נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > יש עצים שמדברים עברית...
15 לינואר 2021
יש עצים שמדברים עברית...
מוריס-דוד בר-יוסף, 2021-01-15 - 10:00

ישראל עברה בהדרגה ממדינה נוטעת עצים למרחב עירוני בו כורתים עצים ופוגעים גם בענפים ובשורשים שלהם לטובת הכשרת שטחי נדל"ן.
התופעה הזאת לא פסחה על זיכרון-יעקב ופרדס-חנה ואולי דווקא בשל כך ראוי לזכור ערב ראש-השנה לאילנות, כי לעצים יש לא רק זכויות-יתר אלא גם מנגנוני הגנה חוקיים ומי שמפר אותם עלול לשלם קנס משמעותי.
הנה הצצה על מה שמסתתר מאחורי העצים שלנו.

כל הזכויות שמורות

רק בשבוע שעבר סיפרנו כאן על כריתה של עצים עתיקים במתחם בית-הספר הממ"ד ’יעבץ’ (לשעבר) ועל פגיעה נוספת בשורשי העצים לטובת הכשרת מקומות חנייה באזור. מעבר לנזק הבלתי הפיך שגרמו הפעולות הללו, מדובר בסוג של אבסורד משום שאירע הדבר דווקא במתחם הנושא את שמו של הרב והמחנך זאב יעבץ, מי שהחל בשנת 1890 בזיכרון-יעקב את מנהג נטיעות ט"ו בשבט (אף שלראשונה נעשה הדבר באופן חד-פעמי בשנת 1884 ביסוד-המעלה)...

 
זמן מה קודם לכן דיווחנו בהרחבה על כך שכ-100 עצים עתיקים בפרדס-חנה כרכור נמצאים בסכנת כריתה וכי אפילו המועצה-המקומית שלה הזדעקה בניסיון להגן על העצים ולמנוע כריתתם. בזיכרון-יעקב כבר סומנו לפני כשנה מספר עצי-ברוש עתיקים ברחוב-הברושים כמועמדים לכריתה, אף שעדיין לא נעשה הדבר אולם האירועים הללו ועוד רבים אחרים שלא הזכרנו מצביעים על העובדה העצובה לפיה הפך מעמדם של העצים בארץ ובאזור להיות נחות וחסר חשיבות לעומת שיקולים כלכליים שמקורם כמובן בהשתלטות הנדל"ן על כל חלקה טובה.
 
מדינת-ישראל הפכה בהדרגה ממדינה של נטיעות והרחבת חורשות ויערות למדינה המחסלת חלק גדול מהעצים שלה ודי לציין כי על-פי נתוני ’אדם טבע ודין’ נכרתים כל שנה כ-7500 עצים (!) בערים הגדולות וכי יותר מ-85% מהבקשות לכריתת עצים נענות בחיוב על-ידי הגורמים המוסמכים!
 
לא צריך להיות אגרונום מומחה או מבין גדול בתחום העצים כדי להבין את החשיבות הגלומה בהם, בעיקר בארץ חצי-מדברית וחמה. כך ידוע למשל כי עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100 מ"ק אוויר מזוהם, מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו’לבלוע’ 80 ק"ג תרחיפים המכילים מתכות רעילות כמו כספית, ליתיום עופרת וכדומה. יתר על כן עץ בודד מסייע למשל להפחית את הטמפרטורה בקרבתו ב-4 מעלות בממוצע ובאופן כללי. העצים גם בולמים ומפחיתים עוצמתם של רעשים, משמשים בית-גידול לציפורים, יוצרים שטחי הצללה רחבים ותורמים ליופי ולצביון של כל אזור אורבני.
 
מאחורי כל תחום הטיפול בעצים בישראל עומד ’משרד החקלאות ופיתוח הכפר’ שעוסק בין השאר בבחירה נכונה של עצי-רחוב ולמעשה קובע את מין העצים הללו, את מרווחי הנטיעה ביניהם, פתחי העצים, צורתם, מידותיהם, את מצע הגידול לבית-השורשים, נפח בורות הניקוז, בורות הנטיעה, מערכות ההשקיה וכן אמצעים לגידול וטיפוח העצים כמו למשל מסגרות פלדה אנכיות, סמוכות-עץ וכדומה. כל הארסנל הרחב הזה מצוי בתחום האחריות של המשרד והחל משנת 2013 נטל על עצמו גם ניסוח הנחיות לעבודה בעצים ובכלל זה כריתה, אזור-שורשים מוגן, פגיעות בגזע, בענפים ובקליפת העץ. לכל אחד מהנושאים הללו מוקדש פרק שלם ומפורט שאינו מאפשר לעוסקים במלאכה או למי שמטפל בעצים בישראל להגיד ’לא ידעתי, לא שמעתי’, שהרי במקרה הזה מדובר בעצם בעצים שמדברים עברית...
 
’במשרד החקלאות ופיתוח הכפר’ ההוראות וההנחיות בכל הקשור לעצים ברורות וכוללות כמובן סוגים שונים של טפסי בקשה כמו למשל ’טופס בקשה לרישיון כריתה’ או ’טופס בקשה להעתקה לפי פקודת היערות’ אשר מהווה למעשה את העוגן והבסיס החוקי לכל נושא העצים והיערות בישראל.
 
כאשר חיטטנו בגודש הניירות של המשרד ולמדנו לדעת כי הטיפול ביערות, חורשות ועצים מוקף מכל זווית, מצאנו להפתעתנו למשל טופס משנת 2016 ובו ’בקשה להובלת עץ בוגר, הדר או אבוקדו, שגדל במטע חקלאי, או גזע או גדם של עץ כאמור’...
 
בתוך כך למדנו גם לדעת כי באופן חד-משמעי חל איסור לכרות עצים בוגרים גם בגינות פרטיות ובהתאם ל’חוק האילנות’ מי שבכל זאת יעשה זאת, צפוי לשלם קנס של 67 אש"ח לכל עץ ויפתח נגדו תיק-פלילי.
 
ב’משרד החקלאות ופיתוח הכפר’ שוקדים (עד שיבוא בקרוב שר חדש....) על כללים להכנת סקר-עצים מתוך כוונה ליצור שיטה אחידה ליישום דרישות של ’פקודת היערות’ לצד חוקי תכנון ובנייה. לא ברור אם ומתי ישלימו את המבצע הזה, אבל מתוכו ברור כי לעצים יש אויב מוכר ומוצהר והוא מצוי בעולם התכנון והבנייה, או אם תרצו במעמקי תכניות פיתוח הנד’ל"ן בארץ.
לצד ההגנה המעשית והמשפטית על העצים, יש גם מקרים בהם מאשר המשרד כריתה של עצים חולים העלולים גם להדביק יערות וחורשות ואז מוציא פקיד-היערות הממונה על אותה סביבה את האישורים הנדרשים לביצוע הכריתה.
 
מעבר לכך ברור לכל העוסקים בתחום כי הטיפול במניעת כריתה או פגיעה בעצים, סובל מליקוי ישן נושן של חוסר שקיפות ונגישות של מידע לציבור. דוגמא מובהקת לכך התרחשה כאמור במתחם בית-ספר ’יעבץ’ בזיכרון-יעקב, כאשר לציבור נודע על הכוונה לכרות במקום עצים במועד מסוים, אבל כאשר הגיעו אנשים לשם התברר כי העצים כבר נכרתו!
אילו התפרסמה כוונת הכריתה במועד מוקדם (למשל באינטרנט או אפילו על העצים עצמם) וניתן היה לציבור ללמוד עליה ואפילו להתנגד לה, יכול להיות שהעצים הללו היו ניצלים ובדיוק לכך הכוונה כאשר מדובר בחוסר שקיפות ואי-נגישות של מידע חשוב.
 
יכול מאוד להיות שנגיף הקורונה ישבש שוב את חג נטיעות ט"ו בשבט השנה אבל ראש-השנה לאילנות מהווה הזדמנות נפלאה לעסוק בנושא גורלם של העצים בישראל בכלל ובאזור שלנו בפרט, שאם לא כן נגיע חלילה למצב בו לא נוכל אפילו לדבר אל העצים...
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור