נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ’נזדקק לשנים כדי לנקות את החוף מהזפת!’
26 לפברואר 2021
’נזדקק לשנים כדי לנקות את החוף מהזפת!’
מוריס-דוד בר-יוסף, 2021-02-26 - 10:00

האסון האקולוגי שפגע בחופי ישראל ובמיוחד בחוף-הבונים, הפתיע את הגורמים האחראים על שמירת החופים מפני מפגעים כאלה, ובעוד מתנדבים רבים עסוקים במאמצים לסלק את הזפת, מתברר כי כבר בשנת 2008 הוכנה הצעת-חוק שנועדה למנוע אסונות כאלה אבל טרם אושרה. אם בכך לא די, עדיין לא ברור מה יעשו עם כמויות הזפת שיצליחו לאסוף וכיצד ניתן למנוע מקרים דומים בעתיד. בינתיים הוציא בית-המשפט צו-איסור פרסום (שכבר עודכן) על חקירת האירוע. הנה הצצה אל מתחת למים העכורים ולזפת הדביקה

כל הזכויות שמורות
צב ים שנפגע כתוצאה מהזיהום, צילום: ד.המועצה
 
שופט בית-משפט השלום בחיפה, ד"ר זיאד פלאח, הוציא בתחילת השבוע השבוע צו איסור-פרסום למשך 7 ימים על חקירת זיהום הזפת ובתוך כך אסר על פרסום כל פרט העלול לזהות חשודים, כלי-שיט, נמלי מוצא ויעד, מטענים ונתיבי שיט וכל זאת על-מנת לאפשר לגורמים העוסקים בחקירת אסון-הזפת, לנסות ולאתר את הנושאים באחריות למפגע הקשה. כעבור יממה שינה בית-המשפט את החלטתו וצמצם את הצו, כך שנודע על כך שאנייה יוונית בשם ’מינרווה הלן’ שיצאה ממצרים סבלה כפי הנראה מתקלה שגרמה לה לשפוך נפט לים ולחזור למצרים.
 
במקביל הודיע המשרד להגנת-הסביבה כי קיימת סכנה בריאותית בחופים ואסר להגיע אליהם, כך שלראשונה בישראל נסגרו כל החופים לאורך מרבית רצועת-החוף עד הודעה חדשה ועל מתנדבים המבקשים לעסוק בניקיון החופים לתאם זאת עם הרשויות-המקומיות.
 
בשנת 2010 התרחש במפרץ מכסיקו האסון האקולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה כאשר ב-20 באפריל התרחש פיצוץ קטלני באסדת-קידוח שהותיר אחריו 11 הרוגים ועשרות פצועים. חברת BP הבריטית נטלה על עצמה (מחוסר ברירה) את האחריות לאסון ונדרשה לשלם פיצויים בסך של 18.72 מיליארד דולר(!) כ-60 אלף חביות נפט גולמי נשפכו כל יום לים ובסך-הכל כ-780 מיליון ליטר ייצרו כתם-נפט שהתפשט על פני כ-180 אלף קמ"ר ומעבר לכך התברר לימים, כי כתמי-זפת המשיכו לצוף בים ולהגיע לחופים גם 4 שנים אחרי האסון וזאת אחרי שהדגה, העופות ומרבית החיים הימיים חוסלו באזור כולו.
 
האסון הזה שהתרחש כאמור הרחק מאתנו, שרד בכותרות של מהדורות החדשות בישראל בקושי רב למשך יומיים ואיש לא העלה בדעתו כי גם חופי הארץ חשופים ופגיעים, עד ל-17 בפברואר השנה כאשר היכה בישראל כתם ענק שהפך את החופים לעיסה דביקה של זפת צמיגי וחיסל בדרכו אלפי דגים ובעלי-חיים ימיים.
 
עדיין מוקדם לעמוד באופן מדויק על מה שהתרחש, אבל מהכרוניקה שבכל זאת פורסמה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, מתברר כי במרחק של כ-50 ק"מ מחופי הארץ, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, החלה דליפה מאחת מ-10 האניות שהפליגו שם באותה העת. הכתם החשוד שנוצר עקב הדליפה זוהה על-ידי לוויין ובעקבות כך נותרו 9 ספינות ’חשודות’ כמקור הדליפה ונראה כי צפוי קושי לשייך את מקור האסון למי מכלי-השייט הללו. מעבר לכך גם אסור לפרט נוכח צו איסור-הפרסום שהוציא כאמור בית-משפט השלום בחיפה.
 
הכתם הגדול עשה דרכו במהירות רבה לחופי ישראל הודות למשבי הרוח וגלי-הים שנוצרו במהלך הסערה החורפית שפקדה את הארץ וכך היכה הזפת ברצועה של כ-170 ק"מ של החופים ובמיוחד בחוף-הבונים, מהנפגעים הקשים ביותר באסון הזה.
 
מיד עם היוודע דבר האסון הגיעו לחוף-הבונים כ-2000 מתנדבים מיישובי חוף-הכרמל והחלו לבצע עבודות ניקיון במאמץ לסלק את הזפת. בתוך כ-4 שעות הצליחו המתנדבים לנקות שטח של 200 מטרים ובו 3 טון זפת, מאמץ הרואי בזמן קצר, אף שמדובר בטיפה בים (המלוכלך...).
 
שקים מלאים זפת
 
אסיף איזק, יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל וראש המועצה-האזורית חוף-הכרמל, לא הסתיר תחילה את כעסו כאשר פרסם ברשת קריאה לפוליטיקאים ’להפסיק לברבר את עצמם לדעת ולהגיע לכאן לעזור לנו, יש פה אירוע סביבתי חמור בסדר גודל שלא הכרנו כמותו בעבר’.
 
בעוד אסיף איזק ומאות המתנדבים טובלים ידיהם בזפת הדביקה, החלו לצוף על פני השטח שאלות שלמעשה גם נכון לעכשיו נותרו ללא מענה ובראשן השאלה המכרעת: כיצד זה לא גילו את הכתם המאיים מבעוד מועד? הרי חיל-הים מגיע למשל במהירות שיא לכל ספינת-דייג חשודה שנראית כמו סרדין זעיר בים ואילו כתם-נפט ענק שעשה דרכו לחופי הארץ ממרחק של כ-50 ק"מ נסתר מעיני מי שאמור היה לגלות אותו?! מי ’נרדם כאן בשמירה’ על החופים? איך יכול להיות שמדינה המצוידת במיטב המכשירים והאמצעים לחשיפת סכנה חיצונית מכל סוג, לא תגלה מבעוד מועד סכנה כל-כך מחושית לחופיה?
 
יתר על כן, מתברר שמדינת-ישראל ערה לאפשרות של אסון אקולוגי-ימי העלול לפגוע בה, לפחות מאז שנת 2008 כאשר הוכנה הצעת-חוק ובה ’תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום-ים בשמן’(!), מיותר כמובן לציין כי החוק הזה לא אושר עד עצם היום הזה...
 
זאת וגם זאת: מבקר-המדינה פרסם בשנת 2013 דין-וחשבון מיוחד בנושא ’קידוחי נפט וגז’ ובו התריע על הסכנות האקולוגיות הטמונות בזירה זאת ועל כך שהמדינה לא נקטה אמצעי זהירות והגנה להישמר מפניהן. לפחות משני האירועים הללו ניתן להסיק כי אין למקבלי ההחלטות סיבה לצעוק, נוכח אסון-הזפת שפקד את החופים, ’לא ידעתי לא שמעתי’ שהרי האפשרות הגלומה בסכנה הנובעת מדליפת נפט והפיכת החופים לזפת צמיגה, ידועה הייתה אולם איש לא נקט אמצעים להתריע על הסכנה שלא לדבר על מניעתה.
כדי להדגיש את גודל המחדל ראוי לספר על כך כי בחודש יוני 2020 (ממש לא מזמן) נערך תרגיל של ’אנשי היחידה-הארצית להגנת סביבה-ימית’ (יש דבר כזה!) ובמהלכו דימו כתם-שמן המתקרב לחופי הארץ מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל! בתום התרגיל הזה הטעימה השרה להגנת-הסביבה גילה גמליאל כי "עלינו ללמוד מאסונות סביבתיים שאירעו בעולם, כמו במפרץ מכסיקו בשנת 2010 ולהבטיח הערכות מלאה בים ובחופים"...
עד מהרה התברר כי להצהרה של השרה גמליאל, לא הייתה שום אחיזה במציאות שהרי אסון-הזפת שהיכה גם בחוף-הבונים מוכיח זאת היטב.
 
שאלה נוספת שכמובן עדיין לא באה על פתרונה נוגעת לאחריות הגורם המזהם וזאת מתוך הנחה ותקווה כי בסופו של דבר תצליח המדינה להצביע על ספינה זו או אחרת ממנה דלף הנפט במקרה או בכוונה ואז תפתח אולי בהליכים משפטיים ארוכים נגד הבעלים האחראים על מקור הזיהום. למזלה של ישראל היא חתומה על ’אמנת ברצלונה’ שעוסקת בהגנה על הים-התיכון מפני זיהום מים ואשר חודשה לאחרונה בחודש יוני 1995 והפכה ל-’אמנה לשמירה על הסביבה הימית וחופי הים-התיכון’. ישראל אשררה את חלקה באמנה הזאת בחודש אפריל 1978 ומדובר למעשה במסגרת משפטית וחוקית למעקב ולפיקוח שוטפים על מצב הים-התיכון וחיוב נקיטת כל האמצעים הדרושים מצד המדינות החתומות על האמנה (כמעט כל מדינות הים-התיכון) לנקוט בכל האמצעים הדרושים להגנה על הים ועל החופים גם יחד. זהו גם הבסיס-החוקי להגשת תביעות נגד מפרי האמנה, בתנאי כמובן שניתן יהא לאתר אותם ולהוכיח את אחריותם למפגע כמו אסון-הזפת שלנו.
כמה יעלה סיפור ניקיון החופים ומי יישא בעלויות? כאן יש לפחות התחלה מבטיחה של מענה משום שהמשרד להגנת-הסביבה כבר הצהיר כי ההערכה הראשונית שלו לגבי עלות מבצע-הניקיון עומדת על כ-15 מיליון ₪ שהמשרד יממן מתקציבו אבל נראה כי מדובר בהערכה נמוכה ומזערית משום שלנקות חוף ממצבורי זפת דורש לא רק תהליך מתיש אלא שיתוף גורמים רבים שלכל אחד מהם יש כמובן תג-מחיר, כך שלא כדאי להתבסס על ההערכה של המשרד הממשלתי הזה.
אחת השאלות המרכזיות שעדיין לא נתנו את הדעת על פתרונה, לפחות באופן פומבי, קשורה למה שייעשו עם הכמויות העצומות של הזפת: להיכן יעבירו את הזפת שיאספו מהחופים, היכן יטמנו אותו ומה בעצם יעשו אתו? על כל אלה עדיין ממתינים ברשויות המקומיות והאזוריות לתשובות מהגורמים המוסמכים ואולי נגלה זאת אפילו בקרוב...
במקביל לכך ברור למי שעוסקים בטיפול בהסרת הזפת וסילוקו, כי מדובר בתהליך מייגע שייקח זמן רב וכלל אין ערובה לכך שיגיע לסיומו המוצלח והמלא גם מקץ שנים (ע"ע האסון במכסיקו) ועל-פי מה שקרה בימים הראשונים מאז אסון-הזפת, נראה כי המדינה תפקיר את המשימה בידי אזרחים-טובים ומתנדבים ולא תקצה לשם כך עובדים או מועסקים בשכר...
 

המתנדבים מנקים את החוף, צילום: ד.המועצה
 
ואחרי כל הדברים הללו, מתברר כי יש הסכמה גורפת אצל כל העוסקים בתחום ההגנה על הים ועל החופים שלנו, לפיה במצב הקיים אין ניטור, אין מעקב על המתרחש בים-התיכון וישראל תמשיך להיות חשופה לאסון דומה גם בעתיד, אם לא תתעורר לנקוט צעדי מנע, כמו למשל הפעלה של רחפנים למעקב אחר המרחש גם במרחקים גדולים מהחופים.
מנכ"ל המשרד להגנת-הסביבה הודיע השבוע כי בכוונת המשרד להשתמש ברובוט שיסקור את כל הרצועה התת-ימית מצפון לדרום במטרה לבחון את מידת הפגיעה בדגה ובמתרחש בקרב החיים מתחת למים ובה בעת את מקומם מצבורי הזפת העלולים לצוף ולהצטבר על החוף. חבל מאוד שיוזמה כזאת לא ננקטה טרם פקד אסון-הזפת את חוף-הבונים ואת הרצועה שנפגעה אנושות באירוע שניתן היה אולי למנוע מבעוד מועד...
 
תגובת רשות הטבע והגנים: נמצאת בקשר עם מועצה אזורית חוף כרמל בנושא בדבר סיוע לפינוי מערומי הזפת מחופי שמורות הטבע והגנים הלאומיים באזור. הרשות כאחראית על שמורות הטבע והגנים הלאומיים מרכזת את משאביה בפינוי הזפת ושיקום החופים בתחומי שטחים אלו.
 
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: המשרד להגנת הסביבה לא קיבל כל זיהוי או התראה מוקדמת. המשרד ידע לראשונה על האירוע רק בעת הגעת הזפת לחופים ביום רביעי, 17 בפברואר. מדובר על אירוע של עבריינות סביבתית שהתרחש לפי החשד למעלה מ-50 קילומטר מול חופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה.
באשר לאשמים – הוטל צו איסור פרסום בנושא זה. לכשימצאו האשמים המשרד יודיע על כך.
 
בעניין העלות המשוערת – יש להבין סדרי הגודל של האירוע: דלק שנישא כדלק הינע (כבנזין לאונייה) יכול להגיע עד 4,000 טונות ויותר לאונייה (מזוט). בנוסף, בנתיבים ימיים אלה יש מכליות נפט המפליגות ונושאות בקרבן עד כ-250-300 אלף טונות נפט גולמי ומוצריו. על-פי פריסת הזפת לכל אורך חופי הארץ, ברצועת חוף של כ-160 קילומטר, לא ניתן לאמוד בצורה מדויקת את כמות הדלק שנפלטה מהאונייה, אך מומחי המשרד להגנת הסביבה מעריכים כי ההיקף הוא בין עשרות למאות טונות דלק.
כפי שציינו, אין אפשרות לחזות אירועים דומים מסוג זה. העובדה כי הזיהום לא התחיל בשטח הטריטוריאלי של מדינת ישראל בשילוב עם תנאי מזג האויר, הובילו לאסון הנוכחי.

המשרד להגנת הסביבה עומד לצד כל הרשויות והמועצות שנפגעו ונותן את תמיכתו המלאה, הן באמצעות גיוס מתנדבים והן באמצעות אנשי המקצוע של המשרד. בנוסף, הנהלת הקרן למניעת זיהום ים אישרה העברה של סכומים לרשויות, האחראיות על הניקיון בחופיהן, עבור פעולות הניקוי בהיקף של עד 15 מיליון שקל.

אסיף איזק, יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל וראש המועצה-האזורית חוף-הכרמל:

איזה סיוע, אם בכלל, קיבלתם עד כה מהמשרד להגנת-הסביבה?
הובלנו את מאבק רשויות איגוד ערים שרון כרמל לתקצוב ניקיון החופים ואסון הזפת אשר הצליח עם תקצוב הממשלה את ניקיון החופים.
אנו מברכים את ממשלת ישראל על ההחלטה הנכונה לתמוך בנו ראשי רשויות החוף בכסף ומשאבים ואת השרה להגנ"ס גילה גמליאל על מאמץ אמיץ, נכון ונחוש. נמשיך להאבק עד שהחופים שלנו יהיו נקיים.
צוותי המועצה מובילים את תפעול האירוע לאורך רצועת החוף שלנו, כ 40 ק"מ, בסיוע של מתנדבות ומתנדבים רבים, ארגוני הסביבה ועמותות. המשרד להגנת הסביבה מלווה אותנו מקצועית בתכלול האירוע.
 
מי לדעתך נושא באחריות לאי הגילוי המוקדם של הסכנה המרחפת על החוף?
באחריות הממשלה.
 
כיצד ניתן למנוע מקרים כאלה בעתיד?
הגוף המתכלל את נושא איכות הסביבה במרחב הוא איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל. גם בכובע של ראש המועצה האזורית חוף הכרמל וגם בכובע של יושב ראש האיגוד, אני חושב שיש להרחיב את סמכויות האיגוד. האחריות שלנו לאיכות הסביבה במרחב לא מתחילה בחוף – היא מתחילה בעומק הים. לאיגוד ולרשויות החברות בו נדרשות סמכויות וכמובן גם משאבים כדי לבצע ניטור של זיהומים ומפגעים כבר בים, על כל המשתמע מכך. האיגוד הינו אחד הגופים המובילים והמקצועיים במדינה בתחום איכות הסביבה, אנו מנטרים תחנות כוח –אורות רבין וחגית, את אסדת לוויתן ומפעלי תעשייה גדולים ורבים- כך שאנשי המקצוע של האיגוד הם המתאימים ביותר לכך. 
 
מי נושא בעלות ביצוע ניקיון החוף ובכמה כסף מדובר?
לאחר מספר ימים של עבודות ניקיון נרחבות בחופים, ההערכות שלנו היו שעלויות הניקיון מסתכמות בכ-250 אלף₪ לקילומטר של חוף. אלו גם ההערכות שהעברנו לגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. לשמחתי הם קבלו זאת בהחלטת הממשלה, המסתמכת על המתווה שאנחנו העברנו.

כמה זמן יידרש להביא את החופים למצב של ניקיון יחסי?
אנחנו עובדים במלוא המרץ ובמלוא הכוונה לפתוח את עונת הרחצה והתיירות כסידרה ב-20 במרץ.
 
האם תדחה פתיחת עונת-הרחצה?
כל המאמצים שלנו מכוונים לכך שעונת הרחצה תפתח כסדרה. צריך לזכור שלא מדובר רק ברחצה, אלה גם בתיירות ענפה שתושבים רבים מתפרנסים ממנה. המטרה שלנו היא לתת שירות לתושבי מדינת ישראל המגיעים בהמוניהם- כשלושה מיליון איש לחופים במרחב האיגוד, כל שכן אחרי התקופה הקשה שכולנו עוברים- ונעשה הכל לשם כך. 
 
אסיף איזק, יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל וראש המועצה-האזורית חוף-הכרמל עם שניים מהמתנדבים, צילום: ד.המועצה
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור