ראיון עם עו"ד אלי אבוטבול, יו"ר הוועדה לתכנון ובניה של הגליל המזרחי

שנה חלפה מאז שאלי סיים את תפקידו כיו"ר הוועדה המרחבית יישובי הברון (זכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא, ג'אסר אזרקא ופארדיס) והוא מסיים שנה ראשונה כיו"ר הוועדה המרחבית הגדולה בארץ- הגליל המזרחי (15 יישובים). לרגל שנה בתפקיד, פגשנו אותו לראיון על התפקיד המאתגר.

בכל שנותיך כאיש ציבור זהו התפקיד הראשון שלך מחוץ לזכרון יעקב. איך התחושה?
אלי: זה אחר ושונה. אני מודה שבהתחלה די חששתי מההתנתקות מהעשייה למען זכרון יעקב וקבלת משימה לא פשוטה ומאתגרת בצפון המדינה, אבל די מהר התאקלמתי והתאהבתי.

ספר קצת על הנסיבות שהובילו אותך לתפקיד הנוכחי.
אלי: אני זכיתי במכרז לתפקיד יו"ר הוועדה של יישובי הברון כאשר המדינה הייתה בתוך מערכת בחירות נוספת לכנסת ולא ניתן היה באופן חוקי לחתום על מינוי בכל תפקיד ציבורי מעבר לשנה. כך מצאתי את עצמי יו"ר וועדה לתקופה מוגבלת. אבל בחיים כמו בחיים ישנן הפתעות ואף מצערות ואינן צפויות, המשליכות ומשפיעות על כל אחד ואחת מאיתנו וזה מה שקרה איתי. יו"ר הוועדה של הגליל המזרחי בן ציון יעקב נפטר באופן מפתיע בגיל 50 מקורונה והוועדה הגדולה הזו נותרה ללא יו"ר. מנכ"ל משרד הפנים דאז, מרדכי כהן, פנה אלי ושאל אם אהיה מוכן לקחת על עצמי את התפקיד עד יציאה למכרז. מאז חלפה שנה ונבחרתי במכרז קבוע של משרד הפנים. זוהי זכות גדולה לשרת את חבל הארץ המדהים הזה.

מה מבחינתך ההבדל בין שתי הוועדות – יישובי הברון והגליל המזרחי?
אלי: אני לא רוצה להישמע בומבסטי אבל בהרבה מובנים הגליל זו מדינה אחרת. תופעות שנחשפתי אליהן בגליל בתחילת תפקידי הבהירו לי שהגעתי למקום אחר ושונה באופן קיצוני ממה שהכרתי.
על אף שתפקיד יו"ר וועדה זהה בכל הארץ מבחינת האחריות והסמכויות שלו, כאן השוני הוא עצום.
ראשית ההיקפים בגליל גדולים מאוד בכמות הבניה, ההיתרים, ההתרחבות של היישובים והיקפי עבירות הבניה. מדובר בשטח עצום בגודל. אם ביישובי הברון חלשתי על חמישה יישובים, כאן אני חולש על חמישה עשר יישובים ושטח גיאוגרפי גדול מאוד.
שטח השיפוט שלי הוא מגוון וקיימים בו יישובים דרוזים, בדואים, צ'רקסים, מוסלמים, נוצרים ויהודים. כמעט כל הדתות הקיימות במדינה מיוצגות בוועדה הזו, מה שהופך את האתגר לגדול עוד יותר.

ספר קצת על האתגרים העיקריים בתפקיד זה.
אלי: בטרם נבחרתי לתפקיד, מבחינתי, כמו רבים מאזרחי מדינת ישראל, הגליל היה בבחינת חבל ארץ יפה לטיולים, לצימרים ולא מעבר לכך. רק כאשר נבחרתי והגעתי לשם גיליתי דברים לא פשוטים של עבריינות בנייה בהיקפים מפחידים, השתלטות על שטחי ציבור ותופעות שליליות נוספות שכולן יחד גרמו לי לכאב לב ממש. לא בכדי מדברים על אובדן במשילות בנגב ובגליל. אני רואה את זה יום יום בעבודתי והאתגר הוא מורכב ולא פשוט, אבל דווקא התופעות הללו הן אלה שמעניקות לי את האנרגיות הנדרשות לצורך עמידה נחושה ואיתנה מול התופעות הללו.

הזולות בגליל שהוצא נגדן צו הריסה

תוכל לתת דוגמא למאבק כזה?
אלי: אולי הדוגמא הטובה ביותר שסוקרה לאחרונה בתקשורת הארצית היא המאבק שאני מנהל מול התופעה העצובה והמסוכנת של רכישת אדמות חקלאיות בהיקפים עצומים של מאות דונמים ע"י בני מיעוטים ולא לצורך חקלאות, אלא לצורך הפיכתן לזולות של פנאי ונופש משפחתיים.
כל משפחה רוכשת כחצי דונם, מגדרת את השטח בגדר גבוהה ושערים, מציבים על השטח החקלאי שולחנות פיקניק, גרלנדות, דשא סינתטי והופכים את המקום לזולות לארועים משפחתיים. זהו הרס של כל הטבע והנוף הגלילי.
החלטתי להיאבק בתופעה הפסולה הזו על סמך חוות דעת משפטית שקיבלתי ורוח גבית מפרקליטות המדינה, מראשי רשויות גם של הגליל התחתון ושל מספר שרים בממשלה. חתמתי על עשרות צווי הריסה כנגד אותן משפחות ולשמחתי זכינו במאבק בסיבוב הראשון בבית משפט השלום בבית שאן. כעת הוגש כנגד הוועדה בראשותי ערעור שישמע בחודש הבא בבית המשפט המחוזי בנצרת ואני משוכנע שגם שם ננצח. מדובר בסכנה מוחשית ליופי הגלילי ולשמירה על החקלאות. הפסד במאבק הזה יבשר רעות לגליל כולו. אחד הדברים שלמדתי בתפקיד הוא שאם אתה מראה חולשה וחוסר משילות, העבריינות מרימה ראשה וכולם מפסידים.

איך מתנהלת העבודה מול ראשי הרשויות במרחב שלך?
אלי: אני משוכנע שאחד הנכסים החשובים איתם באתי לתפקיד הוא היותי ראש מועצה בעבר. כאשר אני יושב מול ראש מועצה בגליל ואני דן איתו על תוכניות בנייה, על הרחבת יישובים, על מאבק מול עברייני הבניה. אני מסביר להם שבסוף מה שהתושבים יזכרו מהם יהיה איזה חותם הם ישאירו לדורות הבאים. כאשר אני מדבר איתם על הניסיון שלי ועל ההתמודדויות שהיו לי, זה מחזק אותם.
חלקם צריך להתמודד מול תופעות לא פשוטות של השתלטות על שטחי ציבור, כאשר במקביל קיים חשש לא מבוטל מההיבט החמולתי- הפוליטי וגם חששות מהיבטים פליליים. שם אני מחזק אותם להיות נחושים ולא לוותר כי בסוף הציבור רוצה ראש מועצה חזק שרואה את טובת התושבים ולא חושש מאלו המנסים לפגוע באינטרס הציבורי. אני חייב להודות שתופעת עבריינות הבנייה בגליל היא כל כך רחבת היקף ואם המדינה לא תתעשת ותתערב בחקיקה ובהחמרת הענישה, אובדן המשילות יהיה בבחינת עובדה מוגמרת.

אתה חש שהמדינה לא מתייחסת לכך ברצינות הראויה?
אלי: ראשית כאזרח המדינה וכעת גם כיו"ר הוועדה, תחושתי התחזקה מאוד שהתופעות הללו הן תוצאה של אוזלת יד רבת שנים ואפילו עצימת עין מכוונת של המדינה שסירבה להתעמת מול התופעות הללו מכל מיני שיקולים והתוצאה היא חוסר משילות גם בגליל וגם בנגב.
כיום ישנו מאמץ אמיתי של המדינה לשנות את המציאות, אבל יקח שנים עד שהמצב ישתפר. אני אופטימי ומאמין שבסוף הסדר הטוב והנכון ינצח את אובדן המשילות והכאוס, פשוט משום שאנחנו חייבים לנצח למען הדורות הבאים.

ספר קצת על פרויקטים יפים במרחב שלך.
אלי: ישנם הרבה מאוד פרוייקטים מדהימים שנפלה בחלקי הזכות לקדמם כיו"ר וועדה כגון מספר בתי מלון מדהימים ביופיים על שפת הכנרת, מתחמי סירות, מרכזי פנאי ונופש במרחב כולו. כל יום אני נחשף לעוד אתגרים מדהימים ומגלה כמה הגליל הוא פוטנציאל לא ממומש. חבל ארץ מדהים ביופיו שאם נתכנן אותו נכון, נוכל להוביל אליו אוכלוסיה צעירה ואיכותית.
אני רוצה לציין שעובדים לצידי עובדים מסורים, מקצועיים ואיכותיים ביותר, ראשי רשויות איכפתיים שנותנים לי רוח גבית וגם משרדי ממשלה שרלבנטיים קשורים מאוד. כולנו יחד מצליחים להביא בשורות רבות ולהתמודד עם האתגרים הרבים.
לסיום ברצוני לברך את כלל תושבי המושבה והאזור כולו בברכת חג שבועות שמח.

צילום: חן בלחנס

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...