עלוית פרוינד היא זכרון יעקב וזכרון יעקב היא עלוית פרוינד. תרומה כבירה יש לעלוית פרוינד להפיכתה של זכרון יעקב ממושבת איכרים איכותית אך מנומנמת לפנינת מגורים ותיירות תוססת ונחשקת.
זאת בזכות כישוריה ביזמות מוניציפלית ומומחיותה בתחום "Place making", מומחיות איתה היא עושה חיל גם בערים אחרות.
השינוי שהובילה הפך את מדרחוב דרך היין להיות מודל לחיקוי לערים נוספות שהפכו את נושא השימור של מרכז העיר לאבן שואבת ולבסיס לפיתוח התיירותי ולמינוף הכלכלי הנובע מכך לעיר כולה.
"האתגר המקצועי שלי הוא להפוך את המרחב הציבורי – בדרך כלל זהו מרכז עיר – ממקום נחשל למקום נחשק."
שיקום ושיחזור רחוב המייסדים במרכז המושבה זכרון יעקב שינה מהותית את אופייה של זכרון יעקב והפך אותה לישוב תיירותי ממותג ומבוקש.
בעקבות כך ערך הנכסים בה עלה, נוספו עשרות עסקי תיירות לאורך דרך היין ובחצרות, הוקמו צימרים, עמותת ה"גדעונים" מפעילה מרכז מבקרים פעיל במרכז המדרחוב, המהווה מוקד להזמנות סיורים, חבילות תיור מידע חומר הסברה וביצוע אירועי רחוב שונים בסופי שבוע ובחגים.
בדייט עם אישה פורצת דרך, על החזון וההגשמה, על יזמות מוניציפלית, על עבודתה עם שיבובסקי, על האם תתמודד שוב לראשות המועצה?
שמי עלוית פרוינד. עַלְוִית, לא עלויות, לא אלביט, לא אלברט, לא עלללווית לא עלבית ולא ערבית…. אלו מעט מהעיוותים שאני חווה, אבל בניגוד לבושה ולמבוכה שהיתה מתלווה לתיאור השם שלי כשהייתי ילדה, היום אני רואה בזה יתרון ברור כאשר כל שיחה נפתחת בתיאור המשמעות של השם עלוית…. שזה בסך הכל שם של ציפור שנקראת עלווית על שם העלווה הירוקה בה היא מקננת, זוהי ציפור קטנה ועדינה אך בעלת עוצמה ונחישות שעוברת יבשות מדי חורף בדרכה לאפריקה החמה ובחזרה לאירופה בבוא הקיץ…ואני מאוד מזדהה עם התכונות הללו …והיום מאוד אוהבת את השם ואת המשמעות.
עלוית נולדה בקיבוץ מחניים, גדלה בתל אביב לאמא מורה ואבא קבלן ויזם ממנו ירשה את רוח הבניה והיזמות. נשואה ליגאל, אמא לרותם, מעין ודור וסבתא מזה 16 שנים לאורי קורן וירדן המתגוררים בזכרון יעקב.
״הגענו למושבה כמשפחה צעירה לאחר הפינוי מימית, בשנת 1982. התחלתי את עבודתי כמדריכה לאמנות כהמשך ללימודי האמנות אותם סיימתי בתקופה זאת..
ה"מועדון הטכני" (בניין המוזיאון) היה ה'מתנ"ס' ושם יזמתי וקיימתי פעילות אמנותית עניפה לילדי המושבה בניהולו של מנהל מח' התרבות דאז, אלברט שטרית.
כמנכ"לית עמותת הגדעונים והחברה הכלכלית עסקתי בכל הנוגע לפעילות התרבות התיירות והפיתוח הכלכלי של היישוב, פעילות שהופסקה בשנת 2005 בשל סגירתה של החברה הכלכלית וכך גם הסתיימה פעילותי בזכרון יעקב. בשלהי שנת 2005 נבחרתי במכרז כמנכ"לית החברה הכלכלית בטבריה שם עבדתי עד שנת 2010."
מאז ועד היום עלוית מכהנת כראש מינהלת מרכז העיר בעיריית נתניה, עוסקת בפיתוח המרחב הציבורי, היא אוהבת מאוד את ה"יזמות המוניציפלית".
"ההתמחות המרכזית שלי היא "Place making" (מרחב ציבורי מנוהל) האתגר המקצועי שלי הוא להפוך את המרחב הציבורי בדרך כלל זהו מרכז עיר ממקום נחשל למקום נחשק. זה נושא חשוב לאיכות חיי התושבים, חיזוק המסחר ומיתוג העיר.
בנתניה בוצעו פרויקטים רבים על פי חזונה של ראש העיר מרים פיירברג איכר שהביאו לשינוי תדמית מרכז העיר ובייחוד שינוי השדרה המרכזית "הרצל סטריט מול" את הבסיס לתחום ההתמחות המיוחד הזה רכשתי בעת ביצוע פרויקט המדרחוב בזכרון יעקב ("דרך היין") שהפך להיות מודל מוצלח לביצוע שיקום המרחב הציבורי במרכזי ערים."
בזכרון יעקב פעלה עלוית לצידו ובראשותו של ראש המועצה דאז ישי שיבובסקי היא מציינת ומדגישה ששיבובסקי "היה שותף מלא לכל הפרויקטים וחזונו היה הקו המנחה בכל פעילותי."
בהמשך היא ניהלה את עמותת הגדעונים לפיתוח התרבות והתיירות בזכרון יעקב, ואת החברה הכלכלית לפיתוח זכרון יעקב. "עמדתי בראש צוותי התכנון והביצוע לפרויקטים חשובים ומשמעותיים פיתוח תשתיות לאיזור התעשייה ("מול זכרון") פיתוח תשתיות ברמת צבי, הקמת תשתית לגבעת זמארין, תכנון פארק היין, תכנון תבע 343, 619, 545 ועוד.
מה הפרויקט שהובלת שאת הכי גאה בו?
תתפלאי לשמוע אך הפרויקט בו אני גאה יותר מכל הוא פיתוח התשתיות בשכונת נווה שרת והקצאת מגרשים לבנים ממשיכים. זה היה פרויקט מורכב ומאתגר שהפך לחלוטין את חזות השכונה ומיצובה. הפרויקט שבוצע באמצעות החברה הכלכלית העלה את ערכי הנדל"ן ואיפשר לתושבים הוותיקים ולדור הצעיר לבנות את בתיהם בשכונה ולהתבסס בה.
אז מה גרם להקמת המדרחוב בזכרון יעקב ושימור המבנים הישנים לאורך רחוב המייסדים?
הייתה התנגדות עיקשת של 'המועצה לשימור אתרים' לתוכנית שיזמה המועצה המקומית בשנות ה-80 בשם: ש12/ב. התוכנית הנ"ל אושרה בראשית שנות ה-90 והכתיבה הרס כל המבנים הישנים ברחוב המייסדים.
את התהליך כולו פירטה עלוית בעבודת סמינר במסגרת לימודיה לתואר שני בחוג ללימודי תרבות אוניברסיטת חיפה בהנחייתו של ניר רצ'קובסקי – סיכום לקורס 'תרבות בשטח' שנושאו –"שימור ושיחזור כמחולל החייאה ומינוף הכלכלה והתיירות במרכזי ערים", הקמת פרויקט שימור מדרחוב "דרך היין" בזיכרון יעקב כמודל מייצג.
בעבודה הדגישה עלוית את הצד הכלכלי של שימור אתרים וחשיבות השמירה על אופי הבינוי של זכרון יעקב:
"בשנת 1993 הוחל בתכנון מחודש לאיזור מרכז המושבה זכרון יעקב.
התוכנית החדשה ביטלה את תוכנית ההרס שאושרה והתבססה על שימור ושיחזור מדוקדק של רחוב המייסדים כולל שימור הרקמה הבנויה של המבנים המקוריים של בתי האיכרים שנותרו מאז ראשית ההתיישבות.
תמונה באדיבות מוזיאון העליה הראשונה, רחוב המייסדים , 1912
התוכנית שתכנן אדריכל גבריאל קרטס בליווי עמותת ה"גדעונים" לשימור עבר המושבה, שמה דגש על פיתוח מתחמים תיירותיים כחלק מתוכנית השימור וכן שולבו בתוכנית מיזמים תיירותיים התואמים ומשתלבים ברוח השימור כגון: מסעדות, גלריות, מיזמי אמנות ומוסיקה, בוטיקים ומרכזי מבקרים.
סגירת הקטע הראשון, שבוצע כמדרחוב, ושילובו במערך התיירותי של המושבה כאתר מרכזי, נבעה מההכרה כי שימור ושיחזור מרכז המושבה זכרון יעקב יהפוך למוקד תיירותי ומחולל מינוף כלכלי למושבה כבסיס לתוכנית.
הקטע שנבחר לביצוע היה הקטע שבו נשמרו המבנים הישנים בשלמותם, מדובר בקטע המרכזי של רחוב המייסדים הכולל בתוכו אתרים היסטוריים כגון: בית הכנסת העתיק של זכרון יעקב, בית אהרונסון, בריכת בנימין, בית המוכתר, חצרות האיכרים ומלון הרשקוביץ. המבנים אמנם נשמרו אולם הפכו במהלך השנים לעסקים ברמה מקומית בעלי חזות עלובה. רוב העסקים היו עסקים ששמשו את תושבי המושבה בחיי היום יום: מינימרקט, ספר, קצב, אופנה וכד'… עסקים אשר השמירה על חזות ושימור לא הייתה בראש מעייניהם..
היה זה פרויקט מורכב בזמן ובמרחב, התפרס על פני מספר שנים וחולל שינוי מהותי במיתוגה של זכרון יעקב כמושבה תיירותית ואיכותית.
מאז סיום הפרויקט והקמת מדרחוב "דרך היין" חלה עליה בביקוש לנכסים בזכרון יעקב. ערך הנכסים עלה. כך גם דמי השכירות של עסקים במרכז המושבה וסביבתה הקרובה.
בשלב השני של הפרויקט בוצע שדרוג איזור "זכרון העתיקה" בגבעת זמארין ומגרשי חניה בסמוך למדרחוב דרך היין. פרויקט שיקום ושיחזור מרכז המושבה היווה נקודת מפנה בפיתוח התיירות: בעקבותיו הוקמו שני בתי מלון חדשים: חוות הברון ומלון רדיסון שהוקם בבית ההבראה "מבטחים" (כיום מלון אלמה), עשרות עסקים תיירותיים קמו לאורך המדרחוב ובחצרות האיכרים המשוחזרות הנשענות על הנחיות שימור קפדני – גלריות, סדנאות אמנות, חנויות תכשיטים איכותיות מסעדות ובתי קפה, פאבים ובתי יין צימרים וחדרי ארוח.
עירוב השימושים בין התפקודים השונים במרכז המושבה גורם לאזור כולו להיות מלא חיים כל שעות היום והלילה. שימור המבנים ושיקום רחוב שלם חיזק מאוד את המותג "זכרון יעקב" ממושבה מנומנמת היא הפכה לישוב תוסס ומבוקש. הנכסים במרכז המושבה מבוקשים ביותר, רוח השיקום והשימור הופנמה על ידי הרשויות: הוועדה המרחבית והמועצה המקומית. כל בניה חדשה מבוצעת ברוח ובסגנון שנקבעו על ידי אדריכלי השימור. בסיכומו של דבר המסר הוא שההשקעה בשימור, כמו כל השקעה אחרת בתרבות, מייצרת ערכים כלכליים מוספים המהווה תגמול להוצאה הגבוהה הנדרשת על מנת להקים פרויקט שימור כגון זה שהוקם בזכרון יעקב".
אכן, מדרחוב דרך היין הפך להיות מודל לחיקוי לערים נוספות שהפכו את נושא השימור של מרכז העיר לאבן שואבת ולבסיס לפיתוח התיירותי ולמינוף הכלכלי הנובע מכך לעיר כולה.
כחלק מתהליכי המיתוג והשיווק של זכרון יעקב כישוב תיירותי קיימה עמותת הגדעונים בשנים אלו פסטיבלי יין, פולקלור ומוסיקה שחשפו את השינוי הדרמטי שעובר על מרכז המושבה בפני אלפי מבקרים שהשתתפו באירועים וכך המדרחוב החדש הלך ותפס תאוצה בשנים הללו.
חברי הנהלת עמותת הגדעונים בייחוד יושבי הראש של העמותה יהודה זמנבודה ועמנואל וילדר תמכו וחיזקו את הפעילות המשמעותית שבצעה העמותה בשנים אלו, הן פעילות התרבות, שימור המורשת כמנוף לפיתוח התיירותי.
ומה בנוגע לפיתוח העתידי של זכרון יעקב וסדרי העדיפות?
תהליכי המיתוג והחשיפה של השינוי המהותי בהקמת מדרחוב "דרך היין" הובילו לפיתוח מואץ וביקוש למגורים בזכרון יעקב. מאז סיום הקמת המדרחוב הוקמו שכונות חדשות ואוכלוסיית היישוב הכפילה ושילשה את עצמה.
אמנם בזכות השימור ומדיניות התכנון הקפדנית נשמר אופי הבניה בזכרון יעקב, אולם תוכנית המתאר הכוללנית שנמצאת בימים אלו בתהליכי אישור מגלמת בתוכה את הלחץ של גורמי התכנון לבניה מואצת תוך ניצול שטחה המוניציפלי הנרחב של זכרון יעקב דבר המעורר דאגה רבה בנוגע ליכולת הנשיאה של תשתיות התחבורה, החינוך, הכלכלה ועוד..
ברור כי עם חלוף השנים הגידול הדמוגרפי מחייב חשיבה יצירתית ויוזמה של ראשי הישוב לקבלת החלטות אסטרטגיות בנושאים שונים הקשורים לאיכות החיים במושבה. יש לי מחשבות בנושא זה אך מהיותי אשת מערכת ידוע לי כמה אילוצים יש למקבלי ההחלטות ודברים שרואים מכאן לא רואים משם… על כן קטונתי…
לשאלתך בנוגע לסדרי העדיפויות, אולי זה לא יהיה פופולרי אך לדעתי יישוב שאינו יכול להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית ייתקל בבעיות קשות בכל יתר הנושאים הקשורים לאיכות חיי התושבים על כן הטיפול בקידום תוכניות שיביאו למינוף כלכלי חייבות להיות בסדר עדיפות עליון: הקמת איזורי תעסוקה, פארק היין – כמתחם תיירותי מבוסס על החקלאות והיין, זמארין, איזור תעסוקה משותף לרשויות הסמוכות ועידוד יזמות פרטית שאינה בניה למגורים כגון מתחם היקב ועוד…
הבחירות לראשות המועצה עוד קצת יותר משנה, את שוקלת להתמודד שוב?
לא. אין לי כוונה לרוץ לראשות המועצה, מסיבות אישיות הדבר לא מתאפשר. המשפחה שלי לא שבעה ממני נחת בשנים בהן עבודתי הייתה בעדיפות ראשונה, פעילותי האינטנסיבית בזכרון יעקב שנמשכה ימים כלילות גזלה אותי מהם ועכשיו זה הזמן שלי לעשות למענם. המשפחה שלי היא מקור הגאווה והכוח שלי, במערכת הבחירות בה התמודדתי הם ניהלו את הקמפיין – כל אחד וכישוריו הוא, הם חכמים וחזקים והחשוב מכל מלוכדים ואוהבים.
עם זאת אמצא את הדרך לתרום לציבור בפעילות התנדבותית בנושאים הקרובים לליבי.
ראש מועצה או ראשת מועצה, מה ייטיב למושבה היום והאם זה משנה?
כל עוד הראש חכם וטוב והלב אוהב אין לכך חשיבות.
