נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > דייט עם עורכת הדין רוני (פנטנש) מלכאי
26 לנובמבר 2020
דייט עם עורכת הדין רוני (פנטנש) מלכאי
מיכל כהן-אלדן, 2020-11-26 - 10:00

עו"ד רוני (פנטנש) מלכאי נשואה ואמא לילדה בת שלוש וחצי מתגוררת בזכרון יעקב, בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ואת ההתמחות עשתה אצל כבוד השופט רענן בן יוסף בתחום הפלילי.

כל הזכויות שמורות

רוני מלכאי, צילום: יפעת בן הרוש

עו"ד רוני (פנטנש) מלכאי - עורכת דין משנת 2004 ובעלת תואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית בתוכנית מנהלים מהאוניברסיטה העברית. במשך עשור ניהלה את אגף הדוברות וההסברה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. ולפני כן הייתה כתבת בחדשות עשר והיתה לה פינה בתוכנית הבוקר בערוץ 10 בנושא הגנת הסביבה.

בשלוש השנים האחרונות היא משמשת כמנכ"לית של הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות.

 
ספרי על הארגון
הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות הינו ארגון חברתי שהוקם מתוך חזון המבקש לסייע לילדים המתחנכים בכפרי הנוער והפנימיות- ילדים שרבים מהם במצבי סיכון. מאז שהוקם הפורום הציבורי בשנת 2012, על ידי אבי נאור (חתן פרס ישראל ומייסד עמותת אור ירוק), תחום כפרי הנוער והפנימיות בישראל זוכה להשקעה רבה המנותבת לטובת המתחנכים והבוגרים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי החינוך והרווחה. המהפכה שביצע הפורום בתחום כפרי הנוער והפנימיות הינה ייחודית ואין לה אח ורע בישראל.
בפורום חברים פילנתרופים מקרנות שונות ואנשים פרטיים אשר תורמים לטובת קידומם של ילדים בכפרי הנוער והפנימיות. פעילות הפורום לא מתוקצבת כלל מהממשלה וכל התקצוב הוא מפילנתרופיה- אנשים פרטיים וקרנות שמשקיעים בקידומם ועתידם של ילדי כפרי הנוער והפנימיות.
 
רוני מלכאי מקבלת את פניי המשלוח של ה 200 המחשבים הניידים החדשים שרכשנו מסין דרך חברת אלקטרה שנקנו מהתרומה של קרן אריסון והועברו באותו היום של הצילום לחלוקה, צילום: הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות
 
מה הסיבה שגרמה לך והצטרף ולנהל את הארגון?
בשלוש מילים-הדרייב לעשייה חברתית. כאשר ילדתי את בתי תמרה ויצאתי לחופשת לידה לאחר עשר שנים אינטנסיביות 24/7 של ניהול אגף הדוברות במשרד הרווחה, הנושא החברתי לא הרפה ממני מתוך אמונה שכל אחד מאיתנו יכול לתת לחברה באיזה שהוא אופן- בין אם בקטן ובין אם בגדול, ובער בי לעשות משהו שבו תהיה לי האפשרות לתרום לחברה. רציתי להשפיע ולסייע למי שזקוק ולכן חיפשתי תפקיד שמחד יאתגר אותי ומאידך ימלא את הנפש והלב.
ואז חברה נפלאה שלי, ענבר יחזקאלי בליליוס (שהיתה אז יועצת לשר האוצר משה כחלון), חברה שתמיד עודדה אותי לעשות דברים מאתגרים, סיפרה לי שמחפשים מנכ"ל לפורום הציבורי ודחפה אותי לגשת. ניגשתי ולאחר תהליך איתור נבחרתי לתפקיד.
במדינת ישראל חיים למעלה מ- 330,000 ילדים ובני נוער במצבי סיכון. לילדים אלה ניתן מענה במסגרת הקהילה, או במסגרות חוץ ביתיות, כדלהלן: כ- 20,000 ילדים מתחנכים בכ- 50 כפרי נוער של משרד החינוך וכ- 7,000 ילדים בכ- 120 פנימיות של משרד הרווחה. כמו כן כ- 2,500 ילדים מתחנכים במשפחות אומנה בכל רחבי הארץ. מסגרות אלו נותנות מענה מקיף, 24/7, לכל צרכי החניכים, ובכך מאפשרות לכל אחד ואחת מהם לחלום, להגשים ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו. 
במהלך השנים חל שינוי משמעותי במעמד כפרי הנוער והפנימיות: בעבר נקלטו במסגרות אלו בעיקר ילדי עולים חדשים. כיום אוכלוסיית הילדים ובני הנוער מגיעים אליהם הם בעיקר מהפריפריה. מספר הילדים הנמצאים במצבי סיכון גדל בצורה משמעותית. לאוכלוסייה זו מאפיינים וצרכים ייחודיים בתחומים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים, על כן נדרשת הקצאת משאבים ומענים מותאמים, במטרה להבטיח את הוצאתם ממצבי הסיכון והבטחת השתלבותם המוצלחת יותר בחברה הישראלית.
גם בימים אלה של משבר וירוס הקורונה - הפורום הציבורי נמצא בחזית העשייה ומקדם תוכניות שונות המיועדות לסיוע לכפרי הנוער והפנימיות למרות המשבר.
 
שתפי בעשייה בשנה האחרונה
כחלק מתפיסתו של הפורום הציבורי לקידום מוביליות חברתית, ומתוך אמונה שהשכלה גבוהה היא המפתח למוביליות, ומתוך ההבנה על חשיבות חשיפת והנגשת האקדמיה לילדי כפרי הנוער והפנימיות- במסגרת זו ביצענו מספר מהלכים, יזמנו וקידמנו מספר תוכניות משמעותיות לשילוב חניכים באקדמיה. חשוב לנו להראות לבני הנוער בפנימיות שגם הם יכולים להיות חלק מהאקדמיה והדלת הזו אינה סגורה בפניהם.
כארגון חברתי מוביל שנמצא בחזית אנחנו תמיד שואלים את עצמנו מה ערך המוסף שלנו, איפה אנחנו יכולים לתרום. ומקומות כמו אקדמיה וגיוס מחשבים, אלה בדיוק המקומות שחשוב לנו להיות בהם ולסייע בהם. כי מבחינתנו אקדמיה היא סוג של מפתח קסם להצלחה בחיים והשתלבות בחברה הישראלית.
יזמנו לימודי קורס במשפטים לחניכי כפרי הנוער: 
1. תוכנית "פסיעה ראשונה באקדמיה"- קורס במשפטים לחניכי כפרי הנוער במכללה האקדמית קרית אונו בהובלת פרופסור יובל אלבשן.
במסגרת הקורס החניכים למדו את רזי המשפט הפלילי ולקחו חלק פעיל במשפט מבוים וכן סיירו בבית המשפט העליון ופגשו את הנשיאה אסתר חיות. על הקורס הם קיבלו 5 נקודות זכות שיוכרו להם לתואר ראשון בעתיד. הקורס נחל הצלחה גדולה ומגיעות בקשות לפורום ממנהלים וחניכים המבקשים לקחת חלק בקורס המשך. המטרה הינה להמשיך פרויקט זה.
2. תוכנית " שאיפות" עבודה במעבדות המחקר באוניברסיטת תל אביב: 
תוכנית "שאיפות"- תוכנית בשותפות עם פרופסור אילון שני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. התוכנית שילבה את חניכי כפרי הנוער בעבודה בשכר מלא (29 שקלים לשעה ובנוסף תשלום נסיעות) במעבדות המחקר באוניברסיטה. החניכים למדו על הליך מחקר במעבדה, קיבלו שכר מלא בעבור עבודתם ובנוסף הכשרה מקצועית אחד על אחד על ידי דוקטורנטים במעבדה.
בימים אלה אנו עובדים על תוכניות נוספות לשילוב של חניכי פנימיות וכפרי הנוער באקדמיה. 
מעבר לכך הפורום גם מקדם נושאי חקיקה ועובד בצמוד עם חברי כנסת מכל המפלגות על מנת לקדם את הפנימיות בזירה הפרלמנטרית. בנוסף הפורום מסייע לכפרי הנוער והפנימיות בתרומות שונות לאורך השנה – להלן דוגמא נוספת חוץ מגיוס המחשבים:
3. תרומה של סלקום טיוי בזמן הקורונה:
הפורום יחד עם עמותת רוח טובה של קרן אריסון קידם ופעל לגיוס תרומה של סלקום tv ל30 פנימיות. סלקום תרמה צפיה דרך סלקום tv למשך שנה בחינם ל30 מסגרות בזמן הקורונה. 
4. עדכון על מענקים:
הפורום הציבורי העביר עדכון למנהלי כפרי הנוער והפנימיות על 3 מיליון ש"ח הקצאה של האפוטרופסה הכללית בימי משבר הקורונה - עבור מסגרות המטפלות בילדים חסרי עורף משפחתי. 
עדכונים אלה מהווים סיוע רב למסגרות אשר לא תמיד מעודכנות במענקים. בעקבות עדכונים אלה הפנימיות זכו במענקים כספיים גבוהים בין 100 ל400 אלף שקלים. ללא העדכון של הפורום לא בטוח שהם היו יודעים על המענקים.
קידמנו את מיזם "מי הגיבור שלך" בשותפות עם דרור דסה מנכ"ל "תרבות בטבע"- מפגש בזום אחד על אחד בין ילדי כפרי נוער ופנימיות לנבחרי הציבור- שרים וח"כים. מיזם שהיה הצלחה גדולה והשתתפו בו השרים: שר התרבות, חילי טרופר, שר החקלאות אלון שוסטר, שר התקשורת יועז הנדל, סגן השר לבטחון פנים גדי יברקן, שר במשרד הבטחון מיכאל ביטון, השרה לשיוויון חברתי מירב כהן.
וכן חברי הכנסת: קארין אלהרר, מיקי חיימוביץ, יאיר גולן, תהלה פרידמן, אלעזר שטרן, תמר זנדברג, אורלי פרומן ואיילת שקד.
5. קידום נושא סל לאור- עדכון התקציב של כפרי הנוער שלא עודכן משנת 1975.
6. קידום נושא שינוי תנאי השכר של המדריכים.
 
הפורום הוא שותפות פילנתרופית מקצועית המאמין ופועל לחיבורים ושותפויות על מנת לקדם נושאים שונים. העשייה הענפה של הפורום קורית גם בזכות השותפים הרבים שלנו- החל בפילנתרופים ובהנהלת ומפקחי המנהל לחינוך התיישבותי והנהלת משרד הרווחה, הבעלויות והעמותות השונות, המשך במנהלי כפרי הנוער והפנימיות וחברי הפורום הרבים. 
כשלכולנו מטרה אחת משותפת והיא לסייע לחניכי הפנימיות וכפרי הנוער.
 
כנסת ישראל - ספרי על עשייתכם שם, תני דוגמא על הצעת חוק שהייתם מעורבים בקידומה
אנו בפורום מקדמים נושאים שונים בכנסת ישראל, בעבודה משותפת עם חברי הכנסת .במסגרת זו אנו יוזמים סיורים של חברי הכנסת בכפרי הנוער והפנימיות וכן דיונים בוועדות השונות ועוד.
אחד הנושאים האקוטיים שאנו מקדמים הוא נושא תקצוב כפרי הנוער ודמי אחזקת חניך בכפר נוער. סל תקצוב שנקרא "סל לאור" ונקבע בשנת 1975 ולא עודכן מאז, 45 שנה. 
אנו שותפים יחד עם חברת הכנסת קארין אלהרר להצעת חוק בנושא זה לשינויו של הסל. 
בנוסף אנו פועלים במסגרת ועדת החינוך להקמת ועדת סל, אשר תפעל לשינוי הסל וזאת על מנת לסגור את הפער שנוצר במשך השנים בתקצוב התלמידים בכפרי הנוער (זאת עקב חוסר עדכון מתמשך של הסל). שכאמור אני מדגישה הסל לא עודכן כבר 45 שנה! מ 1975.
אנו גם מקדמים את נושא שינוי תנאי השכר של המדריכים בכפרי הנוער. 
 
מיזם "מחשב אחד משנה עולם" לגיוס מחשבים לתלמידי הפנימיות בזמן משבר וירוס הקורונה. ואיך ארגון חברתי אחד ומנכ"לית אחת שמנצחת על הכל הצליחו איפה שהמדינה נכשלה? איך יתכן שיש עשרות אלפי תלמידים בישראל בלי מחשבים ללמידה מרחוק? למה צריך שארגון חברתי יגייס מחשבים לתלמידי ישראל? מדוע אתם עושים את תפקידה של המדינה?
 
על המיזם והצלחתו: בחשיבה מחוץ לקופסא, יצירתיות ועבודה אינטנסיבית מסביב לשעון, וללא בירוקרטיה מיותרת- הצליח הפורום הציבורי להגיע להישגים משמעותיים וגייס תרומות של מחשבים לילדי הפנימיות- מהאוניברסיטאות, הציבור הרחב, המגזר העסקי והפילנתרופיה. 
"מחשב אחד משנה עולם" זו לא סיסמא זו מציאות. 
כבר עם תחילתו של המשבר יזמנו וקידמנו את מיזם "מחשב אחד משנה עולם" לגיוס תרומות מחשבים לחניכי הפנימיות וכפרי הנוער, יוזמה קריטית בימים שבהם הלמידה המקוונת הפכה לחלק בלתי נפרד מהחינוך, יוזמה המשפיעה השפעה ישירה על אלפי חניכי כפרי הנוער והפנימיות ופותחת בפניהם את האפשרויות ללמידה מקוונת. בימים טרופים ומורכבים אלה, בהם העולם, המדינה ובוודאי האוכלוסיות המוחלשות מתמודדים עם נגיף הקורונה. כיום, כשמרבית הלמידה והפעילות החברתית עוברת לפעילות דיגיטלית, מוצאים עצמם חניכי פנימיות רבים ללא היכולת להשתמש בטכנולוגיה רק משום שאין להם מחשב. מציאות שמעמידה אל מול כולנו את הפער המעמיק ומחדדת ביתר שאת את ההבדלים בין בני הנוער מאוכלוסיות שונות. ואכן לאחר בדיקה שביצע הפורום התברר שלאלפי ילדים המתחנכים בפנימיות ובכפרי הנוער אין מחשב, אמצעי טריוויאלי שבלעדיו אין אפשרות ללמידה מקוונת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת אף פרסם מחקר על הפערים הלימודיים שייווצרו כתוצאה מהלמידה המקוונת.
 
המיזם שלנו נקרא "מחשב אחד משנה עולם" - כי מחשב אחד הוא עולם ומלואו בימים אלה, מחשב אחד משנה את עולמו של חניך בפנימייה.
כאמור היוזמה נולדה בתחילת ימי וירוס הקורונה, כשעדיין לא היה ברור לאן מועדות פניו של העולם- אך דבר אחד הסתמן כמעט מיד כחלק בלתי נפרד מהשלכות הוירוס - הלמידה מרחוק. חששות רבים ליוו את הולדתו של המיזם שבגלל המשבר והאתגרים הכלכליים הרבים שהוא מביא עימו, ילדי הפנימיות וכפרי הנוער ידחקו הצידה.
אני מתרגשת לומר שבימים מאתגרים אלה ישראל היפה התגלתה במלוא הדרה והתרומות לא מפסיקות להגיע ובעבודה יום יומית הפורום הצליח לגייס עד היום כאלף ושבע מאות מחשבים חדשים ומשומשים וכן טאבלטים חדשים וחצי מיליון שקלים תרומה כספית – 400 אלף שקלים תרומה מקרן אריסון כ20 אלף שקלים תרומה מקבוצת אלוני חץ ו50 אלף שקלים תרומה מקרן ירושלים ותרומות קטנות נוספות. 
אני חייבת לציין שאומנם אני עומדת בפרונט אבל קיבלתי עזרה רבה ממתנדבים ובראשם זיו אוחנה תושב זכרון יעקב שעשה הכל בהתנדבות וסייע לנו לגייס מחשבים ואף נסע מתורם לתורם כדי לאסוף מחשבים ואף חילק אותם לילדי הפנימיות. וכן מהמתנדבת אביגיל מרטון מחיפה שעזרה לנו רבות במיזם זה ובזכות חיבורים שהיא ביצעה עם גופים שונים קיבלנו תרומות.
בנוסף לכל זאת, הפורום גייס לטובת הפנימיות תרומה של 570 כרטיסים חכמים לטאבלטים – עם אינטרנט בחינם למשך שנה מאבי גבאי מנכ"ל חברת סלקום- וזה דרך הודעה קטנה בווטסאפ שהפכה לתרומה גדולה. והסיפור הוא כזה- שלחתי הודעת ווטסאפ למר אבי גבאי- וזה בלי להכיר אותו לפני- בבקשת תרומה של סימים עם אינטרנט בחינם לשנה לילדי הפנימיות ואבי גבאי מיד נענה לבקשה, בלי לשאול שאלות. והסימים הגיעו אלינו במהירות מכיוון שסלקום הבינו את דחיפות הנושא. 
התגובות הרבות ממנהלי פנימיות וכפרי נוער וגם ממשרדי החינוך והרווחה על ההשפעה שיש למיזם זה על הילדים ועל אפשרויות הלמידה שלהם- הן בלתי ניתנות לתיאור במילים. תגובות רבות מגיעות גם מארגונים שונים המבקשים שנסייע להם בגיוס תרומות מחשבים. הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות הוא הארגון החברתי שהיה החלוץ בגיוס מחשבים בתחילת המשבר.
 
 
חניכים בכפר הנוער קציני ים אשדוד שקיבלו טאבלטים חדשים והתרגשו מאוד, צילום: מלקמו יעקב- כפר הנוער קציני ים
 
מנכ"לית אישה - ספרי על דרכך המקצועית עד הלום.
דרכי המקצועית עד הלום כוללת עבודה ככתבת בחדשות עשר ומגישה פינה בתוכנית הבוקר בערוץ ולאחר מכן דוברת ומנהלת אגף הדוברות במשרד הרווחה במשך עשר שנים.
כיום אני מנכ"לית של הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות ואני לא רק מנכ"לית אישה שמתמודדת עם אתגרים שונים - יש בי זהות נוספת שנמצאת שם תמיד והיא צבע העור שלי ובעיני אי אפשר לדבר על נשים אתיופיות בעמדות ניהול בלי לדבר על האתגרים הנוספים שאנחנו מתמודדות איתן ונשים מנהלות שאינן כהות עור לא מתמודדות איתם. נשים מנהלות תמיד מספרות שמתנשאים עליהן ומנסים להקטין אותן אז החוויות האלה מתעצמות כאשר את גם אישה וגם שחורה. אבל וחשוב לי להדגיש זאת- אני נושאת את צבע עורי בגאווה ואני תמיד אומרת שהוא כוח העל שלי. זו הייחודיות שלי וצבע העור שלי הוביל אותי תמיד למקומות נהדרים. יש לנו, לנשים מנהלות יוצאות אתיופיה את האקס פקטור שלאחרות אין - כך אני רואה זאת. ולא משנה אם מישהו מתנשא עליי, או חושב שהוא טוב ממני, או לא מקבל את העובדה שאני המנהלת- זו בעיה שלו, אני לא שם. במקום להתמקד בשלילי שתמיד נמצא שם- אי אפשר להתעלם ממנו, אני משתדלת לתת מקום מרכזי בחיי גם האישיים וגם המקצועיים לאנשים הטובים שאני פוגשת בדרך- ואני פוגשת הרבה מאוד אנשים טובים- ואני בוחרת להתמקד בעשייה חיובית ולקום כל בוקר חדורת מוטיבציה לשנות ולקדם ולעזור לבני נוער ולאחרים שלא תמיד היו שם בשבילם.
 
גדלת באשקלון למשפחה ממוצא אתיופי, מה הניע אותך להצליח וללמוד? מה המסר או העצה שהיית נותנת לנערה בפנימייה? 
גדלתי באשקלון שהיא עיר מדהימה וכאשר היום אני מסתכלת על מה שקורה בחברה הישראלית ועם התעצמות הגזענות והשיח המאוד קשה שיש אני מתגעגעת לימים שהיינו ילדים ולא הרגשנו שונים. לאימא שלי יש חלק מאוד משמעותי ועיקרי בהצלחה שלי והיא המנוע מאחוריו. העצה שהייתי נותנת לנערה היא -לא לתת לחסמים ולקשיים להפוך למרכז החיים. לזכור תמיד שגם אם דלת אחת נעולה יש מסביבנו דלתות אחרות שפתוחות וצריך לוודא שמסתכלים מסביב ורואים אותן ולא מתמקדים רק בדלת הנעולה.
 
האם חשת בדרכך המקצועית מכשול עצם היותך אישה מהעדה האתיופית?
לכל אדם יש מכשולים וחסמים בדרך וכפי שאמרתי כאישה אתיופית החסמים מורכבים ומאתגרים יותר והרבה מאוד פעמים הם נובעים מבורות ודעות קדומות ומתפיסות חברתיות מעוותות על צבע עור מסויים. אנשים לעיתים בוחרים לשפוט מישהו בטרם היכרות עמו כיוון שיש להם איזו שהיא תפיסה מעוותת שנובעת מהאופן שבו הם רואים את צבע העור שלו. אני אדם אופטימי מטבעי, יש שיגידו נאיבית- ואני משתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה. במהלך חיי פגשתי הרבה אנשים נפלאים שעזרו לי ודחפו אותי ולכן אני מעדיפה להתמקד בהם ובטוב שהם מפיצים. לדוגמא- לא הייתי מגיעה להיות כתבת בחדשות עשר ללא העזרה של יעקב אילון ומולו היו בוודאי אחרים שחשבו אחרת ממנו ואולי לא האמינו בי אבל אני מתמקדת באלו שכן האמינו ועזרו לי - הם מהווים בעיניי את היופי של החברה.
 
השבוע יצוין יום הבינלאומי במאבק באלימות נגד נשים. כיצד ניתן למגר ולהמעיט בתופעה לדעתך
אומנם לאורך השנים שבהם הייתי דוברת משרד הרווחה הגבתי בתקשורת על מקרי הרצח ואלימות הרבים נגד נשים. אך אני לא מומחית בנושא ואין לי ידע מספיק על מנת להתייחס לדרכים למיגור התופעה כך שאני משתדלת לא לדבר על נושאים שאיני מומחית בהם. רק אומר שנכתבו כל כך הרבה תוכניות על ידי מומחים ואנשי מקצוע רבים אבל היישום והתקצוב שלהם לוקה בחסר. 
 
החיים בזכרון יעקב -כיצד ומתי הגעת למושבה, מה מיוחד כאן עבורך ומה היית משפרת? 
לזכרון יעקב הגענו בעקבות מקום עבודתו של האיש שלי- שהוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. חיפשנו לגור במקום שמקרין שלווה וקרוב לאוניברסיטה והתאהבנו בזכרון יעקב.
וכמי שנשואה להיסטוריון והיסטוריה מהווה חלק מרכזי מהחיים שלנו ומהבית שלנו החיבור למושבה הוא חיבור טבעי. אנחנו מאוד אוהבים את זכרון, מושבה שהיא היסטוריה מהלכת שבה כמעט כל אבן ועץ מספרים סיפור. כאשר אני חושבת על האנשים שבנו את הארץ הזו, על בן גוריון שמהווה חלק בלתי נפרד מהמושבה הנפלאה הזו, על חברי ני"לי ועוד, זה נפלא ומרגש. ואני מקווה שינתן יותר מקום במושבה לחלקה ההיסטורי של זכרון יעקב בבניית מדינת ישראל ושהיא תהווה מוקד מרכזי ומשמעותי לתיירות ולחשיפה של בני נוער וילדים למושבה וחשיבותה. 
 
ראיינתי לפני שבוע את הגברת פורניס סלמסה האם החברה בישראל גזענית? האם יש שיטור יתר?
קראתי את הראיון עם גברת פורניס סלמסה. אישה מיוחדת עם עוצמות מדהימות. 
ולשאלתך האם המשטרה מבצעת שיטור יתר כנגד בני הנוער האתיופי ועל מנת לענות על השאלה האם יש שיטור יתר, אני מזמינה את כולם לקרוא את דוח פלמור-דוח שנכתב על ידי ועדת פלמור, בראשותה של אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר. ועדה שהוקמה על מנת לבחון את נושא שיטור היתר. הועדה אמרה באופן חד משמעי שיש שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה. 
מדינת ישראל חייבת לעשות חשב מסלול מחדש בכל הנוגע ליחס ליוצאי אתיופיה במיוחד בתחום זה. ולהפוך כל אבן לפני שיהיה מאוחר מידי.
 
כיצד את משלבת קריירה תובענית עם תפקידך המשפחתי?
השילוב מאתגר מאוד ולא פשוט במיוחד בימי משבר וירוס הקורונה שבו רוב הזמן המסגרות החינוכיות היו סגורות. 
למרות האתגר אני רוצה להסתכל על הצד החיובי שבזה - כי למזלנו גם לי וגם לאיש שלי יש את האפשרות לעבוד מהבית וברוך השם אנחנו ממשיכים לעבוד בזמן המשבר. משפחות רבות נפגעו קשה מאוד מהמשבר, רבים איבדו את מקום עבודתם אז הקושי האמיתי הוא של המשפחות האלה ומדינת ישראל חייבת לסייע להם בהקדם. 
 
בורכתי בבן זוג נפלא ותומך שהוא פמיניסט בנשמתו ובמשפחה מורחבת מדהימה כך שהקריירה שלי היא ברורה מאליה וזה שאני אישה בכלל לא מהווה שיקול אם להתקדם במעלה הסולם. יש לי גם חברות נהדרות מזכרון יעקב (חבורת "בנות החרטא") שמהוות עוגן בתקופה המורכבת הזו. כל אחת מהחברות מהווה מודל לאישה מצליחה שמשלבת קריירה עם גידול ילדים והם עושות את זה בצורה נפלאה.
 
את חושבת להכנס לפוליטיקה?
 שאלה ששואלים אותי הרבה. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה ואני רוצה להמשיך בעשייה חברתית ולהמשיך לסייע למי שזקוק.
 
כנסת. כמי שנמצאת הרבה בכנסת ונלחמת למען הנוער בפנימיות מי מבין חברי הכנסת רגיש לצרכי הנוער בפנימיית וכיצד הוא מוכיח זאת? 
אנו בפורום הציבורי עובדים בשיתוף פעולה עם רוב חברי הכנסת מכל המפלגות ויש שותפות פרלמנטרית של מספר חברי כנסת שעובדים יחד ומשלבים ידיים ושאני רוצה לציין את חברת הכנסת קארין אלהרר המלווה את הפורום שנים רבות ומסייעת לנו לקדם נושאים רבים ואף הקימה שדולה בכנסת בנושא כפרי הנוער והפנימיות.
 
קידום נשים ממוצא אתיופי, כיצד את רואה את מעמדן? 
כמאמינה גדולה בהשכלה בכלל והשכלה אקדמית בפרט. בעיניי זהו המפתח להצלחה ולא רק של נשים אתיופית אלא של כל קבוצת אוכלוסיה באשר היא. זה המנוע שמוביל למוביליות חברתית ולשילוב מיטבי בחברה הישראלית. ויש לדעתי ליצור מערך של תוכניות שיתמקד בתחום ההשכלה בין אם זו השכלה אקדמית, או רכישת מקצוע וכך ניתן לסייע לאוכלוסיות שלמות לשבור את תקרת הזכוכית. כי אין סיבה לפערים החברתיים והכלכליים הקיימים במדינת ישראל. אפשר לסגור את הפערים. חובה לסגור אותם. 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מגשימים חלומות בחוף הכרמל
הסיפור שלהן – ההיסטוריה שלנו
רבי חובלים בנימינים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור