זוהר קדר מגשימה חלום ומשרתת כמורה חיילת

זוהר קדר מפרדס חנה עברה המון בחייה עד שהגשימה את החלום והתקבלה לשרת כמורה חיילת. היום זהר היא הכתף התומכת, עבור נערים בפנימיות שבהם היא משרתת.
ישבנו עם זהר לשיחה פתוחה וכנה על סגירת המעגל שלה ועל התחושות שמגיעות בעקבות הידיעה שהיא משנה את חיי הנערים בכפר בדיוק כמו ששינו את שלה האנשים שהיו סביבה כשהייתה בגילם

הציגי את עצמך

שמי זהר קדר, בת 21 נולדתי וגדלתי בפרדס חנה. בתם של גדעון וגלי ואחות של דנה. יש לי שני כלבים וחתולה. התגייסתי לפני כמעט שנתיים.
משרתת כמורה חיילת בכפר גלים במסלול פנימיות.

היכן גדלת? איך הייתה הילדות שלך?

הייתה לי ילדות טובה בסך הכל. יש לי משפחה מאוד מכילה, קרובה ואוהבת. מגיל קטן אני יודעת שאני יכולה להיעזר ולספר להורים שלי ולאחותי הכל. מהרגע שנכנסתי למסגרות, התחילה הבעיה. אף פעם לא התחברתי לקונספט של מסגרות, בעיקר בגלל הציפייה להתנהגות מסויימת וספציפית. בגן גילו לי הפרעת קשב וריכוז. בכיתה ד', אחרי הרבה בדיקות, פגישות עם מומחי שינה ואבחונים, גילו שיש לי בעיה עם הורמון השינה מלטונין ולכן כל הילדות שלי לא ישנתי בלילה וחוויתי קשיים לקום בבוקר. בעצם גילו שהפרשת המלטונין אצלי לא סדירה, מה שהקשה בכל התחומים של המסגרות. עקב חוסר שינה היה לי קשה לתפקד, חוויתי מצבי רוח משתנים וחוסר שליטה עצמית. בילדות שלי ההורים הכילו כמה שהם יכלו, אבל זה פגע בשגרה שלהם ושאב מהם הרבה כוחות. אני ממש מעריצה אותם על זה.

היכן למדת?

ביסודי למדתי בבית הספר היסודי ע״ש יצחק רבין שהיה קרוב לבית. כבר אז לא כל כך השקעתי בלימודים, לא הצלחתי לשבת ללמוד בעצמי ולעשות שיעורי בית.
בחטיבת הביניים, לא רציתי ללכת לבית הספר בישוב שאליו כולם הולכים. ידעתי שאני צריכה עזרה לימודית ושבבית ספר רגיל אאבד את עצמי. בסופו של דבר התחלתי את שנת הלימודים של כיתה ז׳ בבית ספר חקלאי שבפרדס חנה. היה לי קשה מבחינה לימודית אבל מבחינה חברתית פרחתי. נהגתי לברוח הרבה מבית הספר הביתה, עד שאמא שלי יום אחד תפסה אותי. עשו לי על זה שיחות בבית הספר. בכיתה ח׳ כבר עברתי לבית ספר ״אלוני יצחק״ שנמצא בכפר גליקסון. גם שם עברתי משבר גדול ובקושי הגעתי לבית הספר. המשכתי להגיע רק בזכות מורה מדהימה שהייתה לי שם, עד היום אני מודה לה על זה. בזכותה, בזכות מורה נוספת ומנהלת התיכון הגעתי לתפקיד שבו אני נמצאת- להיות האדם הזה עבור אנשים אחרים שקשה להם.
בכיתה ט׳ הצטרפתי לצופים. שם הייתה את האווירה של ״כדאי לך להצליח״, של שאפתנות ורצינות של הסביבה. אני חושבת שזה עוד משהו שנתן לי את הפוש להצליח.
באמצע כיתה ט' עברתי לבית ספר דמוקרטי ואחרי שנתיים שלא הייתי כפופה למשמעת במסגרת, הבנתי שאני רוצה להצליח, לשאוף גבוה, להרים את עצמי. לעשות בגרות מלאה, ואפילו לטוס למסע לפולין. בכיתה י״א עברתי לבית ספר האחרון, "גוונים", שבו גם סיימתי את התיכון למרות כל הקשיים, נסעתי למסע לפולין עם 12 שנות לימוד ובגרות מלאה.

החלפת בתי ספר בתיכון – מה עזר לך לסיים את התיכון?

מה שעזר לי לסיים את התיכון זה שפתאום הבנתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים, שאני רוצה להצליח. הלימודים פחות היו בראש מענייני, אבל האתגר להוכיח לעצמי שאני יכולה, שברגע שאני נחושה אני יכולה להשיג את מה שאני רוצה הניע אותי. כמובן שגם העזרה של ההורים, המחנכת והמנהלת המדהימה שהיו לי אז היוו דחיפה להצלחה. אני זוכרת שאחת הבנות מהכיתה סיפרה לי שהיא הולכת לקואצ'ארית ללמוד ארגון וסדר והבנתי שזה יכול לעזור לי. המפגש איתה נתן לי כלים מדהימים, ובשילוב פגישות עם מטפלת רגשית, עברתי תהליך שלימד אותי על הצבת מטרות ונתן לי כלים נוספים שהיו עבורי לעזר. למדתי לבקש עזרה והמוטיבציה שלי להצליח גברה.

ספרי על המכינה, כיצד החלטת ללכת למכינה ומה היא תרמה לך?

בגיל צעיר ראיתי כתבה על נוער בסיכון והבנתי שאני חייבת לעשות מכינה שעוסקת בנושא, הייתי נחושה לתת מעצמי למענם.
הגעתי להמון מיונים, לרובם לא התקבלתי והרגשתי תחושת כישלון. יחד עם זאת, ידעתי שאני עדיין לא בשלה להתגייס. שמעתי מחברים על מהכינה של הצופים, ניגשתי למיונים בתחושה קשה, ולמרות הכל עברתי.
במכינה הבנתי עד כמה שנה הזו הייתה משמעותית עבורי ותרמה לי לקראת הגיוס.
לקראת אמצע השנה במכינה החלטתי ליזום סמינר בנושא מעגל הזנות, חקרתי לעומק את הנושא. בניתי יום של פעילויות והרצאות על הנושא עבור חבריי למכינה. לצערי חלק לא יצא לפועל בשל הקורונה, אבל אני חושבת שחבריי הצליחו להפיק מהתוכן שקיבלו רבות.
גם אני למדתי המון מתכנון הסמינר והוצאתו לפועל. החוויה שלי במכינה בכלל ובתכנון הסמינר בפרט עיצבה ולימדה אותי רבות על עצמי, על היכולות שלי, ועל הבחירה בתפקיד מורה חיילת בצבא.

ספרי על התפקיד שלך בצבא כיצד הגעת אליו? מדוע הבחירה? והמסלול..

אני משרתת כמורה חיילת במסלול פנימיות. המטרה היא לעזור לילדי נעל"ה בשלבי הקליטה בארץ, לימוד השפה, תמיכה רגשית והכוונה אישית לקראת הגיוס..
כשהגעתי למכינה נפתחה לי האופציה לשרת כמורה חיילת והייתי מאושרת. הבנתי שזו הדרך שלי לסגור מעגל. השקעתי המון בהכנה למיון לתפקיד ואני מרגישה שזה הייעוד שלי.
הגעתי לתפקיד בזכות אנשים טובים שתמכו והאמינו בי לאורך הדרך, להם אודה תמיד.
שובצתי לקבוצת נעל״ה של עולים חדשים מברית המועצות והתחלנו את הדרך שלנו ביחד בכפר. ההתאקלמות שלהם ושלי מולם לא הייתה פשוטה אך אט אט למדנו להסתדר. אני הייתי עבורם הדוגמא לישראליות, לציונות ולחום הישראלי. הייתי עבורם משענת, ניסיתי להוות עבורם מה שהיו בשבילי האנשים שהאמינו בי.
הייתה לי חוויה משמעותית ובלתי נשכחת, תמיד רציתי לעבוד בכפר נוער.

כיצד התחיל המיזם שלך?

בכפר יזמתי יחד עם הנערים חנות של יד שנייה. לא היה פשוט להקים את המיזם אליו הנערים התייחסו בהתחלה בצורה שלילית, אך עם הזמן והעבודה המשותפת, הנערים הצליחו לראות במיזם זה את הערך המוסף החברתי והאקולוגי. בשנה השנייה זה הפך להיות משק בכפר שעובד ופעיל. נכנס צוות של נערים מדהימים שהגיעו עם רעיונות ועזרו לי למנף את הרעיון. גם אמא שלי שראתה ביוזמה פוטנציאל חברתי, עזרה לי לחשוב על דברים נוספים שאפשר לעשות במקום. הנערים התחילו להגיע למקום כחלק משעות המעורבות החברתית שלהם. לאט לאט החנות הפכה גם למקום מפגש עבור הנערים.
היום ילדים מהכפר מגיעים לקחת בגדים מהחנות, ואחד מהם אף ונתן לה שם – ״DressCode כפר גלים״.

מתי את משתחררת ומה התוכנית להמשך הדרך?

אני משתחררת עוד חודשיים. זה קרוב מתמיד. בגלל שכל כך נהניתי מהשירות, עצוב לי אבל כבר מאוד מתוכננת. אני רוצה לעבוד בעבודה מועדפת בערבה, לצעוד את שביל ישראל, לצאת לטיול גדול בחו"ל ואחריו ללמוד שקשורים לתחום של קיימות ושימוש מחדש בדברים. זה משהו שכבר מגיל קטן מאוד מושך אותי והייתי עושה בובות ופסלים מכל מיני חומרים שזרקו. עם השנים ובמיוחד בשירות הצבאי שלי הבנתי שזה יכול להיות מעבר למשהו שאני עושה בזמן הפנוי, משהו שיכול לשנות את התפיסה והמודעות של אנשים ולעשות שינוי אמיתי.

מה החלומות שלך בחיים?

לפתוח עסק של “reuse” ויד שנייה, להפוך דברים לא שמישים לשמישים, עם טוויסט מיוחד שלי שייתן ערך מוסף לאנשים, ישים דגש על מחזור חומרי גלם וישפיע על אנשים.

מהיכן מגיעה ההשראה לתרומה לקהילה ולהעלאת המודעות למחזור? קיבלת לכך דוגמא בבית?

הבית שאני באה ממנו החזיק אותי ונתן לי המון כלים. אני מאוד מעריכה את ההורים שלי. כל אחד מהם הלך אחרי החלומות שלו ובדרך שלו. אבא שלי, לוחם בעברו, בעל עסק שהוא חלם להקים. הוא לימד אותי הרבה על איך לא לוותר, איך להשיג את המטרות שלי, למדתי ממנו על ציונות, על ערך האדמה שלנו. יום אחד הוא פתח מולי את מפת העולם והראה לי את מדינת ישראל. הוא הראה לי את היחס בגודל של מדינת ישראל לעומת שאר מדינות העולם, הסביר לי שלמרות שאנחנו יחסית בעלי מעט משאבים, אנחנו משפיעים בהמון תחומים. הוא הוכיח לי שהכל תלוי בנחישות, שעליי להסתכל לאנשים תמיד בגובה העיניים.
אמא שלי שירתה כמורה חיילת ירוקה וכנראה בעקבותיה התפתח החלום להיות מורה חיילת. אחרי הצבא אמא עבדה כמדריכת ומפיקת טיולים. היום היא יועצת ויוזמת תיירות במקומות לא מוכרים, כותבת פוסטים מדהימים בפייסבוק כדי לתת לחברה ידע בנושאים בהם היא בקיאה. אמא לימדה אותי הרבה על אהבת הארץ, על תרומה לקהילה, קבלה של אנשים שונים בחברה ועל איך להיות השינוי שאני רוצה לראות. היה לה חשוב להעשיר אותי בידע שלה, היא רצתה שאכיר אוכלוסיות שונות ומגוונות.
אחותי לימדה אותי על חברות אמת. היא החברה הכי טובה שאפשר לבקש.
כל אחד מהם העשיר אותי בדרכו שלו.

תודה לזהר על שיחה פתוחה, מלב אל לב. מאחלים לך שתמשיכי לממש את היעוד שלך בעולם בצורה הטובה ביותר, שתמשיכי להשפיע ולהפיץ את האור שלך בעולם לעוד המון אנשים.

במידה ותרצו לעקוב אחרי ההתפתחות של מיזם חנות היד השנייה באינסטגרם


זוהר קדר
זוהר קדר. צילום עצמי

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

דייט עם מעיין בלוויס

מעיין היא מוזיקאית, זמרת ויוצרת, מופיעה וכותבת, מלמדת פיתוח קול, מנהלת הרכב של מוזיקה חיה לאירועים "Velvet" וזוכת פרס ראשון בתחרות ההלחנה של פרויקט בן יהודה. לאחרונה הופיעה בבית הנשיא מול הנשיא ושר התרבות. שיריה מייצגים, מזוויות שונות, פנטזיה של זמן שיכול לעצור "ואני יכולה לשהות בו לעד בלי לנחות למציאות, כמו נוצה שמשתהה באוויר לפני הצניחה. הרגע שבין שקיעת השמש לחשיכה, אלפית השנייה האחרונה של חלום כשאת כבר קולטת שאת חולמת והקסם נגמר".
השירים נכתבו לאורך תקופה של ארבע שנים-"כיף לכתוב ולשיר ולהקליט באולפן, אבל בסוף ההתרגשות הכי גדולה היא מהמפגש עם קהל ומהחוויה המשותפת איתו"

קרא עוד >

חתונת הזהב

מזל טוב לחתונת הזהב של הזוג המלכותי והאהוב הדס ויצחק שגב שחגגו 52 שנות נישואים בחיק משפחה וחברים.

קרא עוד >
מיכל גולדן

דייט עם מיכל גולדן המובילה מהפכה שמחה לטובת חיבור של נשים לגופן

מיכל גולדן יזמית חברתית, מובילה מהפכה שמחה לטובת חיבור של נשים לגופן, לחוזק ומסוגלות, לקהילה, לשכנות ועוד. רצה כעיסוק, תחביב ודרך חיים. "התשוקה שלי מאז ומעולם הייתה ונשארה לשנות את העולם. אחרי שהבנתי שזה נורא גדול, התמקדתי בלייצר שינוי עבור נשים, הכלי המרכזי שלי הוא ריצה. הריצה יש בה קסם, היא מאפשרת לכל אחת להתקרב אל עצמה"

קרא עוד >