פרשת ’’משפטים’’ (מפרק כ’’א -כ’’ד)

תובנות מפרשת יתרו, בה קיבלנו את עשרת הדיברות, שהם הבסיס המוסרי שממנו נגזרים כל המצוות כדי לבנות משפחה, חברה ואומה למופת.

העולם נברא בעשרה מאמרות = במילים. גם הבסיס המוסרי האיתן נבנה ממילים. בעשרת הדיברות.
התובנה: על ההורים / המחנכים מוטלת האחריות להנחיל ולהטמיע את הבסיס המוסרי, במילים מקרבות, בונות, ומקנות ערך.
"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ–לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ," צריך פרס למי שיכבד את הוריו? לא! כיבוד הורים זה טבעי ביותר.
להבנתי, הכוונה לילד שירגיש דחוי, ובכל זאת יתעורר בו הרגש החם כלפי הוריו, יכבד אותם ללא שיפוטיות, ובמרוצת השנים ישמש דוגמא ומופת לילדיו שיסבו לו רוב נחת. נחת = אריכות ימים.
ילד שיחוש את חום הלב של אימו, ירגיש אהוב ושייך, והוריו יתוו לו דרך ערכית ומוסרית, במילים שיצמיחו אותו כאדם ערכי ואחראי, ילד כזה, מתוך רגש חם, יכבד את הוריו במסירות שלא תסולא מפז. נחת!
פרשת "משפטים" – ממשיכה: כשבני ישראל שמעו מפי ה' את עשרת הדיברות, נבהלו מעוצמת הקולות והרעמים וביקשו ממשה, "דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה". ה' הבין לליבם והזמין את משה.
"וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹוקים".
מה זה ערפל? ערפל מטשטש את הראיה. האם משה פחד להיות בתוך הלא נודע? אולי פחד, אך היה בטוח שישמע את קול ה' לכן המתין בסבלנות, ואז קול ה' נשמע מתוך הערפל. משה הידוע בהקשבה נקייה הקשיב לקול ה', הבין את הנאמר ולימד את העם.
בימינו, כבר שנתיים שכולנו שרויים בערפל מנגיף הקורונה המטריד את מנוחתנו.
אשא תפילה: יהי רצון שמתוך הערפל נשמע את קול ה' המבשר לנו ולאנושות כולה, שנגיף הקורונה נעלם, ואין לו דרך חזרה.
כך נפתחת הפרשה: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".
"אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם", הכוונה לא רק לפני השופטים, אלא לפני כל העם, אנשים נשים וטף.  הדבר דומה למי שרוצה לנהוג, עליו להכיר את חוקי התנועה, את התמרורים וללמוד לנהוג. רק אז יקבל רישיון נהיגה. כך כל העם צריך ללמוד את המשפטים כדי שידעו לפתוח את הלב להקשבה נקייה וישמרו על כבוד האחר ככבודם, לא ישפילו עבד ולא ירמסו את זכויותיו.
פרשתנו עוסקת בפרטי הדינים עד הפרטים הקטנים שבעשרת הדיברות, שעיקרם במצוות שבין אדם לחברו ובדאגה לחלשים, לא להתעלל בחסרי ישע ולא להתעלל בכלל באיש, כפי שלמדנו מהלל הזקן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך." המשך בדיני גניבה ואבידה, ובתיקון חיי החברה.
הפרשה נוגעת בכל הפינות של נפש האדם: "כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ–עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ." כלומר: סור מרע ועשה טוב! כשתראה את חמור יריביך רובץ, וודאי תרצה להתנכר לו במצוקתו, התורה קוראת: אל תתנכר ואל תתעלם! רוץ להושיט עזרה וביחד תקימו את החמור. הושטת העזרה משחררת חסימות של כעסים, מרפא כאב והשנוא של אתמול יהפוך לאוהב.
"…..וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ, לֹא תָאֹר"
בימינו אנו עדים למשפט שדה בהוצאת לשון הרע, ברמיסת כבוד האחר ברגל גסה, איבוד עשתונות העלול להוביל את כולנו לדרך ללא מוצא. חובה להתעורר כי גם לביקורת המוצדקת יש גבול שאסור לחצות. חייבים לשמור על טוהר הלשון ועל כבוד המלכות. לתת לבית המשפט להחליט אם סרו מהדרך הראויה ולא לתת ליצרים רעים לשבש את הדעת שתוצאותיהם מי יישורנו.
נושאים נוספים מפורטים בפרשה כמו: איסור פגיעה בגופו, נפשו ורכושו של הזולת. מצוות השמיטה. כפי שעובדים שישה ימים וביום השביעי שבת – מנוחה לגוף ולנפש, כך השמיטה, בשנה השביעית נמנעים מלעבד את האדמה ומפקירים את היבול לכולם (השנה אנחנו בשנת שמיטה).
למה עכשיו במדבר, כשהעם טרם הפנים שהם בני חורין? מפני שכעת העם משול לתינוק, זה בדיוק הזמן ללמדם בלשון רכה ומקרבת, אך ברורה, ולהנחילם כללי התנהגות, חוקים ומשפטים חברתיים, ולהנחות את הדרך לחיים ערכיים וראויים: לכבד הורים, אחוות אחים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לרמוס את כבוד האחר, לא לשנוא, לא לרכל, לא לקחת שוחד ולא להטות משפט ועוד.
ואז, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע."
"נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" מה יעשו או איך יעשו וינהגו אם לא שמעו? אולי בגלל שבני ישראל נבהלו כששמעו את הרעמים והשופרות וביקשו שמשה ידבר אליהם, באותו מעמד נשגב התמלאו באמונה, לכן הם מוכנים לעשות הכול, מבלי לבדוק מה המצווה. אחרי שיעשו (אם יעשו) תתעורר הבנתם באם עשו נכון ומה מטרת העשייה.
בספר החינוך שנכתב בספרד בסוף המאה ה- 13 כתוב: "אחרי המעשים הלבבות נמשכים", כלומר: שהפעולות החיצוניות ישפיעו על פנימיותו של האדם. העשייה הטובה מביאה לסיפוק והסיפוק פותח את הלב ומתחבר להכרת הטוב.
אחרי שמיעת החוקים משה נכנס לתוך הענן שם ה' ממתין לו לקבלת התורה. מהו הענן? ערפל המטשטש את הראות. בימינו העם שרוי בערפל המגביר את הפילוג בתוכנו, והראייה המטושטשת מובילה לשנאת חינם.
לכן, עלינו לרצות לצאת מהערפל המטשטש את הראייה, לחזור לערכים, שיחזקו את הערבות ההדדית, ואת הלכידות החברתית החשובים לקיומנו. עם אחד, לב אחד!
אני תפילה: שנדע להקשיב כדי שכל עשייה שנעשה מתוך הבנה וחדוות הלב, תניב ברכה.
 
זמן אהבה / אהוד בנאי
…ליד התחנה המרכזית,
גשם על הכביש,
ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש,
"לאן לפנות?" שאלתי,
"לשמאל או לימין?"
"תלך ישר", כך הוא אמר,
"ישר ותאמין",
אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב
אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב.
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
פרשת ’’משפטים’’. איור של ג’ון סטיפל דייוויס
טקס כריתת הברית על המצוות והדינים בפרשת "משפטים". איור של ג’ון סטיפל דייוויס

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

פרשת "משפטים" (מפרק כ"א -כ"ד)

תובנות מהפרשה הקודמת: לפני עשרת הדיברות ה' נתן לעם ישראל מתנה, ומהי המתנה: "…וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. "

קרא עוד >