העתיד כבר כאן – לחבר את הלמידה

ג’ון דיואי היה הראשון שגיבש את רעיון החינוך הפרוגרסיבי. הוא ביקש לחבר את הלמידה לחיים האמיתיים: "התנסות מעשית פרויקטאלית היא יסוד חשוב ומשמעותי בחוויית הלמידה. ילדים חייבים ללמוד מושגים וידע לא רק באמצעות הרצאות אלא גם בהתנסות מעשית כבסיס מוצק לרכישת ידע יישומי משמעותי."

החינוך המסורתי המקובע, טען דיואי, ואופן הלמידה הפרונטלי המשעמם, אינם מתחברים לחוויות, ולפיכך הם חסרי משמעות, וזו בדיוק הסיבה מדוע הלמידה הבית ספרית מתישה, מיושנת ומשעממת.
כאשר התלמידים משתעממים ולא מרגישים חלק מתהליך הלמידה מתעוררות בעיות של מוטיבציה והתנהגות שלילית. הם דבוקים לכיסאות בכיתה במשך שעות רבות, ומביעים את תסכולם בבעיות משמעת. 
למידה מבוססת פרויקטים/ בעיות/ או תוצר –  P.B.L– Project Based Learning
אמורה לאפשר ללומדים הזדמנויות לרכוש כישורים ומיומנויות של המאה ה-21 אשר ישמשו אותם בחיים ובמקומות העבודה העתידיים. במהלך המעורבות בפרויקט הלומדים שואלים שאלות משמעותיות, פותרים בעיות הנוגעות לעולם האמיתי ומתמודדים עם קשיים ואתגרים יצירתיים, יזמיים ועיצוביים.
עצת הזהב השבועית
התנאי להשגת הישגים משמעותיים בתחום הכישורים ומיומנויות העתיד הוא למידה לעומק של הנושאים הקשורים לפרויקט, לשאול שאלות קשות ולהתמודד איתן באופן עצמאי. הם נדרשים ליצור בשיתוף וחשיבה מערכתית תוצר משמעותי איכותי, ולהציג אותו ואת חדשנותו בפני קהל (יזמים, מורים, הורים, קהילה). משך הפרויקט תלוי במשימה, בנושא ובצוות המבצע, והוא משתנה מפרויקט לפרויקט. יש חשיבות רבה להקצות לתכנון ולביצוע זמן ריאלי כדי שאפשר יהיה לכלול בו את כל המרכיבים הנדרשים להטמעת הכישורים והמיומנויות הרלוונטיים.
פרויקט משמעותי שיש בו ערך רב חינוכי צריך לכלול מאפיינים ויסודות חשובים כגון:
• נושא משמעותי ומאתגר שהלומדים תופסים אותו חשוב באופן אישי עבורם.
• נתפס כמשימה משמעותית וחשובה שהם מוכנים להשקיע בה מעל ומעבר.
• הלומדים מבינים ומפנימים את התוכן באופן עמוק בשל אופייה החווייתי, האינטראקטיבי והמהנה של המשימה.
• הלומדים מתחברים לתוכן מאחר שהוא רלוונטי לחייהם ולתחומי העניין שלהם.
• מרגישים שהם תורמים ובאים לידי ביטוי בקבוצה – ככל שיש יותר ביטוי אישי ויותר אפשרויות שיתוף ובחירה ללומדים, הפרויקט נתפס כטוב יותר.
• תהליך מובנה של משוב חיובי בונה והערכה מתקנת.
• הצגת התוצר בפני קהל חשוב מייצרת רצינות ומחויבות – אכפת ללומדים יותר שאיכות התוצר תהיה גבוהה ותזכה להערכה רבה מהסגל החינוכי, ההורים, החברים והקהילה.
תפקידם של המורים בתהליך הלמידה הוא מהותי מאחר שיש ביכולתם ליצור קשר אישי וישיר עם הלומדים כמנטורים מנחי משימות. בלמידה המבוססת פרויקטים מצפים מהסגל המנחה לשרטט ולהתוות קווים ברורים של עשייה וסמכות. הלומדים לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, מצופה מהם לגלות אחריות, בגרות ועצמאות בתהליך לצד תפקידו המשלים של המורה בהכוונה, בתכנון, בהערכה, בעידוד ובהעצמה, במשוב החיובי שמניע מוטיבציה, בניווט ובחיזוק האמון והכבוד ההדדי.
 למידה מבוססת פרויקטים משותפת, פעילה, חווייתית, מאתגרת ומהנה משפיעה על ביצועי הלומדים וכישוריהם הרבה יותר מכל משתנה אחר בלמידה פרונטלית ומשעממת.
לומדים מגיעים להישגים טובים יותר ומשמעותיים כאשר מלמדים אותם איך ללמוד, ולא מה ללמוד.
למידה מבוססת בעיה – Problem Based Learning
תרגול של פעילויות וסוגיות המתמקדות בפתרון בעיות, על ידי שימוש בהנמקות המבוססות על מקורות מידע וניסוי וטעייה הכוללים חֵקֶר יסודי כפי הנדרש עד שמגיעים לפתרון. הבעיות נגזרות מהחיים האמיתיים, והן מתאפיינות בכך שאין רק דרך אחת נכונה לפתרון, יש צורך לבחון מספר רב של חלופות, שיטות ואפשרויות.
גישה זו שכיחה מאוד בלימודי הרפואה, במבדקים של פתרון בעיות קליניות ובמדדי הביצוע שלהם, מה שמחזק מאוד את היכולת של העלאת השׁערות וחלופות במחקר. הגישה הזו התפתחה בשנות ה-60 המאוחרות בבתי הספר לרפואה, מתוך הנחת יסוד שבעיה המוצגת על ידי המרצה או הסטודנטים משמשת כ"מקפצה" ללימוד סדרת נושאים נוספים.
הבעיה קשורה בדרך כלל לניסיון האישי של הסטודנט, והיא כוללת הזדמנויות לחשיבה עצמאית וביקורתית המקדמת פיתוח של כישורים אנליטיים וסיבתיים, מאחר שהסטודנטים לומדים איך ללמוד וללמד במטרה למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות ברפואה.
למידה מהסוג הזה בונה ומחזקת את המסגרת המטה-קוגניטיבית של הסטודנטים. הם מִתרגלים לחשיבה עצמית מסודרת, ואינם מקפצים משלב אל שלב. בלמידה מבוססת פרויקט/ בעיה/ או תוצר, העשייה, ההקניה והחשיבה שזורים אלו באלו, ואין הפרדות בין שלב של הקניה רציפה לשלב של ביטוי והבנה. לכל שלב תוצר ממוקד משלו, וכלל השלבים בונים יחד את התוצר הסופי. זוהי למידה שיש בה עוגנים של משמעות וסדר סביב גורם מרכז ומארגן בדמות התוצר המתהווה בתוך תהליך מתמשך של פרויקט מובנה ומתוכנן.
התוצר המשמעותי, בהיותו רלוונטי ללומד ולסביבה, נותן מענה לשאלה לשם מה אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים?
חיים ליפא, כותב הטור על עתידנות ותעסוקת עתיד, מייסד ומפתח מודל ה-GPS האנושי לשדרוג הפוטנציאל האין סופי של המוח.

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...