני לא זוכר שסבלתי מאוד כי הייתי חופשי כל הזמן. אני זוכר שהיו לי הרבה התנסויות בעיקר מול שוטרים שרדפו אחריי וכל מיני דברים כאלה. המזל שלי שהייתי מאוד זריז וכששוטר היה מתחיל לרדוף אחריי הייתי נכנס לאיזה כניסה, קופץ מול החומה עובר לרחוב אחר ועולה לחשמלית - זאת היתה השיטה״.

ילדים פולנים היו לוקחים לי את הסחורה" ממשיך בן ציון לספר, "מי שעזר לי היה אחד החברים שקראנו לו שור כי הוא היה חזק. כל פעם שהיה חשש כי ייחשף הוא היה עוזב את האזור לכמה ימים ואז חוזר."
חלק מהילדים נתפסו על ידי הנאצים כי מכרו סחורה מזויפת ושניים מהם נרצחו באכזריות. "אני זוכר את התקופה הזאת כהרפתקה, מלחמת קיום יום יומית, לא זוכר שסבלתי" הוא נזכר "הסיכוי שלי לשרוד שאף לאפס אבל עובדה ששמרו עליי".

בן ציון הדר התגורר עם משפחתו בזכרון יעקב. בשנים האחרונות היה פעיל במועדון שורדי שואה במושבה ובשעות הפנאי הקפיד באמוני צ׳יקונג אצל המורה ויקטור טל בקאנטרי זכרון.
חבריו ומוקיריו ספדו לו:

עו"ס עמית לנדבר, אחראית המועדון ניצולי השואה: "ציון היה אדם מופנם יחסית וצנוע. הוא לא הרבה לדבר אך תמיד כל מה שנהג לומר היה מדויק ובמקום. כולנו רכשנו לו כבוד גדול, גם בגלל הסיפור יוצא הדופן שלו וגם בשל האדם שהיה. הוא היה חלק ממשפחה גדולה וחמה של המועדון ויחסר לנו כל כך".

ד"ר אורלי דביר, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים: "התכונה הכי בולטת בעיני בבן ציון, הייתה החום והאהבה שלו לחיים. התחושה הייתה שהוא מנצל כל רגע שניתן מהחיים, מהרהר ומביט בעיניים משתהות בעולם ובחברים מסביב. אולי ראה את הפלא שבחיים. הוא היה איש מאוד מאיר. כמי שגדלה על סיפורי השואה והגבורה, לראות אותו היתה עבורי המחשה חיה לסיפורים ששמעתי על הילדים מוכרי הגפרורים בשואה. כך שהוא היה גיבור חיי בעל כורחו".

חברותיו של בן ציון למועדון סיפרו - רחל פרידמן: "הוא היה אדם שקט, נאמן ונעים. מאוד אהב לבוא למועדון תמיד השתתף במשחקים וחידונים והיה יודע את כל התשובות. לאחרונה ניכר שהיה לו קשה יותר".

בטי קאזין (רוזנבאום): "את בנצי אני מכירה יותר מ-30 שנה, היה בנינו קשר ידידות. אפשר לומר עליו שהיה ממעיט בדיבור ומרבה במעשים".
הלוייתו נערכה השבוע בבית העלמין בזכרון יעקב. הוא השאיר אחריו אישה, אורית שני בנים ובת.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים!

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אלוף אירופה מחוף הכרמל: יואב כהן זכה במקום הראשון באליפות אירופה בשייט
חודש האזרח הוותיק של זכרון יעקב
תכנית המתאר: בנימינה-גבעת עדה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }