לאתר הרגיל

גפן ברשת

30 לאפריל 2021

מי שמסתובב במרכז-המושבה של זיכרון-יעקב ובמיוחד במקומות הומי-אדם, יכול להתרשם כי מדובר במושבה נקייה למדי וחרף העובדה כי מאז התפוגגו איסורי נגיף-הקורונה ומאות מבקרים מגיעים כל יום לבקר כאן, עדיין נשמרת רמה סבירה של ניקיון במרבית המקומות הללו. עובדי-הניקיון של המועצה-המקומית ומחלקת-התפעול, עושים כפי הנראה מלאכתם נאמנה בכל המרחב הציבורי של לב-המושבה, אבל לא כך הם פני הדברים כאשר מביטים מקרוב במתרחש ב’חצר האחורית’ של היישוב.

 

במהלך השבועות האחרונים ערכנו סיורים-רגליים יומיים ברחבי זיכרון-יעקב, בשכונות שונות וברחובות המרוחקים ממרכז המושבה וצילמנו סדרה ארוכה של תמונות המתארות מציאות מאוד לא נעימה בכל הקשור לרמת הניקיון (ליתר דיוק: חוסר הניקיון) של המושבה, עד שלא פעם נדמה היה לנו כי אנחנו מבקרים במקומות שכלל לא שייכים לשטח-השיפוט המקומי. מדובר בשילוב בין התנהגות חסרת התחשבות (בלשון המעטה) בסביבה מצד אזרחים שונים, שמרשים לעצמם להשליך בסביבת מגוריהם אשפה, פסולת, זבל, קרטונים, שאריות-מזון, בקבוקים, עיתונים, רהיטים שבורים ועוד, מבלי להשתמש בפחי-אשפה שנועדו לכך, או במקומות שהוגדרו על-ידי המועצה-המקומית להשלכת פסולת וגזם. התחומים ה’אקס-טריטוריאליים’ הללו מצויים במקומות שונים ברחבי המושבה, אבל משום מה בולטת התופעה הזאת של הזנחת הסביבה והזלזול הבוטה בניקיון ובאיכות-החיים, דווקא בשכונות של המגזר-החרדי וסדרת התצלומים שהנצחנו מעידה על כך. 

 

 

 

במקביל מדובר בהזנחה מצד המועצה-המקומית, שמשום מה לא מגיעים עובדיה לכל אותם מקומות מועדים, שהפכו מכוח רגילותם של התושבים למוקדי אשפה, זבל ולכלוך ולא זו בלבד שאין מפנים מהם את הזוהמה, אלא שאין כלל פיקוח ואכיפה במקומות הללו. זאת וגם זאת: כאשר משליכים למשל ברחוב הגדוד-העברי שבשכונת-התימנים אשפה, שאריות-מזון, קרטונים ואפילו רהיטים שבורים, בשולי הרחוב ובמקום שכלל לא מיועד לכך, יוצרים התושבים נקודת-אשפה שמושכת אליה עוד ועוד זבל וכך נקבעת כאילו הייתה חוקית מטעם המועצה ואין אף לא מפקח אחד מטעם מחלקת-הפיקוח מגיע לרחוב הגדוד-העברי למצוא את העבריינים המועדים ולהטיל עליהם קנסות כבדים ומרתיעים ומכאן פתוחה הדרך להמשך הזלזול בחוק ובסביבה.

 

 

אותם הדברים אמורים למשל בכניסה לרחוב-הברושים (שהפך להיות עמוס, צפוף וסואן בעקבות שינוי סדרי התנועה ברחוב תרע"ב) שם מצויים דרך-קבע פחי-אשפה עמוסים, שחלקם שייך לתנועת-הנוער ’מכבי צעיר’. כמויות גדולות של אשפה וזבל מושלכים ל’צפרדעים’ הללו שחוסמים גם חלק מהכביש הצר והלכלוך עולה על גדותיו מבלי שמישהו מהמועצה יבוא לבדוק מקרוב כיצד לשים קץ לתופעה הזאת. (אגב, ראוי לציין כי בעקבות כתבות וצילומים שלנו, הצליחה המועצה-המקומית ’לשכנע’ את הנהלת ’בית הברושים’ להכניס פנימה לחצרם את פחי-האשפה שלהם וזה רק מוכיח כי אפשר וניתן להגיע לאכיפה!).

 

מי שחוצה את שכונת הגורן למשל, לא יכול שלא להיתקל במצבורי אשפה וזבל המצויים במקומות שונים לאורך הרחוב ומשום מה במיוחד סמוך לבית-הכנסת . יש ב’גורן’ די פחי-אשפה ומקומות המיועדים לכך, אבל כמו בשכונות אחרות גם כאן, תושבים עושים דין לעצמם ומאחר שאין פיקוח או אכיפה, אין להם ממי וממה לפחד ולכן חלקם ממשיך לזרוק למרחב הציבורי את האשפה המצטברת.

 

 

בהמשך אפשר לראות תופעה דומה, אבל בכמויות גדולות בהרבה, כאשר עוברים בחלקים של שכונת רמת-צבי. כמויות הזבל והאשפה במקומות שונים בשכונה הזאת מתאימים לסוג של ’סלמס’ בעיירות-פיתוח מוזנחות ולא למושבה המתהדרת באיכות החיים של תושביה. ריכוזים מסריחים של אשפה מכל הסוגים, קרטונים, יריעות ניילון, ריהוט שבור ואשפה מפלסטיק, כל אלה מצויים ברמת-צבי ולמצער דווקא סמוך לבתי-המגורים של האוכלוסייה החרדית ומאחורי הבתים של חלק מהם. לכאן לא הגיעו עובדי-הניקיון של המועצה-המקומית כבר זמן רב, שלא לדבר על פקחים שכף רגלם כפי הנראה לא דרכה בשכונה הזאת זמן רב עוד יותר!

 

 

הלאה משם מגיעים לשטח שנמצא מול בית-ספר ’רננים’, ממש מתחת לבניין ’הכולל’ והתמונה חוזרת על עצמה: מצבורי אשפה וזבל מכל הסוגים, דווקא סמוך לפחים הגדולים שהתקינה המועצה(!) ולא בתוכם, כאילו השליכו לשם את האשפה מתוך כוונה תחילה להתעלם מהפחים. כמובן שגם לכאן לא הגיעו פקחים של המועצה וההזנחה והעזובה היו לחלק מהמציאות של האזור כולו.

 

 

הליכה במורד רחוב-דורות (מדרום לחומת בית-העלמין) אינה חוויה מרנינה משום שגם כאן קשה להתעלם ממצבורי הזבל והאשפה המצויים סמוך לבניינים החדשים יחסית, כאילו אין זה מעניינם של התושבים לשמור על ניקיון, אסתטיקה ובריאות. צמוד לבניין האחרון בשורת המבנים, יש כמות נכבדה של זבל ואשפה שמקומה אמור היה להיות בפחים, אבל נראה כי אנשים לא מתרגשים מן האפשרות שניתנה להם להיפטר מהזבל שלהם באמצעות פחי-אשפה ומעדיפים פשוט להשליך את הפסולת שלהם החוצה. אגב, בנוסף לזבל ולאשפה, מרחו על קיר של אחד הבניינים כתובת מכוערת בצבע-שחור האוסרת חנייה בכניסה לבניין, כאילו ניתנה סמכות חוקית למי שהטביע חותמו המכוער על הבניין. צורת ה’אזהרה’ הזאת השתלבה היטב עם הסביבה עמוסת הזבל, אבל משום מה מישהו החליט למחוק את חלקה הארי של ’האזהרה’ וצבע את הקיר בצבע לבן, ללמדך שאפילו מי שמתגורר בבניין הזה, לא שבע נחת מן ההזנחה המרגיזה...

 

השטח שמדרום לקצה רחוב-דורות, עשוי בעתיד הקרוב לקלוט עוד בניינים חדשים שיקימו שם, במסגרת מה שנודע כ-פרויקט דורות’, אבל עד שזה יקרה משמש המרחב הזה בית-קיבול למצבורי אשפה, גרוטאות, זבל, קרטונים ועוד. מכאן ועד הפנייה לתוך רחוב-הזית והקטסטרופה שלו, בואכה ’המתיבתא’ והשטח מול ’הכולל’, המרחק קצר.

כאן אנחנו מדברים על המרחב הגדול ביותר של זבל ואשפה שמצאנו במהלך הסיורים הרגליים שערכנו: סמוך לפחי אשפה גדולים ברחוב-הזית, המלאים עד אפס מקום, הושלכו עוד ועוד כמויות של אשפה מכל הסוגים ואם לא די בכך, הרי מרבית השטח שנמצא מאחורי הבניין הגדול, מלא גם הוא אשפה וזבל.

 

גם בהמשך, ברחוב-ביאליק  למשל ודווקא מול מחסן-החרום של המועצה, מצאנו עוד ערימה של פסולת ואשפה, שלכל הדעות אין זה מקומה ואף שהרשימה עוד ארוכה וכוללת שכונות נוספות במושבה, נראה כי התמונה המצטיירת ברורה: זיכרון-יעקב פשוט מוזנחת ומלוכלכת והסיבה לכך אינה רק בהתנהגות חסרת-רסן והתחשבות מצד חלק מהתושבים, אלא משום שהמועצה-המקומית מתקשה לבצע פיקוח ולנהל אכיפה קשה ומרתיעה כנדרש. 

 

עד לרגע סגירת העיתון לא התקבלה תגובה מהמועצה המקומית בנושא.