הזדמנתי לאחד הקניונים באיזור. בעודי הולכת לי לאט, סופגת קרני שמש נעימות ומתבשמת ממראות וקולות, פתאום שמעתי צלילים נעימים. היתה זו להקה, עם תחפושות מושלמות שניגנו ורקדו יחד והיו יפים ושמחים. אישה שמנמונת ומתוקה מחאה כפיים בהתלהבות ואילו אני.. בעודי מסננת לעצמי מתחת למסכה במרמור מה: ׳ממה היא מתלהבת…׳ פתאום הרגשתי שדמעות חמות ומלוחות חוצות את לחיי ונספגות במסכה המהוהה הפרחונית שלי.
פתאום מ 1 ל 100, ההתרגשות חנקה אותי. לא הייתי מוכנה לחופש הזה, לאנשים, מוסיקה, חיים.
השנה האחרונה גבתה מחיר כבד במימד של בריאות הנפש.
אם ברגיל, לפני פרוץ הקורונה, היינו זזים מכאן לשם, עובדים, נפגשים, יוצאים, הילדים היו נמצאים במסגרות, חוגים, חברים, כמו פאזל נוח יחסית, של קיום. והנה, הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. משחקי ים יבשה מטורללים של סגרים, בידודים כאלה ואחרים, חרדה, גם קיומית בזמנים מסויימים, פרנסה מעורערת, עצבים דקיקים ותזזיתיים, אתגר כמעט בכל חזית. ולקינוח, החיסונים, כן או לא ולמה לא, גם למה כן… ומחנות ושיסויים.
אנשים לא ראו את אהוביהם תקופות מדומיינות, התחילו להתגעגע כנראה גם לאלה שהם לא סובלים…
בהרגשה שלי, גם לגבי עצמי וגם מהמפגשים בקליניקה, ישנה הרגשה שעכשיו, כאשר טיפה נרגעו הרוחות, מתחילים לספור את הנפגעים. והם רבים. חלקם אפילו אינם מודעים למידת הפגיעה שספגו.
בעיקר מדובר בחרדה ודיכאון.
חרדה באקסטרים שלה, יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקף שמורגש כמו התקף לב, קשיי נשימה, דופק מואץ, יובש בפה, הרגשה כאילו המוות מתקרב. מה עושים?
מנסים להיזכר שזה לא המוות שבא לקחת אותנו בנתיים, מיותר לציין שאם מרגישים את התופעות הללו, חובה לשלול עניין לבבי!! דיווח לרופאת המשפחה, אם נחוץ א.ק.ג. לא להזניח.
ישנם צמחי מרפא שיכולים להרגיע די מיידית, כמו גם שמנים אתריים מליסה ונירולי שמעולים להרגעת התקפי חרדה – בהרחה.
דיכאון באקסטרים שלו יכול להתייצג בפשטות בחוסר רצון לחיות. לא יוצאים מהמיטה, הזנחה היגיינית, התבודדות ועד חלילה אובדנות. מה עושים?
משתדלים להאמין שניתן לצאת מזה. משתפים רופאת משפחה, פניה דחופה לטיפול, פסיכולוגי או פסיכיאטרי אם נחוץ.
כמובן שאלה מצבים שדורשים התערבות מהירה ומיידית ורפואה טבעית, עד כמה שנחבב אותה, אולי לא תניב את האפקט הדרוש.
ישנם צמחי מרפא כגון רודיולה שיכולים להועיל, אבל זאת אך ורק בתיווך מטפל מומחה ורק לאחר שרופא או רופאה מעורבים!
שמנים אתריים ממשפחת ההדרים מאד עוזרים להרים מצב רוח. ברגמוט אפילו עוזר לטיפול בדיכאון קל.
בכל מקרה, המצב הזה לא נוצר בין יום וכדאי להשתמש ככה, ברגיל בחליטות מליסה, ורבנה, דמיאנה וסקוטלריה לטרפוליה. ניתן להשיג את צמחי המרפא ברשת ׳ניצת הדובדבן׳ ואת היותר ׳מיטיבי לכת׳ – בחברת ׳עלעלים׳ שבציפורי. הם שולחים גם הביתה.
מכירים את השיבולים האלה שנהגנו לזרוק על הסוודר ולפי זה לנחש כמה ילדים יהיו לנו? זאת שיבולת שועל. קחו שיבול אחד. לחצו עליו. אם יוצא חלב לבן, משמע שהוא טוב ומזין את מערכת העצבים. קחו חופן ממנו ותכינו לעצמכם חליטה.
סטטיסטיקות מדווחות על עליה משמעותית בפניה למקורות טיפול. מרכזי סיוע התנדבותיים מדווחים על הרבה יותר פניות של מטופלים אובדניים.
האמת היא שהשנה האחרונה באמת היתה די בלתי נסבלת. גם בלוקסוס היחסי שעברנו אותה, היו רגעים שחפצתי לתלוש את שערות ראשי אחת אחת בזוגות…
חלף רק יום ושבוע משני ימים כואבים, שחרוטים וחרוצים לעומק בהיסטוריה המדממת של עמנו. והנה מגיע לו יום העצמאות. טיפה אירוני, אם יותר לי … יכולה לדבר רק בשם עצמי, לא הרגשתי עצמאית או חופשיה בשנה האחרונה. בעיני זה היה סוג של wake up call לעובדה שלא תמיד יש לנו שליטה על מצבים בחיינו ושיש כוח גם בלהרפות ולזרום עם מה שמגיע לפיתחנו.
לאימהות, אם יורשה לי להיות בכלל לא פוליטקלי קורקט, מגיע צל״ש נוצץ ומצולש על ההתמודדות שלהן, לא משנה איך היא נראתה.
לסיכום:
בתקופה הקרובה לצערי ולדעתי נראה ונרגיש את ה׳בציר׳ הנפשי של הקורונה. זה הגיוני. האנושות עברה טלטלה מזעזעת. מה יכול לעזור?
מודעות ופתיחות לשוחח’ שיתוף (לעולם לא להישאר לבד עם מחשבות מפחידות או מדאיגות), אכילה סבירה (להימנע מממריצים – קפה, סוכר, אלכוהול), פעילות גופנית (הכי משמעותי), שימוש בצמחי מרפא ושמנים אתריים בהתייעצות עם בעלי מקצוע כמובן, אמונה שהכל, כמו כל דבר – עובר.
