נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
25 לנובמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-11-25 - 10:00

 "חיי שרה"

כל הזכויות שמורות

 

בפרשה הקודמת למדנו על אחת הדרמות הקשות ביותר כשה’ מעמיד את אברהם בניסיון הנורא מכל ואברהם הולך במסירות נפש מבלי לנסות לבטל את רוע הגזירה. למה ה’ היה צריך להעמידו בניסיון זה? והתשובה: כדי שאברהם יהיה שונה מאנשי האזור שהקריבו את ילדיהם למולך. הרי גיא בן הינום מלא בזה. כאן ה’ אומר לאברהם, אתה שונה מהם, האמונה באל עליון הינה מוסרית השומרת על חיי אדם ולא מקריבה אותם והילד הזה יצחק יעלה איתך בסולם הדרגות של אמונה מוסרית טהורה.
אברהם ירד לבד מההר, יצחק שהיה בהלם לא חזר עם אביו. אברהם הלך עם נעריו לבאר שבע בזמן ששרה נמצאת בקרית ארבע.
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים ושבע שנים שני חיי שרה". כשנודע לשרה על העקדה יצאה נשמתה. "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה".
בקוראי שורות אלה אני שואלת מהי התגובה הראשונה של אדם המתבשר על מות קרובו היקר? ואז אני נזכרת איך הגבתי במות הוריי היקרים, אבי ואחריו אמי, קודם כל לא יכולתי לעצור את הדמעות. אט אט אזרתי כוחות נפש, וכשהדמעות בעיניי ושוטפות את פניי, כתבתי הספד על תכונותיהם המיוחדות. לכן הניסיון מלמד שסדר הפעולות הוא קודם כל סערת רגשות המתבטאת בדמעות ואחרי זה בא ההספד החנוק בדמעות.
והנה בפרשתנו ההתרחשות הפוכה קודם בא ההספד ורק אחריו בא הבכי! הכיצד? אני למדה מכך: שאברהם ושרה נפרדו לפני העקדה והקשר התרופף. לכן אברהם לא הרגיש את כאב הפרידה אך כשהחל בהספד, חלפו לנגד עיניו כמו בסרט נע כל השנים יחד, ראה אותה הולכת אחריו "לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה" ממקום למקום ומפיצה את האמונה בה’ לכולם, לשם כך, הקדישה באהבה את כל זמנה ומרצה. וכשנולד יצחק פניה זהרו משמחה ושפתיה נעו ללא קול בהודיה לה’. יצחק היה כל עולמה! טיפלה בו באהבה גדולה ובמסירות אין קץ. ברגע זה אברהם הבין את גודל האובדן מאישה יקרה וחשובה זו, שהייתה חלק בלתי נפרד מחייו אך אף פעם לא שם לב לכך, כי תמיד קיבל אותה כדבר המובן מאליו ולראייה רק כאשר ירדו מצרימה אל פרעה הבחין לראשונה ששרה האישה שאתו לאורך כל הדרך... הינה אישה יפה. ואיך ללא ידיעתה, לקח את יצחק בנם לעקדה. לפתע רגשות אמת גאו בליבו ולא יכול היה לעצור את הדמעות, מצער הפרידה וגם על זה שבמשך כל השנים שצעדו יחד, לא ראה אותה, את חוכמתה ומסירותה שלא תסולא בפז.
ללמדנו: אל לנו לקחת את הזוגיות כדבר המובן מאליו. זוגיות צריך לבנות יחד נדבך אחר נדבך, בכבוד הדדי. שנדע לקבל ולכבד את השונות בינינו, והרי כל אחד מביא באמתחתו את מה שינק בבית הוריו. שנדע להקשיב בקשב נקי ואכפתי ונפתח את הלב להבנה ונפרגן במלוא הערכה. גם אי הבנות וויכוח ניתן ורצוי ללבן תמיד, בכבוד הדדי. כל אחד ואחת זקוק להקשבה, למילה טובה, לעידוד ולרגש. הרגש הוא הדבק הן בזוגיות ובהורות שיעורר וישריש את תחושת השייכות.
אחרי ההספד מחפש אברהם אחוזת קבר לקבור את שרה ולראשונה מתוודעים למערת המכפלה. "ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמור: גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני. ויענו בני חת את אברהם לאמור לו: שמענו אדוני נשיא אלוהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך." בני חת ענו לו: בחר באדמתנו כל מקום שתרצה. כלומר: אנחנו בעלי הקרקע. אברהם סירב לקבל בחינם ולא מקום משותף עם תושבי המקום.
אברהם, מלמד אותנו: אחיזה על הקרקע קונים בכסף וזה מה שהוא עשה בגאון! על אף שה’ הבטיח לו ולזרעו את הארץ הזאת נחלה לנצח נצחים, אברהם דאג לקנות בכסף. לכן, השיב בשלילה על ההצעה. וגם מעפרון החיתי, סירב לקבל את מערת המכפלה במתנה. אברהם התעקש לקנות בכסף מלא את מערת המכפלה והשדה - בקושאן= מסמך המעיד על בעלות הקרקע וזה היה לעיני כולם ובכך אברהם ביסס את אחיזתו- אחיזתנו, על הארץ הזאת.
בוועידת פיל בשנת 1936 שאלו את דוד בן גוריון באיזו זכות אתם תובעים בעלות על הארץ הזאת? ובן גוריון הרים בחרדת קודש, את התנ"ך בידו והשיב! התנ"ך הוא הקושאן שלנו על הארץ הזאת, לנצח נצחים!
אשוב לפרשה: אברהם דואג כעת להמשכיות הדורות על כן הוא שולח את אליעזר עבדו הנאמן אל ארץ מולדתו, ממנה יצא, להביא כלה ליצחק בנו והשביע אותו שהתנאי שהכלה תעלה לארץ ולא ההיפך. אברהם מקפיד לקיים את הבטחת ה’ לזרעך אתן את הארץ הזאת. יצחק לא יעזוב את הארץ.
אני למדה מכך: שתפקידנו ההורים והמחנכים לדאוג שילדינו ילמדו וידעו תנ"ך כי הוא הקושאן שלנו על הארץ הזאת ובד בבד להטמיע בהם את האמונה בצדקת דרכינו, שתעורר בהם את תחושת השייכות ותודעת השליחות, ולא יעזבו את הארץ, יצאו לטייל וישובו שמחים תמיד, לארץ ישראל! לנצח נצחים!!

ואסיים משירו של אילן גולדהירש
שלום לך ארץ נהדרת,
עבדך הדל נושא לך שיר מזמור.
גם אם לעיתים נודד אני על דרך,
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }