נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
11 לנובמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-11-11 - 10:00

 פרשת "לך לך"

כל הזכויות שמורות

 

עשרה דורות אחרי נח, תרח הוליד את אברם (=אברהם אבינו). תרח יוצא מאור כשדים יחד עם בנו אברם, שרי כלתו אשת אברם ולוט נכדו אל עבר ארץ כנען. לפי פרשנים תרח היה ממשפחת סוחרים לכן הם חיפשו מקום טוב למסחר וכשמצאו השתקעו בחרן הנמצאת בדרום מזרח לטורקיה.
אברם היה הראשון מאז בריאת האדם שפעל והתנהל שונה מהחינוך שקיבל בבית הוריו ומהחברה הקלוקלת שחי בתוכה.
לכן טרם הכרנו את אברם וכבר הגיע הציווי: "ויאמר ה’ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך." למה פעמיים לך לך?
ללמדנו: לך- הראשון = לך מארצך, צא מהמקום שהתרגלת אליו.
ממולדתך– מהמשפחה המורחבת ומכל החברה שאתה חי בתוכם.
ומבית אביך- הכי קשה, זה לצאת מהמנטליות שחונכת והכרת, השלילי, מהחושך שהם שרויים ותישאר עם האוצרות שגילית ורכשת – האור שבתוכך. לכן ה’ בחר להתחיל מהפחות קשה אל היותר ויותר קשה. לך- השני = אל הארץ אשר אראך- הארץ שתגיע אליה היא שייכת לך ולזרעך אחריך מדור ודור ולנצח נצחים!! שם תרגיש את תחושת השייכות ותודעת השליחות.
ואוסיף: לך לך – אל עצמך עם ההבנות שרכשת, שם תמצא מרגוע לנפשך וקץ לנדודיך.
אני נרגשת כי הפרשה באה להאיר לי על דברים שלא ראיתי עד כה כמו למשל: למה ה’ בחר בפועל לך לך = ללכת? מפני שאנחנו לא מלאכים, מלאכים מטבעם עומדים. אך אנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב, חייבים להיות בתנועה מתמדת על האדמה הזאת. להכות בה שורש, לבנות ולהיבנות, לזרוע ולטעת עצים וכרמים וליהנות מפרייה ומנופיה הקסומים ומהאתרים המספרים את ההיסטוריה שלנו. ההליכה על אדמת קודש זו, זה להרגיש בכל רגב מאדמתה את השותפות ואת תחושת השייכות ותודעת השליחות לנחלת אבותינו- ארץ ישראל.
שורות אלה מעוררות בי אסוציאציות.
עד לא מזמן ארגנתי קבוצות ויצאנו לטיולים דרך "משקפת" ליהודה ושומרון, אלון מורה, להר סרטבה, לסבסטיה, לבקעת הירדן לחבל בנימין, ועוד. יצאנו בליווי מדריך/ה ותנ"ך. הלכנו בעקבות התנ"ך. כל מקום בו דרכה כף רגלינו מוזכר בתנ"ך כמקום שהיו בו אבותינו לאורך כל ההיסטוריה. מדובר במקומות ונופים עוצרי נשימה ואתרים המספרים את ההיסטוריה של בני עמנו הטמונה בכל רגב ורגב מאדמת הקודש. האמינו לי, הרגשתי מחוברת ושייכת, בכל נימי נפשי. ככה פסעתי לפי קצב פעימות ליבי והרגשתי כמו אברהם אבינו ב- לך לך. קשה לי לתאר במילים את ההתרגשות שאפפה אותי ואת כולנו.
עוד למדתי: הרי בספר ויקרא בפרשת בחוקותיי כתוב: "אם בחוקותיי תלכו" שוב הפועל ללכת הבא ללמדנו ללכת אל עצמנו. להתהלך בנפש פנימה נצפה ונבדוק את הכעסים ואת המעשים, איפה סטינו וטעינו ונתקן הטעון תיקון. נמשיך להתהלך ונפריד בין הטוב לבין הרע בין החושך לאור, ומתוך הקושי נגלה את האור, הניצוץ, השלום שבתוכנו ואז יפתח הלב ונתנהל בהכרת הטוב שבנו ונודה לאל! על כל מה שיש לנו כי שום דבר אינו מובן מאליו. שוב נתהלך ושוב נבדוק, ככה נמשיך להיות בתנועה מתמדת כדי להישאר באור.
אברהם מציית לקול הפנימי הקול האלוהי ועוזב את המקום לטובת ההבטחה. אבל הוא לא יוצא רק עם מזוודה אלא הוא לוקח את שריי אשתו ואת לוט אחיינו, ואת כל עובדיו ועבדיו ואת כל רכושו, מטעניו שלוש מאות איש אתו וביחד, מתוך תחושת אחריות ואכפתיות אברם יוצא אל הארץ המובטחת, הוא מאט, מביט שם לב לכל הפרטים כי רק ככה הוא יכול להגיע לארץ חדשה.
אני למדה מכך: שעיקר ההבדל בין נוח לאברהם הוא: שנוח, הרגיש את תחושת האחריות והאכפתיות לאנשים שחי בתוכם מאוחר מדיי, תוך כדי המבול -וביתר שאת, אחרי החורבן. לעומתו אברם, תחושת האחריות והאכפתיות טבועה בו. לכן, זה היה ברור לו שלא ילך לבדו אלא יחד עם כל מי שאתו ורכושו. כיאה לאב אומה- מנהיג!!
עוד בפרשה ה’ ממשיך ואומר לאברם: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכך מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה"
ללמדנו: בכל הפרקים עד כה ה’ פועל לבדו וכאן מגיע הקטע שה’ אומר לאברהם, "היה ברכה" כלומר: אתה שותף מלא. "והיה ברכה" המשמעות –אברהם יהיה מלא ברכה, כמעיין המתגבר המשקה את כל הסביבה ואז "ונברכו בך כל משפחות האדמה."
רק הגיעו לארץ, הברכה אומנם מובטחת לאברהם ולזרעו, אך כמו כל עולה חדש צריך להתמודד עם קשיי פרנסה והתאקלמות והנה התחיל רעב בארץ, מה עושים? "וירד אברם מצרימה ... כי כבד הרעב בארץ" לאחר תקופה במצרים הם חוזרים ואז "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט." אברהם פותר את הסכסוך בהפרדה. אברהם מתוך אחריות מגלה רוחב לב ונותן ללוט לבחור את מקומו ואת מרחב החיים שלו. אך כשצריך הוא יהיה תמיד לצידו.
אני למדה מכך: הקשבה נקייה, תקשורת טובה, עשייה בשיתוף פעולה, פרגון ותמיכה, תיחום והפרדה, תביא ברכה והברכה תכניס את השמחה בלב והשמחה שבלב מקרינה על הבית ועל כל החברה. נהייה ברכה.

אסיים משירו של חיים חפר

הנני כאן!!
אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״