16 לאפריל 2020
פרשת "שמיני" (מפרק ט’- יא)
אסתר פינס, 2020-04-16 - 10:00:00

 

כל הזכויות שמורות

 הפרשה הקודמת מתארת את הכוהנים המקבלים הוראות מפורטות ומדויקות לעבודת הקורבנות. הקורבנות לא נועדו לה’ אלא לבני ישראל כדי להוציאם מהתרבות האלילית שספגו מעמי האזור, ולקרבם לעצמם ל-"אני" השלם ולשלום - לאור ה’ שבתוכם.

אחת ההוראות שהכוהנים קיבלו הייתה להדליק "אש תמיד" שלא תכבה לעולם! מהי אש תמיד? להבנתי: היא מגדלור שיאיר ויזכיר לעם ישראל שאנחנו שונים מעמים אחרים בגין החיבור למהות, שפתנו, המסורת וערכי יסוד ומוסר. הזיכרון יחזק את החיבור לזהותנו – מהות קיומנו (ושכנתי בתוכם). נתנהל בענווה ונקיים: "ואהבת לרעך כמוך".

"אש תמיד" כבתה אחרי חורבן הבית, אך הניצוץ (ושכנתי בתוכם) לא יכבה לעולם!! "אש יכולה להיכבות אך הניצוץ שבתוכנו לעולם לא!" (הרבי מילובביץ -לגאולה כהן).

פרשת "שמיני"- במשך שבעה ימי "מילואים" תירגלו הכוהנים כדי להגיע מוכנים ומדויקים ליום השמיני שהוא יום חנוכת המשכן. אחרי שבעה ימי הכנות, לימוד ותרגולים, היום השמיני הגיע, אהרון ובניו לבשו מחדש את בגדי הפאר ומוכנים לחנוך את המשכן ולהתחיל למלא את תפקידם הלכה למעשה, תפקיד שיעבור מאב לבן, לדורות.

כעת כולם נרגשים ומחכים להכתרת אהרון בטקס שמטרתו השראת השכינה במשכן, אהרון נושא כפיו לברך את העם, "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם." דממה. הברכה לא התקבלה והשכינה לא ירדה על המשכן.

אהרון שראה שה’ לא שעה לברכתו, הדממה פילחה את ליבו והוא ירד מהמזבח "וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה—וְהַשְּׁלָמִים." כי לא הרגיש שלם עם עצמו להמשיך.

למה ה’ לא קיבל את ברכת אהרון?

לדעתי, ברכת הכוהן חייבת לצאת מלב פתוח ואוהב. אהרון אומנם ביצע את מלאכתו לפי ההוראות שקיבל אך ליבו היה סגור, משהו הטריד את מנוחתו. אולי קינא במשה אחיו על שנתן לו הוראות כיצד להתנהל ולהתנהג (למדתי על קנאת האחים ביוסף). והרי בהמשך אהרון ומרים לא מסתירים קנאתם במשה אחיהם באומרם: "הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה’--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר"(במדבר יב).

או אולי אהרון היה טרוד שמא המעמד הנשגב יקשה על בניו להתרכז ולהתמקד במה שחשוב, ויתנהלו ביהירות ויסטו מהכללים, לכן ליבו היה סגור בעת הברכה! על כל פנים כדי שה’ ייעתר לברכת הכוהנים עליהם לברך את העם בלב פתוח ואוהב- באהבה!

כשמשה ראה את אהרון אחיו נפול פנים מיד ניגש אליו בלב אוהב ומכבד, וניכנס איתו לאוהל מועד וביחד יצאו לברך את העם, או אז, "וַיֵּרָא כְבוֹד-ה’ אֶל-כָּל-הָעָםוַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה ...... וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם" לב אוהב ומכבד ה’ מבקש! העם שהיה נוכח במעמד הנשגב הריע כשראה שה’ קיבל את הברכה.

 ולפתע, בשיא ההתרגשות בני אהרון סוטים מהכללים ועושים מעשה לא מובן.

"ַויִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם" ואז,"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה’."

ה’ ישמור! מזעזע! למה בני אהרון נענשו למוות?

לדעתי, נדב ואביהוא ציפו לראות את השמחה על פני אהרון אביהם ביום הכתרתו וכשראו את אביהם נפול פנים על שה’ לא קיבל את ברכתו ומשה נחלץ להצילו וה’ קיבל את ברכת משה, כעסו מאוד! בכעסם סטו מהכללים, התנהלו בהפרזה, בלבלו את ההוראות שהם נצטוו, והעלו אש זרה כלומר: אש= הר געש של כעס וקנאה יוקדת.

כמו כן, יכול להיות שהכעס והקנאה הובילו את הבנים לשתות לשוכרה, והרי ידוע שהכעס והקנאה הינם רגש הרסני וכשמוסיפים אלכוהול, ההרסני בפני עצמו, השילוב קטלני, האדם לא שולט אלא נשלט על ידי אש זרה השורפת אותו ומכלה כל חלקה טובה.

הנה התשובה המחזקת את דעתי, "וַיְדַבֵּר ה’ אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.  יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.    וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר."

התמונה ברורה, האירוע החגיגי של חנוכת המשכן וההתרגשות של אהרון מהמעמד הנשגב גרמה לו לשתות שיכר. השיכר עורר בליבו את הקנאה למשה אחיו הצעיר ממנו וסגרה את ליבו. ברכה שאינה יוצאת מעומק הלב באהבה, אינה ברכה! לכן ה’ לא שעה לברכתו.

הבנים, נדב ואביהוא מתוך פגיעות על שה’ לא שעה לברכת אביהם שתו לשוכרה עד כלות, סטו מהכללים ולא הבדילו בין עיקר לטפל, אש זרה של כעס וקנאה הובילה אותם להתנהלות לא שקולה ומבולבלת, עד לאבדון.

שיעור לחיים: שנשלוט במעשינו ובמוצא פינו, ונרחק מאלכוהול, סמים, נרגילות, שלא ישלטו בנו ויובילו אותנו להרס עצמי! 

לא לתת לכעס ולקנאה לסגור את הלב ויוביל לשנאת חינם שתצית אש זרה – ותשרוף כל חלקה טובה! 

שנזכור, שכל טעות ניתנת לתיקון בהבנת הטעות, ההבנה מביאה לשינוי בתוכנו. 

נפתח  את הלב, נשמור על איזון, נתנהל בענווה, ואז נדע להבחין ולהבדיל בין עיקר לטפל, בין קודש לחול ובין טהור לטמא. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד’).

בימים אלה שכולנו שרויים באי וודאות בגלל נגיף הקורונה עלינו להישמע להוראות ולשמור על הבריאות! ובעיניים טובות נביט בתקווה גדולה, על הדאגה לסבים ולסבתות, על הלכידות החברתית - הערבות הדדית, הצומחת בימים קשים אלה, במלוא תפארתה! ובליבי תפילה שערכים אלה ילוו אותנו בכל צעד וצעד גם אחרי הקורונה, ומתוך ראיית הטוב נכיר תודה!

בחרתי לסיים בברכת הכוהנים!  

היו ברוכים ומבורכים מעומק הלב!

יברכך ה’ וישמרך. יאר ה’ פניו אליך ויחונך.  יישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום! אמן ואמן!                                               

שבת שלום ומבורך!

אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ישראל רוצה מנהיגה!
אנשים טובים באמצע הדרך: ידידים - סיוע בדרכים
בונים היום את הנהגת המחר: למעלה מ 30 משתתפים במחזור הראשון של קורס דירקטוריות ודירקטורים בחוף הכרמל