נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "וארא" (מפרק ו’- ט’)
15 לינואר 2021
פרשת "וארא" (מפרק ו’- ט’)
אסתר פינס, 2021-01-15 - 10:00
כל הזכויות שמורות
מכת ברד, אש ומים
 
מהפרשה הקודמת למדתי: על לידתו של מנהיג. למה משה נבחר להנהיג את העם? 
מפני שניחן בתכונות של מנהיג בזכות הנשים בחייו: אימו יוכבד -בשיאן של הגזירות העזה באומץ לב, ללדת אותו, להצפינו בתיבה ולהניחו על שפת היאור. אחותו מרים - מתוך דאגה ואחריות שמרה עליו מרחוק. ובת פרעה - מתוך ראיה חומלת הצילה אותו, ובמסירות אימצה אותו לבן וגידלה אותו כנסיך. כשמרים ראתה שבת פרעה הצילה את משה, ניגשה אליה באומץ לב ובמסירות, והציעה לה מינקת למשה, את אימם.
 
משה כמו הנשים המנהיגות בחייו, ניחן בראייה חומלת, באומץ לב, במסירות, וברגש מוסרי וערכי טהור, מנהיג. 
 
שיעור לחיים! מי שמחנך ומפיח רוח של המשכיות, אמונה ואחריות אלה האימהות, שלהן תפקיד מאוד חשוב בעיצוב הילדים, בצמיחתם כערכיים ומוסריים, מחוברים לזהותם, ובבניית חוסנם. ממשפחה לאומה. 
 
פרשת "וארא" - ממשיכה את פרשת שמות בה למדתי ש: משה שגדל בזהויות שונות, הסתייג מלקבל את התפקיד להציל את העם מעבדות מצרים. אך כשה’ הבטיח שאהרון אחיו בשמחה יתלווה אליו, ברגע זה משה הכריע בין הזהויות, ומתוך תחושת שייכות הסכים לקבל עליו את השליחות להוציא את בני עמו מעבדות לחירות. 
 
כשמשה ואהרון התייצבו מול פרעה בבקשה: "כֹּה-אָמַר ה’, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת-עַמִּי,..." פרעה לא רק סירב וזלזל, אלא הכביד באכזריות את העבודה על בני ישראל המתפתלים בייסוריהם, עד שהתמוטטו מכובד העבודה. 
 
עבודת הפרך האכזרית זעזעה את שוטרי ישראל ומתוך תחושת שייכות לאחיהם העבדים, הפנו אצבע מאשימה אל משה ואהרון, שמאז שבאו, מצבם הרע הפך לגרוע ביותר. ומשה הפנה את האשמה אל ה’ בטענה: "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ"
 
שיעור לחיים! אין חירות ללא תחושת שייכות! תחושת השייכות היא ערך עליון! המחברת אותנו לזהותנו ומעוררת בנו את ההבנה שאחים אנחנו-עם אחד- לב אחד וגורל אחד. הבנה זו מחזקת את האחריות, הערבות ההדדית והאחדות – כוחנו באחדותנו. 
 
בשמחה ה’ הקשיב לטענות משה, כי רק אדם הרואה בתפקידו שליחות יכול לעמוד ולהתווכח עם ה’ למען העם, לכן בשיחת עידוד סיפר למשה על תוכנית הגאולה שעתידה להתבצע בשלבים. 
 
הבטחת ה’ לאברהם בברית בין הבתרים מתממשת כעת כי הגיעה השעה.
 
תכנית השלבים היא: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹ-הִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹ-הֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה’"
 
מעודד מאוד, אולם כשמשה ניסה להעביר את בשורת הגאולה לעם, "וְלֹא שָׁמְעוּ, ...מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." מהו קוצר רוח שמנע מבני ישראל לשמוע ממשה את בשורת הגאולה? מאבק הישרדות אכזרי. איך הם ישמעו? להקשיב אפשר רק כשהלב פתוח, אך ליבם סגור, הם שקועים בעבודה פיזית מפרכת מבוקר עד ליל, אפילו בלילות אין להם מנוחה, כי ליבם חרד לעצם קיומם. 
 
אדם השמח בחלקו, גם כשהוא שקוע בעבודה פיזית הוא קשוב לליבו, המחשבה טובה, הקשב נקי, ואז גם בקושי יראה את האור, אור של תקווה המלווה בברכה. 
 
אולם, בני ישראל איבדו את התקווה, כשאין תקווה הקשב חסום, ורק הסבל קיים – חיים בחשכה מתמדת.
 
משה התאכזב שבני ישראל לא הקשיבו לו, לכן כשה’ ביקש ממנו:" בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה" השיב: "וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם." רש"י מפרש: ערל שפתיים, שפתיים סגורות אטומות, כמו אוזניים אטומות משמוע. השפתיים אטומות מלהוציא מילה. כשאין דיבורים יש מכות.
שבע מתוך עשר המכות - דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, וברד = אש בתוך מים, מונחתות בפרשתנו. כל מכה קשה מקודמתה, לכל מכה תפקיד לשכנע את פרעה מי מנהל את העולם, ולשכנע את בני ישראל לצאת מעבדות לחירות. 
 
אך פרעה מסרב לשחרר את בני ישראל, הוא לא מוכן לשחרר עם עבדים שעובד עבורו מבוקר עד ליל, ללא שכר רק בעבור מים ומזון צר.
 
בני ישראל זועקים וקורסים מעבודה קשה והמצרים המפוחדים זועקים מהמכות הקשות שנוחתות עליהם, ופרעה מקשיח את ליבו וממאן לשחרר את העם.
 
שאלה מתבקשת: מה ההבדל בין ויתור לכניעה? ויתור בא מתוך גמישות מחשבתית ומתורגם כעוצמה. מאידך גיסא, כניעה - באה מעקשנות ומתורגמת כחולשה. 
 
זה מה שקרה לפרעה המתעקש לא לשחרר את בני ישראל, ליבו נאטם וחשכו עיניו מראות את הרס ארצו, ואת סבל בני עמו. בסוף ייכנע בעל כורחו.
 
כפי שפרעה מתעקש לא לשחרר את ישראל, כך עם ישראל עדיין לא מוכן לפתוח את ליבו ולשמוע את בשורת הגאולה, קשה לו לשנות הרגלים ולצאת לחיים חדשים כבני חורין.
 
מתי פרעה ייכנע? נראה בהמשך.
 
אני תפילה ש: נדע לפתוח את הלב להקשבה נקייה, ומתוך אחריות נעביר לילדינו, שלא תאבד דרכם, את לפיד הזהות, הערכים, המסורת והמורשת ומתוך הכרת הטוב נודה על כל היש.
 
כשהלב בוכה/ יוסי גיספן
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום. 
 
 שבת שלום ומבורך! 
 אסתר פינס 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור