נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע במדבר פרק ל"ג – פרשת מסעי
4 לאוגוסט 2016
פרשת השבוע במדבר פרק ל"ג – פרשת מסעי
אסתר פינס, 2016-08-04 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 תקציר פרשת מטות- בשבת קראתי הפרשה והגעתי לעוד תובנה: שבט ראובן וגד שהיו בעלי מקנה רב כשראו שטחי מרעה הסמוכים לארץ המובטחת העדיפו להשתקע בעברו המזרחי של הירדן ולא להיכנס לארץ וכך נימקו את בקשתם: "גדרות צאן נבנה למקננו וערים לטפנו" אני למדה מכך: מי שרודף אחר הממון, יאבד את סדר העדיפויות מה קודם למה, מכלאות לצאן או בתים למשפחה? להשתעבד לקריירה ולאבד את תחושת המידתיות ותחושת השייכות והנוכחות ההורית זו טעות. כי הקריירה בשביל המשפחה ולא להפך.
והרי תפקידנו כהורים אכפתיים ואוהבים, להיות קשובים לילדינו היקרים, לשתף אותם במה שקורה ולדעת מה קורה וכך לעורר בהם את הרגש כי הרגש הוא הדבק הבונה את תחושת השייכות, האחריות והשותפות ותמיד לשמש פנס המאיר להם את הנתיב בו יצעדו, בענווה, בזהירות, בכבוד ובבטחה ולא יתפזרו כצאן ללא רועה אל דרך ללא מוצא. לכן משה רבנו, שזיהה מיד שהרכוש בלבל את סדר העדיפויות, הזכיר לשבט ראובן וגד, המשפחה קודמת, תיבנו בתים ואחר כך מכלאות לצאן.
פרשת "מסעי" פרק ל"ג פסוק א’ פרשת מסעי מסיימת את ספר במדבר. בפרשה נמצא תיאור מפורט של מסעות ישראל לאורך ארבעים שנות נדודים. "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם -- לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. ..ויִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵרַעְמְסֵס; וַיַּחֲנוּ, בְּסֻכֹּת. וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר...." רשימת המסעות בנויה ב- וייסעו ויחנו, וייסעו ויחנו 42 תחנות עברו במסע. כל מסע והסיפור שלו וכל חנייה והלקח שלה. גם החיים הם מסע ארוך מסיימים יעד ועוצרים בחנייה להפקת לקחים. לפעמים החנייה סימפטית ולפעמים פחות, אבל כדאי לזכור, איפה נכשלנו וטעינו? איפה הגזמנו? במה הצלחנו? ולאן הגענו? מה הספקנו ומה נותר לנו לעשות? ואז עוברים ליעד הבא מנוסים יותר ומבינים יותר והמסע עדיין לא תם. כך עוברת שנה ושנה חדשה מבליחה.
אשוב לפרשתנו, העם שיכנס לארץ המובטחת הוא לא אותו עם עבדים שיצא ממצרים, מדובר בדור חדש שנולד במדבר ורגיל לחיי נדודים לנוע ממקום למקום, נע ונד. איך אפשר ללמד עם שרגיל לחיי נדודים, לחיות במקום קבוע, להפריח השממה, לבנות בתים ולטעת כרמים? מדובר במשימה לא קלה. בהמשך הפרשה מופיעה מצווה חשובה ומפורשת עליה לארץ וישובה. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. הוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ".
ללמדנו: ההורשה כוללת מיגור כל התושבים והשמדת הפולחן, כדי שלא יהיו אויבים בתוכנו, ויקראו תיגר על קיומנו. לכן הארץ חייבת להיות נקייה ללא עמים אחרים וללא אלוהיהם וזאת על מנת שנוכל לחיות לבטח בארצנו ואין מחריד. ה’ ממשיך ומזהיר את בני ישראל: "אִם-לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם... וְצָרְרוּ אֶתְכֶם--עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ."(פסוק נה). כלומר: אם לא נביס את יושבי הארץ הם ישכתבו את ההיסטוריה כאילו שהם בעלי הבית ואנחנו רק "כובשים" וימררו את חיינו בפעולות טרור. מוכר לנו.
אני למדה מכך: שחובה עלינו להסביר לעולם את צדקת דרכינו היהודית והציונית, ולא להיגרר למלכודת של סידורי ביטחון, מדובר בצדקת תביעתנו על ארץ ישראל נחלת אבות.
לפני 80 שנה, דוד בן גוריון, שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות הופיע בפני וועדת פיל, ועדת חקירה לחקירת הגורמים לפרוץ מאורעות 36 ("המרד הערבי הגדול"). הלורד פיל שאל את בן גוריון "מאין הגעת לפלשתינה?" ובן גוריון השיב: מפלונסק. "האם יש לך מסמך או שטר מכר הנותן לך, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות לתפוס את מקומם של הערבים הגרים פה?" הקשה פיל. בן גוריון לא היסס ולא פיקפק. על דוכן העדים היו מונחים ספר תנ"ך והקוראן, עליהם הושבעו העדים, כשבראש הנציגים הערבים עמד המופתי אמין אל חוסייני. בן גוריון, בחרדת קודש, נטל בידיו את ספר התנ"ך והצהיר בקול נרגש: "זה הקושאן שלנו." והמשיך: "זכותנו על ארץ ישראל נובעת, לא מהמנדט ומהצהרת בלפור, היא קודמת לאלה... התנ"ך הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית על הארץ הזאת קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה....הרי נאמר בפירוש בהצהרה ובמנדט שהעמים מכירים בזכותו של העם היהודי ’להקים מחדש בית לאומי’... המנדט אישר כי זכותנו ניתנה לא ב- 1917 או ב- 1922 ב:שנים אלו הוכרו קשרינו ההיסטוריים עם ארץ ישראל, ואושררה זכותנו להקים מחדש את ביתנו הלאומי. באנו לבנות מחדש דבר שהיה לנו בעבר ושהיה שלנו במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי- ולא דבר חדש הוא זה שאנו באנו לייסדו."
כשדוד בן גוריון דיבר על התנ"ך בקול נרגש כקושאן שלנו, הוא וודאי התכוון לפרשה שלנו, פרשת "מסעי".
אחרי הציווי למיגור העמים כדי שלא יהפכו לאויב אכזר בתוכנו, באה חלוקת הנחלות לשבטים והצבת גבולות. כך שכל שבט ידע מה נחלתו ואיפה נחלת אחיו.
אני למדה מכך: שחובתנו להציב גבולות לעצמנו, מה לומר ומה הס מלומר, ולהציב גבולות בחינוך ילדינו, שיקפידו על שמירת הלשון ושלא תהיה ידם קלה על המקלדת במילים פוגעות ורומסות. "השנוא עליך אל תעשה לחברך" שילמדו להקשיב ולכבד את האחר. וישמרו נפשם מאלימות מילולית ואלימות פיזית, ולא יהיו כצאן ללא רועה.
כשיש גבולות, יש זהירות, יש כבוד ויש ביטחון.

אסיים במילים, מתוך שירו של יאיר (אברהם שטרן ז"ל)

הרי את מקודשת לי מולדת,
כדת משה וישראל,
ורחקו ממך מבלעיך,
בחיי. ובמותי
אני- ראשי אלין בחיק הריך:
את- בדמי לעד תחיי,
.......תפארתך פי ימלל.
הרי את מקודשת לי מולדת,
כדת משה וישראל!

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }