נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ד"ר הלל יפה, הרופא שהטיל ’הסגר’ הראשון בארץ-ישראל!
8 לינואר 2021
ד"ר הלל יפה, הרופא שהטיל ’הסגר’ הראשון בארץ-ישראל!
מוריס-דוד בר-יוסף, 2021-01-08 - 10:00

נגיף הקורונה הביא את ממשלת ישראל להטיל ’סגרים’ על תושבי המדינה בניסיון לעצור את השתוללות ההדבקה. מסתבר שהיא לא המציאה את ’הפטנט’ הזה משום שקדם לה ד"ר הלל יפה מזיכרון-יעקב, שכבר בשנת 1902 הטיל ’סגר’ חמור על היישובים בפרוץ מגפת הכולרה ובניגוד להיום, זכה בתמיכה ובגבוי של השלטון הטורקי בארץ-ישראל. החודש מלאו 85 שנים לפטירתו ותקציר הכרוניקה המצורפת מתאר רק חלק מפועלו ואישיותו של הרופא-המנהיג

כל הזכויות שמורות

 

ד"ר הלל יפה

ממרחק הזמן והמקום אפשר בהחלט לקבוע כי רוני גמזו לא היה ’הפרויקטור’ הראשון למניעת מגפה בישראל, משום שבדיוק עכשיו מלאו 85 שנה למי שקדם לו בתפקיד ועשה זאת בתנאים קשים ביותר כאשר נאלץ להטיל את ’הסגר’ הראשון בארץ-ישראל למניעת התפשטותה של מגפת הכולרה והיה זה ד"ר הלל יפה.

ד"ר הלל יפה נולד בשנת 1864 בבריסטובקה בפלך יקטרינוסלב באימפריה-הרוסית לשעבר (היום בשטח אוקריאנה)
הוא היה אח לארבע אחיות ואביו ירמיהו, סוחר אמיד ומשכיל, דאג שבנו הלל יקבל חינוך יהודי מסורתי.
הלל יפה למד בגימנסיה ברדיאנסק ולאחר מכן, כאשר גמר בלבו כי ברצונו להיות רופא, עבר לז’נבה שם למד רפואה עד קבלת התואר בשנת 1889 טרם שעבר לפריז להתמחות במחלות עיניים.
בשנת 1891 עבר מרוסיה בדרכו להשתקע בארץ-ישראל, אחרי ש’נדבק’ בחיידק הציוני בעקבות היכרותו עם הביל"ויים.

הוא התעכב בטורקיה על-מנת לעמוד בהצלחה בבחינות שדרשו ממנו הטורקים לעבור כתנאי לעיסוקו ברפואה בתחומי שליטתם ומיד אחר-כך הפליג ד"ר הלל יפה ליפו , ממנה החל עובר בין המושבות השונות ובהן ראשון- לציון, נס-ציונה, רחובות, עקרון וגדרה ולבסוף מצא לעצמו עבודה כרופא בעיר טבריה.
כאן עבר האיש סוג של מהפך-תרבותי כאשר פגש לראשונה את אנשי עדות-המזרח ואת החרדים של העיר
עד מהרה יצא לו מוניטין של רופא טוב ואמין ובשנת 1893 נענה לבקשתם של פקידי הברון רוטשילד ועבר לשמש רופא במושבה זיכרון-יעקב.

ההתמודדות הראשונה שלו הייתה עם התפרצות הקדחת באזור ובעיקר בקרב מייבשי הביצות בחדרה וחרף כל הקשיים הצליח לצמצם את הנגע ולהקטין את מספר החולים שמתו כתוצאה מהמחלה.
בית-החולים העברי הראשון נוסד ביפו בשנת 1890 בידי יחיאל מיכל-פינס יחד עם ד"ר מנחם שטיין ונקרא ’שער ציון’, שהרי שימשה העיר יפו את שער העלייה המרכזי לארץ ועד אותה העת היה המקום בית מיסיון נוצרי.
בשנת 1893 הסתיימה במושבה זיכרון-יעקב הקמת בית-החולים המקומי בהנהלתו של ד"ר א.קליין, כאשר התבקש ד"ר הלל יפה על-ידי הברון רוטשילד להגיע לזיכרון-יעקב ולקחת לידיו את ניהול בית-החולים.

מהיומנים והרשימות שהותיר אחריו ד"ר יפה עולה תמונה מדויקת למדי בכל הקשור למצבו של בית- החולים בשנת 1893 כאשר קיבל לידיו את המקום מד"ר א. קליין.

כך למשל מתברר כי בבית-החולים היו בסך-הכל 14 מיטות אשפוז ו 9- פקידים, חובש, גנן, מבשלת וסוג של מנהל עבדו במקום, אך מבלי שתהא אחות מקצועית בבית-החולים!

הכלכלה של בית-החולים התבססה על אספקת לחמניות וחלב, מנות עוף ויין עבור הרופא בשבת ’על חשבון הברון’ ואילו בית-המרקחת (’האופתיקה’) היה עד כדי כך מוזנח ומרושל ואף אחסן מצבורי שוקולד ויין, עד שד"ר יפה סגר אותו מיד עם כניסתו לתפקיד המנהל.
יחד עם זאת המשיך ד"ר יפה לקבל מבית-החולים מי-באר, יין, נפט וירקות כחלק מתנאי העסקתו.
רוב החולים באותה העת הגיעו מחדרה מקרב מייבשי הביצות שחלו בקדחת (’מלרייה’) ואחרי שפיטר את אמרכל בית-החולים ומינה את החובש החדש שטרן, ניגש ד"ר יפה לביצוע מהפכה כללית במוסד הרפואי כשעיקר מעייניו נתונים הן לחולי הקדחת מחדרה והן לשאר החולים מהמושבה ומן הסביבה הקרובה ואף הרחוקה.
במסגרת השינויים שהנהיג ד"ר הלל יפה בבית- החולים, הצליח לקבל תרופות באופן שוטף מפקידי הברון, קבע שיטות עבודה חדשות וחילק תרופות גם לערבים שעבדו במושבה וכן לעובדי המזגגה בטנטורה, שם נמצא אותה העת מאיר דיזנגוף.

העבודה בבית-החולים התמקדה גם באיתור קיני יתושים ומדגרות בסביבות זיכרון-יעקב ובחלוקה של כינין
ד"ר יפה הקפיד על דיווח חודשי ושנתי שוטף לפקיד הברון אליהו שייד, אף שמערכת היחסים שלו עם פקידות הברון ידעה עליות ומורדות, מה עוד שבינתיים נוספו לתחום אחריותו וטיפולו גם בת-שלמה וכפר מאיר שפיה, שהעמיסו עוד יותר על בית-החולים, דווקא כאשר נשמעו כבר קולות מצד הברון על הכוונה לסגור את שערי בית-החולים לטובת מקומות אחרים כמו ראשון-לציון וחיפה.

קודם לכן בשנת 1895 החליט ד"ר הלל יפה כי יש צורך לשלב בין העיסוק ברפואה לבין הפוליטיקה, במטרה להקל על גיוס כספים ומאז היה לנציג של ’חובבי ציון’ בארץ-ישראל, תפקיד שחשף את יכולותיו הארגוניות הרבות.
בשנת 1898 נשא ד"ר הלל יפה לאשה את רבקה גליקשטיין ולימים נולדו להם הילדים ירמיהו, שרה ויעקב.
בשנת 1902 פרצה במלוא עוזה מגפת הכולרה והוא מונה מטעם השלטון הטורקי לפעול לבלימת ההדבקות. וההתפשטות של המחלה, מה שהביא אותו להנהגת סגר חמור על מרבית היישובים ומניעת יציאה מהם ומבתים של חולים, פעולה המוכרת לנו היטב מהסגר בו נתונה ישראל בימים אלה.

בשנת 1905 עזב את ’חובבי ציון’ לטובת בית-חולים ביפו, אלא שחלה ונזקק לטיפול רפואי ולהבראה, אותה עשה בחו"ל עד ששב ארצה ב 1907- לעבודתו בבית-החולים של זיכרון-יעקב.
בשנים 1908-1909 היו 138 מאושפזים בבית- החולים, 56 מהם שכירי-יום שזכו לקבל טיפול חינם ו 5- מהם נפטרו
בשנת 1911 נמצאו כבר 301 מאושפזים בבית-החולים, 157 מהם היו פועלים, 73 הגיעו מעתלית ו-44 מחדרה , 147 מהם בתשלום והיתר חינם כאשר מרבית החולים סבלו ממלרייה, 4 מקדחת-השחור ובסך-הכל נפטרו אותה השנה 10 חולים.

ד"ר הלל יפה מצא עצמו בשנת 1917 מטפל גם במגורשי יפו-ת"א שהגיעו לזיכרון-יעקב, לאחר שגורשו מעירם ע"י השלטון הטורקי.
הגירוש הזה הוביל כ-1000 מיהודי יפו-ת"א לזיכרון-יעקב ולשפיה ובית-החולים המקומי טיפל בהם במסירות רבה חרף המגבלות והתנאים הקשים.

ד"ר הלל יפה היה מעורב מאוד בכל הקשור להתארגנות המושבה לקראת קליטת המגורשים ושמו מופיע כחתום על מרבית המכתבים הקשורים לעניין זה מול ’וועד ההגירה’ ומוסדות אחרים וזאת מעבר לתפקידו כרופא ומנהל בית-החולים, שם טופלו החולים מקרב המגורשים (14 מתוכם נפטרו ונטמנו בזיכרון-יעקב) העומס הרב שהוטל על בית-החולים נתן את אותותיו עד כדי הגבלת מספר המאושפזים בין כתליו בתקופת הגירוש ולכך נוספה אימת מחלת הטיפוס שאיימה על חלק מהחולים ובהם מגורשים לא מעטים.

אגב באותה העת טיפל ד"ר הלל יפה גם בפצעיה של שרה אהרונסון, לאחר שזו ירתה בעצמה בניסיון ההתאבדות שלה כדי להימנע ממסע לדמשק שם אמורים היו לתלות אותה. היא ביקשה מד"ר הלל יפה שיחוס עליה וימית אותה אולם הוא כמובן סירב והיא הלכה לבית-עולמה כעבור שלושה ימים.

בעשור שבין 1909-1919 פשטה באזור גם מחלת ’הדנגה’ שמקורה בעקיצת יתוש האדס, מה שהעיק עוד יותר על המעמסה שנשא בית-החולים.

עיון בדיווחים הכספיים של המוסד מגלה כי התקבלו 3000 פרנקים מתמיכת הברון, 1286 פרנקים מתשלומי המאושפזים, 300 פרנקים מתמיכת הפקידות ובסך- הכל מדובר היה בהכנסות של 4586 פרנקים באותה השנה
המגורשים עברו חיטוי מדוקדק של בגדיהם וחפציהם מפחד טיפוס-הבהרות וד"ר הלל יפה אף הורה לגזוז את שיער ראשם, למרות מחאת הנשים ותחינותיהן לחוס על עטרת ראשיהן.

הכרוניקה של תקופת שירותו של ד"ר הלל יפה במושבה מחולקת למספר פרקים ובהם התקופה שבין 1893-1895 ולאחריה משנת 1907 עד 1919 ( בין שתי התקופות הללו עבד ביפו, טבריה, חדרה, באר-טוביה וחיפה) עד אשר עזב באופן סופי את זיכרון-יעקב ב 1- במאי 1919 ועקר לחיפה.

ד"ר הלל יפה הלך לבית-עולמו ב- 18 בינואר 1936 ונטמן בחלקת הקבר של משפחת מיכאל וניטה לנגה שהיו ידידי נפשו במושבה.

אבן-הסלע בסמוך לבית-הספר ’יעבץ’ מציין את מקומו של בית-החולים שהיה בזיכרון-יעקב מאז שנת 1893 אולם עושה עוול לאחד הפרקים המרתקים בתולדות המושבה ואף שמרבית שנותיו קשור היה קשר הדוק לתולדותיו ופועלו של ד"ר הלל יפה, מדובר באבן-דרך מרכזית בדברי ימי המושבה, מבלי שהרשויות האמונות על שימור ושיחזור הכרוניקה המקומית יתנו על כך את הדעת ורק מי שהגיע לחדרה לבית-החולים ’הלל יפה’ וטרח אולי ללמוד מי ומה עומדים מאחוריו, נחשף לחלק מהסאגה הגדולה הזאת.

אגב כך ולמען התיעוד המתבקש ראוי לציין כי כבר בשנת 1934 החלו להקים את בית-החולים בחדרה, אלא שהוא נחנך רק בשנת 1959 לאחר מסכת ארוכה של סכסוכים ומריבות בין כל הגורמים המעורבים.

קבר הלל יפה בזכרון יעקב, צילום: אבישי טייכר

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור