טיפים לחופשת הקיץ ״בדיבור (א)חד״

מכירים את המשפט:
״מרוב עצים לא רואים את יער.״
מרוב מחנכים או שיטות חינוך, הילד מתוסכל ומבולבל!
כגננת לעיתים הייתי שומעת הורים המנהלים ויכוח בגן מול הילדים, האיש לרעיה: ״עזבי ותרי לה /ו.״
או לחילופין, האישה: ״עזוב אל תהיה קשוח מידי״.
ההורים: כל (קול) אחד לחוד מבלבל את הילד/ה.
אחד הדברים שהייתי אומרת לאותם הורים (כמובן מבלי שהילד ישמע) תבדקו מה המטרה החינוכית שלכם? תבחרו את המחלוקות ביניכם! לא ליד הילדים.
ראשית שהמטרה תהיה בדיבור (א)חד.
חשוב להיות ברורים, אחידים ולדבר אותה שפה, חדים=ברורים.
אל תבלבלו את הילדים, אל תתווכחו לידם או לחילופין אל תחזקו את הילד ותביכו את בן זוגכם/ זוגתכם ליד הילד. ילדים מנצלים את הרגע שהופך אט אט לחלק מאישיותם.
כאשר קיים בבית ״דיבור (א)חד״ הילדים יודעים בדיוק מתי ההורים מתכוונים ללא, ומתי הם מבולבלים. אין לי בעיה עם הורים שחושבים תוך כדי תנועה, אבל לא בכל נושא ולא בכל דבר.
ילדים זקוקים לעקביות, לדברים ברורים, בהירים להסבר משכנע כמו: מדוע אסור לגעת בחשמל? מכיוון שמדובר על חיים ומוות, הדיבור בנושא זה הוא אחד אין פרשנות, אין גמישות ואין תירוצים, חיי ילדינו יקרים מכל!
כנ״ל לגבי נושאים חינוכיים שחשובים לכם ההורים, כפרט ולנו כחברה ככלל.
האם אתם מסוגלים לעבור לסדר היום כאשר הילד מעליב חבר או מבוגר? חישבו על דרך לגרום לילדכם להשתמש בשפה מכבדת והכי חשוב תהוו להם דוגמא. תבדקו מה אתם בוחרים להשמיע לילד?
למה הוא נחשף? האם יש סיבה טובה, חינוכית שהוא ייחשף לסגנון כזה? תשאלו את עצמכם שאלות אמתיות כשלנגד עיניכם החינוך של ילדיכם כערך עליון!
לדוגמה: האם זה בסדר כאשר ילד כועס לזרוק חפצים? האם זה בסדר בשם השובבות לזרוק משחק לכיוון החלון או לכיוון האחות הקטנה?
מה אנחנו עושים באותה נקודת זמן שהילד טועה, מה המסר החשוב לנו?
תסבירו לו על הסכנות, על התוצאות של המעשה, הילד יבין בזכות הטון ההחלטי הברור שאין פשרות בעניין: ״זה אסור״ ״זה מסוכן״ ״זה מעשה שלא יעשה נקודה.״
אל תנסו לפרש את המעשה ולתרגם עבור הילד, תהיו עניינים. ילדים המבינים מה מותר ומה אסור, דרכם קלה יותר, הם לא מחפשים מקום לעגון בו בשל ״הסערה״ ההתנהגותית שלהם, הם שטים בבטחה, בים האפשריות שהחיים מזמנים להם ונשארים בחוף מבטחים המביא איתו, שקט נפשי ואיזון, תודות לכם ההורים.
כנ״ל לגבי קשרים חברתיים, לגבי שמירה על משחקים, כבוד למבוגר. הדברים חייבים להיות ברורים תוך מתן דוגמא אישית, שפה מכבדת, אוזן קשבת ולב פתוח.
אל תשכחו לחזק את הילד כאשר הוא עושה מעשה טוב, ספרו לו כמה אתם גאים בו ואוהבים אותו, כמה הוא חבר/ אח טוב, איזה אושר ושמחה הוא מכניס הביתה, חבקו אותו בחום ליבכם.
אני זוכרת את ילדיי שהיו קטנים, היו בודקים, מנסים גם הם להגמיש את ההחלטה שלי באותו יום, כשהייתי מאפשרת משהו שלא היה שגרתי הייתה חגיגה מעין צהלות ניצחון. יום למחרת ״שילמתי״ על אותה החלטה במילים: ״אבל אתמול הסכמת למה עכשיו לא? את סתם אומרת לא.״
השיח החל בטונים נמוכים שהלכו וגברו ועברו לבכי. אני כמובן עניתי בשקט, בצורה עניינית, בהתאם לחשיבה החינוכית שלי, התואמת לאותה הבנה חדשה באותה נקודת זמן.
כמובן שהילדים לא אהבו את ההחלטה וניסו לשנותה (לגיטימי לגמרי).
לסיכום: דיבור (א)חד ראשיתו תיאום בין ההורים למסרים אחידים לא מבלבלים, הנשענים על הסברים הגיוניים התואמים את גיל הילד, הנסמכים על ניסיון ומועברים לילדים בהסברים ברורים הגורמים להם לרצות לשנות את דעתם ולחבור למתווה החינוכי של ההורים המהול בשפה נקייה ומכבדת, שפה מחברת, מחבקת ומכוונת את הילד לשמירה על עצמו כאשר להבנתו הוא בחר את הדרך.
מחנך טוב מאפשר לילדים לבחור בין טוב, לטוב יותר, הילד בוחר את הדרך המתאימה לו לאור האופציות החינוכיות שקיבל.
חופשה נעימה, שימרו על עצמכם!
בריאות טובה ב״דיבור ( א) חד.״

 


ריקי לוי (.M.A בחינוך)

ריקי לוי ( .M.A בחינוך)

 

 


 

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

עשרות מלגאים סיימו שנת התנדבות ברחבי מועצת פרדס חנה – כרכור וזכו למלגה בסך 10 אלף ₪

ראש המועצה, הגר פרי יגור: "גאה לעמוד בראש רשות שמקדמת סטודנטים וסטודנטיות מהיישוב ובכך תומכת בדור העתיד בדרכם להשכלה גבוהה, זאת תוך מסלול של התנדבות ועשייה חברתית משמעותית אצלנו בבית. אני מודה לסטודנטים היקרים ולכל השותפים בפרויקט המלגות"

קרא עוד >