נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > כמה קרינה יכול ילד בכיתה א’ לספוג?
11 לנובמבר 2016
כמה קרינה יכול ילד בכיתה א’ לספוג?
נריה פלדש, 2016-11-11 - 10:00

 שימוש בטבלטים הפך להיות נפוץ יותר ויותר בכיתות הלימוד, הויכוח בדבר היעילות הפדגוגית, חינוכית ערכית, נפוצה מאוד, אך גם הדיון הבריאותי בנושא מסעיר רבים

כל הזכויות שמורות

 

 הטכנולוגיה מהממת אותנו. היא נפלאה, אנחנו לא מורדים את העיניים במסכים. אפשר להרגיש את זה בצוואר, בהפניה מהרופא לבדיקת ראיה, בשומן שהצטבר מתחת לחולצה בתזכורת מהנייד לצאת לריצה, הילדים שלנו חיים את זה יום יום, מהופנטים מכל השפע הטכנולוגי הזה.
לדעת רבים היום יש חשיבות עצומה ללימודים באמצעות טבלט ומחשב נייד החל מכיתות א’ זה מעיד על קדמה. כל העולם בכף היד, כדברי הפירסומת לחברת הסלולר, ככה רוכשים ידע והשכלה, ככה רוכשים אי שיוויון, ככה יכולים לרכוש סרטן ומחלות נוספות. האומנם?
אלו היו עיקרי הנושאים בפגישה שהתקיימה ביום חמישי (3.10) בבית הראשונים בפרדס חנה, שאותו ארגנה עינב מצרפי תושבת פרדס חנה כרכור, אם לשתי בנות בבתי הספר שדואגות לבריאותן עקב הכנסת טבלטים לשימוש יומיומי בכיתה.
כותרת המפגש "סיכוני ווי פיי בכיתות הלימוד", לפגישה הגיעו בסביבות 30 איש לשמוע על הסכנות שקיימות לילדים בכיתה- בגלל ריבוי טבלטים בכיתה המחוברים לראוטר ופעולים באמצעות ווי פי ולא בתקשורת קווית.
חלקם באו כדי לשכלל את המאבק שלהם בבתי הספר, שהחליטו בעידוד משרד החינוך והורים להפוך את הטבלט ככלי לימודי. הבעיה מתחילה במחיר הכספי. משרד החינוך ובתי הספר דורשים מההורים לממן את ההוצאה הזו שלעיתים מגיעה ללמעלה מ2000 שקלים בנוסף לתשלומי ההורים הרגילים.
את הישיבה פתח ח"כ איציק שמולי מטעם מפלגת המחנה הציוני, מתוקף תפקידו בוועדת חינוך וטען כי על פי דירוג הOECD, ישראל ראשונה באי שיוויון בין התלמידים ובין בתי הספר, גם בניכוי החרדים והערבים, כפי שאמר רה"מ נתניהו בהתייחסו הוא לנתונים. הדרישה מהורים לממן את מכשירי הקצה האלו פוגעת באופן משמעותי בשיווין ובזכות להשכלה ובמידה ומשרד החינוך מעוניין בלימוד באמצעות טבלטים שירכוש אותם בעצמו עבור כל התלמידים, ולא יצור פער בלתי מדתי שכזה".
חוק חינוך חובה חינם האומנם?
איציק שמולי אמר בפגישה, שמערכת החינוך הישראלית שאמורה להיות חינם- ע"פ חוק חינוך חובה חינם, גובה כל שנה כ5 מליארד שקל תשלומי הורים לתוכניות לימוד נוספות (ולפי פירסומים גביה זו מגיעה עד לכדי 19 מליארד מדי שנה). למעשה התשלום היחידי הקבוע בחוק שאותו כל הורה חייב לשלם הוא 49 שקלים בלבד.
וועדת החינוך ומשרד החינוך בבואם לאשר את תקציב החינוך, פשוט מעלימים עין מהתשלומים הנוספים המכונים תוכנית לימודים נוספת (תל"ן), וכך בית הספר יכול לגבות מאות ואלפי שקלים מההורים. או כפי שהתבטא שמולי, "אנחנו עושים צחוק מעצמנו".
הגבייה היא עבור מטרות טובות וחינוכיות שילדינו יזכו בהן, אך מדוע הם לא מקבלים אותו מדי המערכת שלה יש את התקציב השנתי השני בגודלו במדינה אחרי מערכת הביטחון, 57 מליארד שקל, והיא צפויה להיות הגדולה ביותר כבר בשנת 2017. אז מה בעצם עושים עם כל הכסף הזה?
"הורים שמתנגדים לטבלטים מסיבות אידיאולוגיות, מוצאים את עצמם לא פעם נלחמים בתחנות רוח והופכים את ילדיהם למושא שיימינג ברחבי בית הספר, כילדים שהוריהם מתנגדים לקדמה ומונעים למידה באמצעות טבלטים" אמר שמולי.
בנושא זה הוגשה בספטמבר 2015 עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה על ידי 100 הורים מרחבי הארץ באמצעות עו״ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה והצטרפו אליה גם ח״כ יוסי יונה (המחנה הציוני) ופרופ׳ לחינוך וחתן פרס ישראל גבי סלומון
בעתירה טוענים העותרים, שהשימוש בטבלטים הוא בלתי מידתי ומוביל לחוסר שיוויון חברתי בין התלמידים בבתי הספר בישראל וחושף את הילדים לסכנות בריאותיות- בין היתר התמכרות למסכים. וביקורת שמשרד נכנעו ללחצים מלמטה והכניסו מכשירים אלו לשימוש בצורה חפוזה.
מסוכן או לא?
אחת הבעיות החמורות שעלו בדיון, וגרמו לנוכחים לזוז בעצבנות ובדאגה על כיסאות הפלסטיק, והיו אפילו קשות יותר מהדיון הערכי בסוגיה היא דווקא הבעיה הבריאותית שעולה כתוצאה מחיבור מספר גדול של טבלטים למערכת ווי פיי הכיתתית דבר המגביר את הקרינה ביתר שאת בכיתה.
משרד הבריאות העולמי פירסם מסקנות על בסיס מחקר אפידמיולוגי, נרחב "האינטרפון" בנושא קרינה סלולרית על פי הממצאים לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין התפתחות גידולים במוח אצל מבוגרים. עם זאת, גם המחקר הזה אינו שולל השפעות ארוכות טווח או השפעות מצטברות של שיחות שנמשכות חצי שעה ויותר.
בשיחה עם פרופסור סיגל סדצקי, לאפדימיולגיה וסכנות קרינה ממכון גרטנר ומייעצת למשרד הבריאות. היא אומרת כי בעיניה הדרישה לא להכניס מכשירי קצה המבוססים על ווי פיי, היא צביעות, למה למנוע טבלטים ולא למנוע טלפונים סלולרים?
היא כן טוענת שיש סכנות בחשיפה ממושכת, גלי רדיו שמקורם באנרגיה סלולרית הינם גורם מסרטן אפשרי. מן הצד השני לא נעשו מחקרים על קרינת ווי פיי והשפעתה על הבריאות ובריאות הילדים בפרט. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתנגד לטכנולוגיה שכבר כאן, ולכן צריך לפעול על פי עקרון הזהירות המונעת. "בואו נחשוב שהטכנולוגיה מסוכנת וננסה לצמצם את החשיפה. להתקין ראוטרים חכמים בכיתות, שלא יפעלו כל הזמן, להגביל את החשיפה בכיתות נמוכות. אם רוצים לבטל את כל הטכנולוגיה הזו אני הראשונה שמוכנה להצטרף לדיון, כשזה לא המצב אני מציעה לדאוג לפתרונות".
אחת ההוראות שחיברה ביחד עם משרד החינוך הם חשיפה של עד 3 שעות בשבוע לילדי כיתה א’, עד 8 שעות שבועיות לילדים בכיתות ב’-ג’, החל מכיתה ד’ חשיפה ללא הגבלה. וכמובן לדאוג שמרבית הכיתות ירושתו באופן קווי. ולדעת שגם לכך יש חליפת סיכונים.
בספטמבר 2016 פירסם בג"ץ את פסיקתו ובה טען שהוא אינו מתערב בויכוח המקצועי בין המשרדים השונים, אך הוא מוצא שעל פניו דרישות משרד החינוך הקיימות בחוזר מנכ"ל הן הגיוניות וטובות כמפורט בסעיף 3.6-11 "במקרים שקיימת בעיה להתקין רשת חוטית בלבד אפשר להתקין רשת אלחוטית בכפוף למגבלות.."
במצגת שאיתה עובר גדעון לייכנר, הייטקיסט המחובר למחשב נייד וטלפון סלולרי ברחבי הארץ הוא מראה שאין בכלל הנחיה למדידת ווי פי בכיתות. "המדידות מתבצעות בהתאם לנוהל (משנת 2006) שנועד למדידת קרינת רדיו שמקורה במוקדי השידור הפועלים בהיתר המשרד: אנטנות רדיו, טלוויזיה,סלולריות, רדיו חובבים וכו’. אין בישראל או במדינות מפותחות אחרות נוהל או הנחיות ספציפיות למדידת קרינה שמקורה ב-WIFI". כך כותב פרופסור סטילאן גלברג במכתב ללייכנר, ראש אגף לקרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה.
כלומר הבדיקות היום בכלל אינן בודקת את קרינת הווי פיי. ייתרה מכך הבדיקות המבוצעות בחדרי הכיתות מראים תוצאות הנמוכות פי 100 מהתוצאות שמתקבלות בתיאוריה על רמת הקרינה.
האם יש בעיה בתיאוריה?
"לא, אומר לייכנר, פשוט לא מודדים את הקרינה הזו לדוגמא בניסוי שנערך בקנדה בין ינואר למרץ 2014, שנקרא דו"ח קנדה, ובו ניסו לבדוק את קרינת הווי פיי, נבדקו מעל 500 נקודות קרינה ב25 בתי ספר. התוצאות שהתקבלו במציאות מתקרבות מאוד לתוצאות הגבוהות והמסוכנות שמתקבלות בתיאוריה. כלומר יש דרך לבדוק את רמת הקרינה רק שהיא לוקחת הרבה מאוד זמן ועולה הרבה מאוד כסף".
לייכנר מוסיף "אם משרד החינוך היה אומר הכל בסדר אין שום סכנה עם הווי פיי, הייתי מקפל את המצגת שלי והולך הביתה, אבל העובדה היא שהם לא אומרים את זה, הם יודעים בעצמם שיש עם זה בעיה, עובדה שהם קבעו חשיפות קרינה רצויות לילדים. וגם זה אבסורד שמשמונה שעות שבועיות המותרות ע"פ חוזר מנכ"ל לילד בכיתה ג’, מותר פתאום לחשוף את אותו ילד שהתבגר אך בחודשיים, כל זמן שהותו בבית הספר. על סמך מה נקבעו הסטנדרטים האלו? תביאו לי מידע מדעי כדי לבחון את הדבר".
משרד החינוך, בתי הספר והרשויות המקומיות מוליכות שולל את ההורים ואת הילדים, יש חוק חינוך חובה במדינה, זכותם של ההורים לבית ספר בטוח ונקי מקרינה, כפי שדורש משרד החינוך בעצמו, כיתות מחשוב הפועלות ברשת קווית. מדוע לא מבצעים זאת?"
מבחינה פדגוגית החליטו בכפר שמריהו ובחטיבת הביניים של עירוני א’, להפסיק את פרוייקט הטבלטים לאחר שלא ניכרו שינויים או הישגים משמעותים בלמידה מצד התלמידים. להיפך ההורים דיווחו על חסך בתקשורת, על כך שקריאה ממסכים אינה תורמת להתפתחות באותו אופן כמו כתיבה בעט וקריאה מספרים.
לסיכום אומר לייכנר הדבר הכי חשוב זה בריאות הילדים, ובזה מדובר, המשרדים והרשויות צריכים לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת ויש ביכולת המשרד לעשות זאת, אז למה הוא מסכן את בריאות ילדינו לשווא?

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
התבלין הסודי- עמותת "מועד" פותחת שולחן
השר לבטחון פנים חנך את יחידת השיטור העירוני בפ"ח כרכור
המדור של לימור - שנה טובה?

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }