נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > האם נגזר על תושבים בזיכרון-יעקב לגור בבניינים מסוכנים?
8 לאוקטובר 2021
האם נגזר על תושבים בזיכרון-יעקב לגור בבניינים מסוכנים?
מוריס-דוד בר-יוסף, 2021-10-08 - 10:00
קריסת הבניין בחולון שהסתיימה בסוג של נס-משמים ומיד לאחר-מכן פינוי שני מבנים מסוכנים בבני-ברק, חשפו את המדינה לסכנה הטמונה זה מכבר באלפי בניינים שהוקמו בשנות ה-50-60 של המאה הקודמת ואשר מועדים לקריסה. בקרב מומחים קיימת הערכה כי מדובר בכ-80 אלף בניינים כאלה ובעוד ישראל מתנהלת ללא תו-תקן מחייב בתחום זה והרשויות המקומיות נמנעות מביצוע צעדי-מנע, ברור כי האסון הבא אינו אלא שאלה של זמן. מה קורה מאחורי הסיפור הזה ומה המצב בזיכרון-יעקב? הנה ניסיון להשיב על חלק מהשאלות
כל הזכויות שמורות
בניין ברמת צבי
אלמלא היוזמה והתושייה של רַשַף יוני בוצוקובסקי שהורה ברגע האחרון לפנות בניין מגורים מסוכן בחולון, היה מתרחש אסון נורא שעלול היה לעלות בחייהם של עשרות תושבים שנותרו אחרי קריסת הבניין שלהם ללא כל.
(למטה בצהוב-איך לזהות סכנה).
זמן קצר לאחר מכן פונו בבני-ברק שני בניינים מתושביהם בשל סכנת קריסה וזאת לאחר שצוותי-כיבוי שהזעיק אזרח למקום, הורו מיד על פינוי 9 משפחות המתגוררות במבנה אחד ובניין סמוך פונה אף הוא מיושביו לאחר שמהנדס-העיר קבע כי גם ליושביו נשקפת סכנת-חיים בגלל קריסה אפשרית.
העירייה דאגה להעביר את יושבי שני הבניינים הללו לבית-מלון.
לא מכבר קרס בניין יישן ברחוב ביאליק 33 ברמת-גן ומהנדס-העיר הורה בעקבות כך על הריסה יזומה של המבנה.
האירועים הללו משקפים מציאות שעד כה נעלמה מעיני מרבית תושבי המדינה וזאת אולי הודות לכך שהסתיימו רובם ללא נפגעים בנפש ועל רקע העובדה לפיה עסוקה ישראל בצרות אחרות ובהן נגיף הקורונה והתמודדות עם טרור ומחבלים. אבל נראה כי ’נס חולון’ ומה שהתרחש בבני-ברק יביאו אולי לכך שמישהו יתעורר לטפל איכשהו בבעיית הבניינים המסוכנים ובעלי פוטנציאל הקריסה, לפני שיהא מאוחר.
מי שטורח לפשפש בסיפור הזה יגלה אולי להפתעתו כי לא מדובר בחדשות מרעישות משום שכבר בשנת 2017 עלה הנושא באופן זמני וקצר על סדר-היום הציבורי אף שלא גרר אחריו כותרות.
אותה השנה נמסר מסמך רשמי מטעם התאחדות הקבלנים לאביגדור יצחקי, מי שכיהן אותה העת בתפקיד ’ראש מטה-הדיור’ במשרד האוצר ומי שעיין במסמך הזה לא יכול היה שלא להזדעזע משום שנכתב בו בין השאר כי "בישראל יש כ-300 אלף דירות שנבנו לפני שנות ה-50 והם צריכות לעבור שיפוץ או הריסה לפני שתקרוסנה וכי מדובר בכ-80 אלף בניינים!"
אותה השנה נמסר מסמך רשמי מטעם התאחדות הקבלנים לאביגדור יצחקי, מי שכיהן אותה העת בתפקיד ’ראש מטה-הדיור’ במשרד האוצר ומי שעיין במסמך הזה לא יכול היה שלא להזדעזע משום שנכתב בו בין השאר כי "בישראל יש כ-300 אלף דירות שנבנו לפני שנות ה-50 והם צריכות לעבור שיפוץ או הריסה לפני שתקרוסנה וכי מדובר בכ-80 אלף בניינים!"
מנסחי המסמך הזה ציינו כי המבנים המסוכנים ביותר והמועדים לקריסה נמצאים מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום לאורך רצועת-החוף ואף הסבירו כי הם הפכו להיות מסוכנים בעיקר בגלל קרבתם לים והאוויר הלח והמלוח שיוצרים קורוזיה בברזל-הבניין, תופעה שמקטינה את קוטר מוטות-הברזל והללו מתקשים בסופו של דבר להמשיך לשאת את כובד הבניין.
יתר על כן הסבירו במסמך הזה כי תקני-הבנייה בשנות ה 50-60 היו מקלים בהשוואה לאלה שנהוגים כיום וכי צפיפות הבטון בו עשו שימוש לבנייה, הייתה פחותה בהרבה בהשוואה למצב הקיים בעת הזאת.
מה עלה בגורלה של האזהרה הזאת ומה קרה למסמך הזה?
בישראל-כמו-בישראל, דבר משמעותי לא קרה, אלא אם כן מתייחסים לתחילת תמ"א-38 אבל אף לא גורם ממשלתי או מקומי לא עשה דבר לנסות לטפל בבעיה שעד ’נס חולון’ פשוט נעלמה.
בשלב זה ראוי גם לציין כי אין בישראל תקן לתחזוקת בניינים של מכון-התקנים ומה שקיים (ח"י 1525 חלק-1) אינו מחייב כלל, שלא לדבר על כך שבמרבית הרשויות-המקומיות אין בכלל מהנדס לבניינים מסוכנים, כמו למשל בעיריית ת"א, בה יש חוק משנת 2001 המסמיך את בעל התפקיד הזה לבדוק מבנים בהם יש חשד למסוכנות.
על רקע זה חשוב להדגיש כי מבחינת החוק, האחריות על מבני-המגורים חלה על הדיירים עצמם, אבל יחד עם זאת יש לרשויות-המקומיות סמכות לחייב מבנים מסוכנים בהריסתם.
יש רשימה לא קצרה המונה את הסיבות להפיכתם של מבנים ישנים למסוכנים ואנשי המקצוע בתחום זה מונים למשל את קבלני-השיפוצים (’החאפרים’) כמי שמבצעים עבודות שיפוץ ותיקון ברמה ירודה ולא מקצועית בדירות וללא שום פיקוח הנדסי, מה שגורם לשינויים במבנים ואלה תורמים לחוסר היציבות של הבניין כולו.
כמו כן מדובר בביצוע שינויים קונסטרוקטיבים כגון הוספת קומה או מרפסות לא חוקיות במבנים, מה שמוסיף כובד משקל לבניינים וגורם לסכנת התרסקותם. גם בנייה לא חוקית וחריגות בנייה תורמות לסכנה המוחשית שעלולה לגרום לקריסה וכל הנאמר עד כה כלל לא לוקח בחשבון אפשרות של קריסה המונית של בניינים כתוצאה מרעידת-אדמה חלילה...
אגב כך ראוי לציין כי בזמנו הוגשה הצעת-חוק המחייבת קיום קורס-בטיחות ויציבות-מבנים לעוסקים בתחום זה. הצעת-החוק הוגשה על-ידי ח"כ אופיר אקוניס אלא שהיא נעלמה נוכח התנגדות נמרצת של ח"כ אטיאס מש"ס.
ככל הידוע המצב בזיכרון-יעקב והסביבה אינו שונה, אף שמדובר בעשרות רבות של בנייני-מגורים שהוקמו כאמור במאה שעברה ובהם מתגוררים אלפי תושבים.
מי שמבקש לקבל מושג על תמונת-המצב הזאת מוזמן לראות מקרוב בניינים כאלה למשל בשכונת ’נווה שרת’ בזיכרון-יעקב שהוקמו סמוך לשנות ה-60 או בשכונת ’רמת-צבי’ שם נותרו בניינים שטרם עברו את תהליך תמ"א 38 וכך גם במרכז המושבה, ברחוב-הרצל, ברחוב האורנים ובשדרות ניל"י.
בניין בנווה שרת
בשכונת רמת-צבי למשל נמצאים לפחות שני בניינים בני 60 שנה ובאחד מהם, כפי שסיפרה לנו דיירת המתגוררת במקום, נסדקה דירתה במהלך אחת מרעידות האדמה שפקדו את הארץ.
גם בשכונת ’נווה שרת’ מצויים בניינים כאלה ובהם מתגוררים מאות תושבים.
בניין מגורים ישן במרכז המושבה, מול בית-הכנסת הגדול ’אוהל יעקב’.
גם במפגש הרחובות הנשיא-האורנים, כמו גם לפחות שני מבנים כאלה ברחוב הרצל המצויים בבעלות פרטית ומשמשים משפחות בודדות לעומת המבנים בני ארבע הקומות בשכונות האחרות.
הנה כי כן יש במושבה זיכרון-יעקב די והותר בניינים שלפחות על פניו נראים מסוכנים וראויים לבדיקה מעמיקה טרם יתרחש כאן אסון.
חייהם של מאות תושבים במושבה תלויים מן הסתם בהחלטות לא מקצועיות, בחלקן אף בניגוד להחלטות הממשלה וראוי היה שמישהו יתעורר לפני שנזדקק ל’נס חולון’.
תגובת המועצה המקומית:
סוג הבניה העיקרי בתחומי זכרון יעקב מתאפיין בבניה נמוכה צמודת קרקע כאשר קיים מספר קטן של בניינים ישנים מאד בני 4-6 קומות בשכונות ותיקות – רמת צבי, נווה שרת וכו’ .
למועצה אין מסמך מיפוי רשמי של בניינים ישנים אלו, אך מיקומם ידוע והם מוכרים, כאשר חלק ממבנים ישנים אלו כבר עבר הליך של חיזוק במסגרת תמ"א 38.
המועצה ביצעה לאחרונה בדיקות לחלק ממבנים אלו בעקבות פניית תושבים – המבנים נמצאו יציבים.
יחד עם זאת אין זה מחובתה של הרשות לבצע בדיקות יציבות למבנים אלו והן יעשו בהתאם לפניית התושבים, הבדיקות יבוצעו ע"י מהנדס מבנים. ככל שימצא שיש בעיה הנדרשת לטיפול או כל פעולה המשך תכנון ביצוע וכל הנדרש חל על בעל הנכס. עוד נציין כי מרכז שלטון מקומי העביר פניה דחופה לשרי הפנים והשיכון למצוא תקציב לביצוע פעולות אלה.
איך לזהות בניין מסוכן?
התאחדות הקבלנים בישראל פרסמה לא מכבר את הסיבות המרכזיות לסכנה הטמונה בבניינים ישנים שהפכו להיות מסוכנים ובתוך כך גם ’סימני זיהוי’ שאמורים להדליק נורות אזהרה בקרב הדיירים והרשויות.
בין היתר מדובר בשקיעה של חלקים משלד הבניין, תופעה הגורמת לחדירת מים ורטיבות לשלד עצמו ולקורות המבנה. הדבר גורם להתרופפות החיפויים והמרווחים בין הבלוקים, מה שמזרז יצירת סדקים.
סימן מובהק נוסף מצוי בחשיפת חלודה בברזל הבניין, רק שגילוי התופעה קשה משום שמדובר בברזל-בניין שלא תמיד נראה כלפי חוץ ולכן כאשר נחשף הדבר בכל זאת, מדובר בסכנה ממשית.
סדקים בקירות החיצוניים וסדקים אלכסוניים בקירות ובתקרה מהווים גם הם סימן שצריך לעורר דאגה מפני קריסה אפשרית.
אותם הדברים אמורים לגבי שקיעת מרצפות ובעיקר קיר-תומך רעוע ולא רחב מספיק. השילוב בין שני אלה אמור אף הוא לעורר חשד כבד לסכנה.
תזוזה של מסגרות דלתות וחלונות בתוך הבניין מעידה על כך שלמעשה המבנה כולו פשוט ’זז’ ממקומו, מה שחייב להדיר שינה מעיני המתגוררים בו.
גילוי סימנים אלה מחייב הזעקת מהנדס-בניין לביצוע בדיקה מידית ואם יש צורך גם את אנשי מערך הכיבוי לקבל החלטה על פינוי התושבים ואולי גם הריסת המבנה המסוכן.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
’’נשות המושבה גשו להיבדק! גילוי מוקדם מציל חיים’’-ראש המועצה, הגר פרי יגור
סיור שדולת רשויות החוף והים בחוף הכרמל
זכרון יעקב: מחאה נגד תעריפי הארנונה ו’סקר הנכסים’