בלי שום קשר להדחתו הרועשת של יעקב ברדוגו מגלי צה"ל, פרשה שכבשה את הכותרות בגלל ההקשר הפוליטי שלה, הגיע הזמן לפתוח את תחנת השידור 'הצבאית' גלי-צה"ל !
'פרשת ברדוגו' הפכה עד מהרה לסיפור מהדהד, כפי הנראה בהנחייתו של שר-הביטחון בני גנץ, שעד לא מכבר אף דרש לסגור את גלי צה"ל ונסוג בו מטעמים שונים.
אלא שמדובר בסיפור מורכב הרבה יותר, משום שתחנת-השידור הממומנת בכספי הציבור, הייתה כבר שנים רבות לבית-גידול לאנשי תקשורת צעירים בתחילת דרכם ואשר חלקם הארי השתלב בערוצי התקשורת הארציים, כשהם מבטאים עמדה פוליטית המזוהה במובהק עם האג'נדה השמאלנית המקובלת בתקשורת הישראלית.
מי שיטרח לעקוב אחר מעצבי ('מהנדסי') דעת-הקהל בתקשורת הישראלית, יגלה מהר ובקלות כי חלקם הגדול החל את דרכו בגלי צה"ל ושם הוענק להם 'חינוך' שמאלני, שלימים קיבל ביטוי מוחצן בכלי התקשורת הארציים הכתובים והמשודרים.
בבית-הגידול של גלי צה"ל קשה היה שנים למצוא בעלי דעה או עמדה פוליטית שונה וחלילה מלהזכיר ביטויים של הימין הישראלי, משום שהדבר נגד את האג'נדה 'המקצועית' של אנשי התחנה שהתיימרה להיות צבאית.
לגלי צה"ל נרתמו במשך השנים גם אזרחים בחוזים מיוחדים, שרק הדגישו את הקו השמאלני של התחנה (ע"ע רזי ברקאי, רינו צרור ועוד) והללו גיבשו את קווי-המתאר של השידורים, מבלי להסתיר את דעותיהם הפוליטיות.
גלי צה"ל התנהלה במשך שנים כמו בועה סגורה, לתוכה נכנסו בנים ובנות של 'ידוענים', בעוד כישרונות מהפריפריה ומעדות-המזרח (שלא לדבר על יוצאי אתיופיה) נותרו בדרך-כלל בחוץ וכך הפכה התחנה-היפואית, לשלוחה של 'מדינת תל-אביב' שחלקה לבש מדים.
לצד תחנת-האם פעלה גם גלגל"צ, ששידרה מוסיקה נבחרת על-פי רשימת 'פלייליסט', אשר משום מה העדיפה שנים ארוכות מוסיקה לועזית על פני שירים ישראלים, בהם כמעט לא הייתה דריסת-רגל לצלילים מזרחיים וים-תיכוניים. התופעה הזאת התנהלה במקביל לאופי הפוליטי של גלי צה"ל וכך 'כבשה' התחנה-הצבאית את גלי-האתר כמעט ללא מתחרים.
לכל אלה צריך להוסיף את העובדה לפיה חיילים בני 19-20 מצאו עצמם עוסקים בדיווחים פוליטיים, חברתיים ואפילו מדיניים רמי-דרג, מבלי שמישהו בתחנה ידאג לנטרל לובשי-מדים מעיסוקים אלה, האסורים על-פי חוק למי שמשרת בצבא.
כאשר הכריז בזמנו בני גנץ, כי בכוונתו לסגור את גלי צה"ל, החלה להתחולל בתקשורת מהומה גדולה, שהרי לא יעלה על הדעת כי השמאל הפוליטי יאבד באחת שופר-תעמולה כמו תחנת-שידור אהודה על חלק מהמאזינים, לא כל-שכן, בית-גידול לדור הבא של אנשי תקשורת מהברנז'ה השמאלנית.
גם ההצהרות של אנשי-ימין להחרים את שידורי גלי-צה"ל בעקבות 'פרשת ברדוגו', ריקות מתוכן ומהשפעה, למעט כותרות חד-פעמיות בתקשורת ועל רקע כל הדברים הללו, המסקנה הפשוטה היא פשוט לפתוח את גלי-צה"ל.
מדובר בתחנת-שידור בה ישמיעו באופן שווה עמדות מימין ומשמאל בחלוקת זמן מוסכמת מראש ובה ישרתו (או יעבדו) שדרנים ועורכים מכל המגזרים בארץ. התחנה הזאת צריכה להיפתח מחדש, לכל בעלי הדעות השונות בכל תחומי החיים ועליה להבחין באופן בולט בין 'פרשנות' לבין 'ידיעות' (תופעה שכבר מזמן נשכחה בתקשורת הארצית) ובשורה התחתונה, הגיע הזמן להפריט את התחנה-הציבורית הזאת, להסיר ממנה את המדים ולאפשר לה להתחרות בתחנות אחרות וגם על כספי המפרסמים, במקום לשאוב מיליוני שקלים-חדשים מהציבור השבוי כבר שנים בשקר הגס, כאילו 'גלי-צה"ל משדרים מהשטח"…
