נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > מלשכת-הגיוס ועד ’שעת-נעילה’...
29 לאוקטובר 2020
מלשכת-הגיוס ועד ’שעת-נעילה’...
מוריס-דוד בר-יוסף, 2020-10-29 - 10:00

השבוע מלאו בדיוק 50 שנה מהיום בו התייצבתי בלשכת-הגיוס של צה"ל ובמבט לאחור נראה כאילו מדובר באירוע שהתרחש על פלנטה אחרת במדינה שהייתה אז רק בת 22 שנים ולא תיארה לעצמה שבתוך 3 שנים נוספות תהיה בסכנה קיומית, כפי שקיבלה המציאות הזאת ביטוי בסדרה המטלטלת ’שעת נעילה’.
עכשיו מתנהל מאבק אחר על שארית חיי אבל בכל מקרה לא אשכח את ה-1 בנובמבר 1970

כל הזכויות שמורות

זה היה יום ראשון ב’ מרחשון תשל"א ה-1 בנובמבר 1970 כאשר צעדתי מהדירה בה התגוררתי ברחוב רש"י-1 בחיפה, במורד הדרך המובילה לרחוב עומר אל-כיאם, לא הרחק מ’גן העצמאות’ ובתי-המשפט, בואכה ללשכת-הגיוס של צה"ל.

אחי טומי ז"ל ליווה אותי ומאחר שמיהר להגיע לעבודה לא התעכב יתר על המידה, חיבק אותי אליו בחום, איחל לי הצלחה ושמירה על עצמי ועל חיי והפליג לדרכו. סביבי כבר התקבצו עשרות בני גילי שנקבע להם היום הזה להתגייס בו לצה"ל ולא עבר זמן רב עד שהחל חייל להקריא בקול רם שמותיהם של המתגייסים והיפנה את כולנו לאוטובוסים שחנו מעבר לבניין הלשכה, מוכנים לקלוט לקרבם את החבורה הנרגשת, רגע לפני הפרידה מעיר-הכרמל בדרך לבסיס הקליטה והמיון (בקו"מ) בתל-השומר ומשם, כל אחד מאתנו בדרכו אל הלא נודע.

מהאוטובוס שיצא לדרכו בעצלתיים, הצצתי מבעד לחלון בעיר-התחתית האהובה עלי כל-כך, בכניסה הראשית לנמל בו עברו עלי ימים נפלאים ואחר-כך גם באצטדיון קריית-אליעזר, מקום משכני הקבוע בקרב האוהדים ’השרופים’ ביותר של מכבי חיפה אהבת-חיי. התמונות הללו חלפו לנגד עיני במהירות וחשתי צביטה מוזרה בקרבי, שהרי לא ידעתי מתי אם בכלל אשוב להיות חלק מהמציאות החיפאית שלי וכבר התגעגעתי לבילויים הקבועים עם החבורה של ’קומנדו ארמון’ במוצאי-השבת אחרי משחק כדורגל של מכבי חיפה, סרט כלשהו באחד מבתי-הקולנוע ב’הדר’ ואחריו מנת פלאפל מדהימה ברחוב החלוץ.

האוטובוס דהר דרומה בעודי עסוק במחשבות אודות הצפוי לי בעוד שעות אחדות כחייל במדים, אבל עדיין חשבתי על כך שלמעשה יש בי זהות-כפולה שאולי תשפיע עלי בהמשך שהרי מצד אחד הייתי ’ילד טוב ירושלים’, תלמיד בית-הספר הריאלי-העברי בחיפה ובה בעת מי שמזוהה באופן קיצוני עם החבורה הפראית של ’קומנדו ארמון’ (’הפושטקים’ של חיפה) ועם חוג אוהדי מכבי חיפה ובראשם ואסילי וחבריו יושבי יציע-ג...השילוב הבלתי מתקבל על הדעת הזה, הפך אותי לסוג של ’צחצ’ח חיפאי מצוי בגופו של תלמיד שקדן וחרוץ בבית-ספר יוקרתי וחייכתי לעצמי בהנאה כאשר סברתי לתומי כי צה"ל יצטרך למצוא את הדרך להתמודד אתי.

אלא שמהר מאוד למדתי לדעת כי לצבא-ההגנה לישראל תכניות אחרות כיצד לטפל בטיפוסים כמוני וכאשר נכנס האוטובוס של בשערי תל-השומר ונפתחו דלתותיו, הסתערו פנימה שני לובשי-מדים מגודלים ופתחו עלינו בסדרת צרחות מפחידה לזרז אותנו לרדת עם הציוד מהאוטובוס ולהסתדר מחוצה לו בשלשות. החל מרגע זה ולמשך השבועות הבאים התנהלו חיי תחת משטר של שאגות, צרחות, ’טירטורים’ ולחץ גופני ונפשי, שעד מהרה מחק כל זכר לאישיות של כל אחד מאתנו הטירונים שהיו ל’בשר טרי’ של הצבא.
איש לא התעניין במה שחפצנו אולי לעשות בצבא, היכן לשרת ובאיזה חייל שהרי בסך-הכל הגענו למלא מכסה ומשימה והדעה האישית שלנו כלל לא נחשבה וכך מצאתי את עצמי בסיומם של 3 ימים בבקו"מ, לובש בגדי-צמר ירוקים ומגרדים, נועל נעליים שחורות וחובש כומתה בצבע שחור, כמי שבתוך רגעים אחדים הפך מצעיר חיפאי גא ל’טירון’ של חיל התותחנים!

ב-1 בנובמבר 1970 אבדה לי למשך השנים הבאות הזהות המוכרת לי מעצמי והפכתי כמו כולם להיות עוד חלק בשרשרת האנושית שנועדה להגן על המדינה הצעירה אף במחיר חיי ולבצע כל פקודה מבלי להרהר בדבר ההיגיון העומד אולי מאחוריה. עולם-התוכן האזרחי עמו הגעתי לשערי תל-השומר נותר בחוץ ובו תחילת הקריירות של הגשש-החיוור, שלמה ארצי, רבקה זהר, שלום חנוך, אריק איינשטיין וחוה אלברשטיין, כמו גם ההצגה המרגיזה של חנוך לוין ’מלכת האמבטיה’ ו’מכתב השמיניסטים’ המתריס שנשלח לראש-הממשלה גולדה מאיר.

שלהי ’מלחמת-ההתשה’ המשיכו להשפיע על מצב-הרוח הכללי ואפילו הודעת הפרישה הסופית של דוד בן-גוריון מהפוליטיקה לא גרמה לזעזוע ניכר. מסכת הבילויים הקבועה בלילות-שבת והסרטים של מוצאי-שבת, כמו גם ההתלהבות האדירה ביציע-ג’ של קריית-אליעזר, גם הם נותרו מחוץ לבקו"מ ואת מקומם החליפו כבר ב-1 בנובמבר 1970 דסקית-צבאית, תחבושת-אישית, ’קיטבג’ עמוס, ’מסטינג’ חדש, כוס פלסטיק ירוקה ולא מעט תסכול נוכח חוסר-האונים הלא-מוכר שהיה תחליף לביטחון-העצמי שנותר אף הוא מחוץ למדים החדשים.
גם הידיעה והתחושה כי אנחנו בסך-הכל ’טירונים’ שריח חריף של הבקו"מ נודף מאתנו למרחוק, לא הוסיפו לנו למורל אבל בסופו של אותו יום למדתי מפי חייל וותיק משפט שנותר שנים רבות חקוק בזיכרוני ונהגתי לשנן אותו תוך כדי סיבוב שרשרת-הדסקית של אצבעי: " כל יום שעובר לעולם לא חוזר!".


כך החלה מבלי דעת הספירה שלי לאחור ליום השחרור מצה"ל, מבלי שכמובן היה לי מושג ירוק מה עוד צפוי לי בהמשך הדרך: ’טירונות’ מזוויעה במחנה-שומרון, ירידה מזורזת לסיני והמשך עד ל’אבו-סמרה’ בגזרה הצפונית של תעלת-סואץ, שירות שהתבסס על 3 שבועות בתעלה ושבוע (ברוטו) בבית, למרות שהשתבש הדבר הודות לכוננות שגרמו המצרים לאורך הגזרה וכך נמשכו פני הדברים עד חודש ספטמבר 1973 כאשר מצאתי את עצמי ב’ציר-הנפט’, בצומת-וואסד לא הרחק מ’נפח’ ברמת-הגולן ובתוך כחודש ימים מאז המעבר לרמה, בתוך הסיוט המתמשך של ההפגזות הסוריות ביום-הכיפורים ואחר-כך עוד כ-6 חודשי שירות-נוסף, רובם ככולם בתוך המובלעת הסורית.

אילו סיפר לי מישהו ב-1 בנובמבר 1970 כי זה מה שצפוי לי בשנים הבאות, הייתי ממליץ לו לערוך בדיקה פסיכיאטרית לוודא שלא השתגע, אבל החל מ-1 בנובמבר 1970 היה זה מהלך הדברים שהתרחשו מיום הגיעי מחיפה לבקו"מ ועד שחזרתי לשם להשתחרר מהצבא ב-15 במאי 1974.

התגייסתי לצבא אבל השתחררתי מצבא אחר. הייתי ב-1970 אזרח מדינת-ישראל אבל השתחררתי כעבור יותר מ-3 שנים-וחצי כאזרח של מדינה אחרת, לא מוכרת וגם כבר לא סלחנית. כשיצאתי את שערי הבקו"מ בדרכי חזרה לחיפה אהובתי ובידי פנקס-שחרור והמחאה שמנה בסך אלפי לירות-ישראליות בתמורה למשך השירות שלי, חשתי כאילו אני נוסע בדרכים לא מוכרות לבקר בארץ זרה ולא העליתי כמובן על דעתי כי מקץ כ-50 שנה אצלח חלק מן ה’חוויות’ שלי, כשאני צופה בסדרה המטלטלת ’שעת נעילה’ בטלוויזיה הישראלית...

המחשבה לפיה כבר עבר יובל שנים מאז יום הגיוס שלי לצה"ל אינה נתפסת, שהרי נראה הדבר כאילו אירע רק אתמול ואולי נובעת התחושה המוזרה הזאת מהעובדה לפיה מזה יותר ממחצית השנה אני נתון במלחמה מסוג אחר, הפעם על שארית-חיי, אבל אני יודע כי גם אם אלה יגיעו מחר לקיצם, לא אשכח גם בעולמות אחרים את ה-1 בנובמבר 1970... 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור