נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > שאלה של חינוך- אל תעני מהר. המתיני
15 לינואר 2021
שאלה של חינוך- אל תעני מהר. המתיני
ריקי לוי ( .M.A בחינוך), 2021-01-15 - 10:00
כל הזכויות שמורות

ילדים רבים ביניהם על משחק, תוך כדי בכי צועקים ״זה שלי, זה שלי!!״ הצעקות עולות וגוברות.

חשוב לציין שאף אחד מהם לא מרים יד על חברו וזה חשוב. 
 
אחת מבנות הצוות רואה שואלת ״אפשר לעזור?״הילדים לא שומעים ולא מקשיבים, ממשיכים בצעקות ולפתע מפסיקים ללא עזרה של מבוגר, אחד מהם אומר לשני ״בוא נשחק ביחד טוב?״ החבר עונה ״טוב״ הכל נרגע הם משחקים כל כך יפה. אני מביטה בהם ביחד עם הצוות שלי ומחייכות, תחושת גאווה מציפה אותנו. 
 
מכירים את הרצון לעזור מהר? לתת תשובה ״חכמה?״ 
לאפשר שיח נעים ללא מריבות? הילד בוכה, כועס, מאשים, מטיח האשמות ואת מתבוננת רוצה להבין, לעזור, ואז את שואלת; כיצד אני מביאה את הטוב שבי על מנת להגיע לשיח מקדם ולא ״שיח חרשים״? 
 
לא פעם אני מוצאת את עצמי במסגרת החינוכית (גם בבית מול ילדיי) במצב של אי נוחות מול ויכוח בין ילדים, באופן טבעי אני מביאה פרשנות לסיטואציה, פרשנות של אדם בוגר ועם כל הכבוד לגילי ולניסיוני, לילד ישנה הפרשנות והסתכלות שונה, העולם שלו תואם את גילו. 
ילדים פועלים מתוך רגש, מתוך מה שהם רואים, מה שהם חשים, חייהם סובבים מול הקיים המוחשי, זו המציאות שלהם מה שהם לא רואים לא קיים.
הלמידה על העולם החברתי היא חווייתית, ילדים מאוד אמוציונליים. 
 
לכן אני שואלת את עצמי האם נכון כעת לענות? ואם כן, מה להביא לשיח? האם לאפשר לילידים להתמודד לבד? 
 
כמובן שהתשובה תלויה בסיטואציה, חשוב להיות קרוב לאירוע, לתצפת ולאפשר לילדים להתמודד לבד.
בהמשך לתת לילדים כלים לגישור, להקשיב זה לזה. להודות בעובדה שהם לא תמיד יסכימו אחד עם השני וזה לגיטימי לגמרי, הדבר הכי חשוב זה להצליח, לעזור להם לגשר על הפערים ממקום מכבד גם אם לא מסכימים. 
 
במקרים שההטחות מופנות אל המבוגר/מחנך/הורה ילד רוצה דבר מה שלא מתאים כרגע, לאשר לו? עד עכשיו הוא משחק במשחק וצריך להשיבו למקום, ומתיישבים לאכול/לישון/מפגש.
מה נכון להביא לשיח: ביקורתיות? אכזבות? דאגות? עובדות? אמפטיה? הקשבה? 
 
אני ממליצה ראשית להביא את הלב, לעזוב את העניין השכלי. 
המסר שלי הוא אמפטיה אל הילד/ים להבין את הקושי שלו/ הם, יהיה אשר יהיה. 
 
מניסיון למדתי תמיד לשאול ״איך אני יכולה לעזור?״ ולא תאמינו ילדים מזהים אמפטיה הם מסדרים את הנשימות ותוך כדי בכי מספרים למה הם זקוקים בתשובה שלהם הכי מדויקת והכי תואמת מציאות. 
לאחר שהקשבתי בקשב נקי, אני מציעה לילד 2 אפשרויות הגיוניות תואמות מציאות ומאפשרת לילד לבחור בין השניים. מבטיחה שזה עובד. הילד מרגיש שיש לו על מי לסמוך ובפעם הבאה הבכי יהיה פחות צעקני, פחות לחוץ, פחות חרד. 
 
לא פעם אני אומרת לעצמי: ״תני להם לגדול.״ ילד גדל / צומח תוך כדי אי הבנות, תוך כדי למידת המציאות והבנתם. הוא לומד להתמודד עם מכשולים, אי הסכמות, הוא לומד להתגמש מול הרצון האישי שלו למול המציאות המאתגרת ובכך הוא לומד על העוצמות החבויות בו, כאדם ערכי, מוסרי, תוך היותו חלק מהחברה. 
 
במידת הצורך תני תשובה מהלב, לא מהשכל לא מעברך, לא מילדותך. בדקי מה הצורך של הילד, על מנת לקדם אותו ולא ״לתקן אותך״ ״לא לתקן את עברך.״ הניחי את עברך, ידיעותיך, חוכמתך, מאחור, תחיי את ההווה המביא אתו חוויה מקדמת, המכבדת את הילד את רגשותיו ואת צרכיו. 
״אל תעני מהר. המתיני.״ ההמתנה מביאה איתה מתנה, מתנה של קירבה, מתנה של שיח מכבד, מתנה של הקשבה לצורך הילד, מתנה מהלב ♥
 
בהצלחה!!!
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור