סכנה ושמה כלבי בר משוטטים

לאחרונה ארע מקרה בו כלבים משוטטים הרגו צבי בוואדי ערה. זה אינו המקרה הראשון בו כלבי בר תוקפים חיות. ד"ר ריאד בדראן רופא וטרינר ראשי ומנכ"ל איגוד ערים וטרינרי שומרון, "בשנים האחרונות קיימת עלייה משמעותית ביותר בכמות הכלבים המשוטטים בישראל. הכמות עולה מידי שנה ויש לכך משמעויות ותוצאות. הסיבה לכך היא שהכלבים מוצאים מזון בקלות באתרי האשפה וניזונים מפסולת אורגנית. לעיתים, כלבים פראיים נכנסים ליישובים ולחצרות הבתים ומסבים נזק לחצר ואף מאיימים, כיוון שהם מחפשים אחר מזון ומים."
פסולת אורגנית היא אחד מתוצרי פעילות אדם המגיעים לשטחים הפתוחים במיוחד כשמדובר על פסולת אורגנית ביתית וחקלאית שנותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים. פסולת זו יכולה לכלול שאריות של פירות וירקות, פגרי בעלי חיים מסוגים שונים, כדוגמת דגים, עופות, צאן ובקר ותוצרי לוואי.
יש לציין כי כלבים רבים נכנסים לישראל מהרשות הפלסטינית, ירדן, סוריה וסיני ומגיעים בלהקות שמספרם נע בין 30 ל-35. סיבה נוספת לעלייה בכמות הכלבים המשוטטים היא שמגדלי כלבים לא מעקרים /מסרסים ויש מי שנוטשים את הגורים בטבע.

העלייה במספר הכלבים הפראיים פוגעת גם במערכת האקולוגית וגם בבני אדם. אנחנו רואים בשטח יותר ויותר להקות כלבים שמסתובבות ומחפשות טרף וטורפים צבאים, יחמורים, יעלים, זוחלים, מכרסמים וחיות בר אחרות.
כלבי הבר לא פוחדים מהאדם, בגלל שהם כבר התרגלו לחיות אתו. הם יכולים לתקוף ילדים ואנשים. באפריל 2020 ילדה בנגב ננשכה ע"י להקת כלבים ומתה מפצעיה.
לא פעם, כאשר הכלבים הללו למשל טורפים חיות במשקים – תרנגולות, כבשים ,עיזים, עגלים, ובתגובה אנשים מפזרים רעל. הרעל אמנם פוגע בכלבים אך נוצר הנזק גדול יותר כי בעקבות כך מתות גם חיות בר אחרות ונשרים שניזונים מפגרים מורעלים.
קיימת סכנה ממשית להעברת מחלות מכלבים משוטטים לבני אדם, ובראשן מחלת הכלבת. בשנים 2017–2018 החלה התפרצות מגפת כלבת באזור הגלבוע והתפשטה לעמק יזרעאל, לרמת מנשה ולאזור ואדי ערה המשמש צוואר בקבוק למרכז הארץ שצפיפות האוכלוסיה גדולה יותר.
ראש המועצה האזורית מנשה ויו"ר האיגוד אילן שדה," אנו נוקטים בצעדים לטיפול בתופעת כלבי הבר – מול הרשויות, וכן בהסברה. אנו פונים לתושבים להימנע ממגע או מקרבה לכלבי הבר המשוטטים וכן לנהוג בצעדים לצמצום סכנות."

ד"ר בדראן ממליץ – כך נפחית את גורמי המשיכה של כלבים פראיים וחיות הבר לבתינו:
  • סוגרים את פחי האשפה. הימנעו מהשארת אשפה ליד הפח.
  • סוגרים נקודות מים פתוחות בחצרות ובתחומי היישוב. משקים גינות פרטיות בשעות הבוקר.
  • אוספים פסולת בשטחים ציבוריים ופרטיים.
  • מטפלים בתעלות ביוב שהזרימה בהן חופשית.
  • לא משאירים בחוץ מזון זמין של חיות בית (כלבים וחתולים).
  • מוודאים שמבני הציבור והמקלטים סגורים.
  • סוגרים פתחים מתחת לבתים, מפנים גרוטאות, מסלעות וכדומה.
  • מגדרים גינות קהילתיות וגינות ירק פרטיות בגדר יציבה וחזקה למניעת חדירת כלבים משוטטים וחיות בר אחרו.
  • ביישובים חקלאיים, יש לגדר כראוי מתקני גידול של בעלי חיים המוחזקים מחוץ לבית (לולים, דירים, רפתות ופינות חי).
  • כמו כן, יש להקפיד לפנות פגרים לפי תקנות משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים.
ד"ר בדראן. צילום: איגוד ערים ווטרינרי
ד"ר בדראן. צילום: איגוד ערים ווטרינרי

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...