דייט עם רז שמואלי – הישראלית היפה

רז שמואלי, בת 31 גרה היום בתל אביב, זמרת יוצרת. את תחילת דרכה המוזיקלית החלה בצבא בחיל החינוך לצידן של רוני דלומי ומשי קליינשטיין. לאחר שהשתחררה רז ביקשה להשתמש בפלטפורמת הטלוויזיה כדי להגיע לחשיפה, השתתפה בעונה הראשונה של The Voice ואף העפילה לגמר בתור המתמודדת המובילה בנבחרתו של אביב גפן והפסידה את הבכורה לקטלין רייטר.

רז שמואלי, בת 31 גרה היום בתל אביב, זמרת יוצרת. את תחילת דרכה המוזיקלית החלה בצבא בחיל החינוך לצידן של רוני דלומי ומשי קליינשטיין. לאחר שהשתחררה רז ביקשה להשתמש בפלטפורמת הטלוויזיה כדי להגיע לחשיפה, השתתפה בעונה הראשונה של The Voice ואף העפילה לגמר בתור המתמודדת המובילה בנבחרתו של אביב גפן והפסידה את הבכורה לקטלין רייטר.
כבר בצעדיה הראשונים ב"דה ווייס" אי אפשר היה שלא להתאהב בקולה וגם באמירה שלה כמו ההשפעות הפופיות והאיימי-ווינהאוסיות שהיו ניכרות בה בלט הכישרון והפוטנציאל לאמנית מהשורה הראשונה והיא הבשילה על אש קטנה.

את הראיון איתה בחרתי לערוך בבנימינה, בביתו של סבה האהוב אריה זיתוני.
רגע אחרי שסיימו לנגב את החומוס שהביאה לו מהמרכז ומרגש היה לחוש בקשר בניהם, בהומור והכבוד שהיא רוחשת לו. הרגיש לי בדיוק כמו בביצוע שלה לשיר "ימי בנימינה" אותו היא מבצעת בחרדת קודש.
בין ההתבדחויות בצילומים עם סבא על הדשא, התבוננתי בשמואלי נטולת האיפור אך זוהרת, משתבחת כמו יין ונראית נפלא מתמיד, זמרת מקורית, אנינה עם קול שמרטיט לבבות ועדיין יש בה את הענווה, הדרך ארץ, בדיוק כמו הדרך שהיא גומעת את כבישי הארץ מהופעה להופעה. היום ההופעה בנהריה ומחר בקריות ומיד אחרי עוד מופע של שלמה ארצי.

רז שמואלי עם סבא אריה זיתוני. צילום: לירן דהאן

ניכר שאין בה את המניירות השכיחות ב'כוכבים נולדים', יש בה סוג של ענווה וסנטר כמו של אילן איתן שנטוע עמוק במיינסטרים, עטור בענפים מבורכים של עשייה מגוונת במגוון הרכבים וצמרת מרשימה במיוחד עם המלך הבלתי מעורער שלמה ארצי, שם היא לגמרי הדובדבן וחלק ניכר מהקצפת, שרה, מנגנת על גיטרה ומפתיעה בכישרונה גם כמתופפת מוכשרת.

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? (אהוד מנור)

זה שיר כל כך אהוב ומזוהה עם הביצוע החד פעמי והמרגש של שמואלי כאילו אהוד מנור כתב זאת עבורה. לרגע הפכתי אותו לנקבה ונזכרתי בילדה מרחוב הסתוונית – רז שמואלי.

ב-1999 הגעתי עם משפחתי לזכרון, בית אחד הפריד בין משפחת שמואלי לביתנו. אריה וטלי פתחו את ביתם והיו לנו לשכנים שהם לגמרי מפעל הפיס.
הבנים הקטנטנים שלי היו ביחד בגן עם הג'ינג'י הקסום בן והייתה רז הבכורה שלהם, ילדה מוכשרת ויצירתית עם הצחוק המתגלגל וכישרון אמנותי יוצא דופן. אני זוכרת שכנערה פתחה חוג שבועי לאמנות וכל ילדי זכרון הגיעו אליה ליצור. כל דבר שנגעה בו היה מקורי, ערכי ומוצלח. עם זוג הורים טובים ומשפחה שורשית ניכר שהשמיים הם לא הגבול.

רגע אחרי שהשתחררה פגשתי אותה בחטף ברחוב – והיא שיתפה אותי "הציעו לי להשתתף בתוכנית The Voice, מה דעתך?" עניתי לה לכי על זה ובהצלחה.
עקבתי אחריה בדריכות ובתפילה, בתוכי ידעתי שהיא נועדה לגדולות. מוכשרת, מקורית, נטועה עמוק בקרקע משובחת.

הקמתי חמ"ל הצבעות בביתי וציפיתי שתזכה. היא אכן העפילה למקום השני והמכובד. מאז עברו המון מים בתעשייה לא פשוטה של אינספור תוכניות ריאלטי מוזיקליות עם שלל אמנים וכוכבים חדשים. רז שמואלי נחושה וממוקדת הוציאה אלבומים, הופיעה בהרכבים ומאז סוללת את דרכה בעשייה מוערכת ומבורכת. הכישרון, אישיותה והדרך מובילים אותה לקדמת הבמה. השבוע נזכה להופעה שלה במסגרת זכרונייטס – מיזם התרבות שמזמין את הקהל להיכנס לתוך הלוקיישנים הכי שווים במושבה וליהנות מרצף של הופעות מוזיקה מרגשות, בסגנונות מגוונים ובמחירים נוחים. האירועים בתמיכת והפקת המועצה המקומית זכרון יעקב, עמותת זמארין ומפעל הפיס.

במסגרת זכרונייטס הזמרת רז שמואלי, שגדלה בזכרון יעקב, תחזור לראשונה להופיע בה אחרי שהוציאה שני אלבומים – זאת סגירת מעגל מרגשת, שמואלי:

"ההופעה שנגיע איתה הפעם מחברת בין הדרך שלי ביצירה כאדם לשירים משני האלבומים שהוצאתי ולשירים של אמנים אחרים, שהשפיעו עליי. אני מתרגשת מהמחשבה שנגיע עם ההופעה הזאת לזכרון ועוד בפאב ההוביט, בהופעה יש מקום לשיחה פתוחה עם הקהל ואני בטוחה שהדיאלוג הפעם יהיה עשיר ומרגש."

הרגע שבו הבנת שאת רוצה להיות זמרת

אני לא חושבת שהיה רגע אחד שבו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, האהבה שלי לשירים והמוזיקה ששמעתי מגיל צעיר בבית הובילו אותי לסקרנות שהלכה והפכה להיות דרך חיים. אני היום עושה את מה שאני עושה כי מעניין אותי להכיר וללמוד עוד. מה שיפה במוזיקה זה שאת אף פעם לא מרגישה שהבנת הכל… אני תמיד יכולה להתרגש מזה מחדש.

שתפי בילדות בזכרון, בית גידולך עם זרקור על הרקע המוזיקלי שלך?

יש לי זיכרונות ילדות טובים, גדלתי בבית של זוג הורים שאפתניים וחרוצים ולסביבה תומכת ואוהבת מאוד. אבל זיכרון אחד עם סבא במרפסת מול המסילה של בנימינה הוא אולי אחד המחודדים אצלי. הוא השמיע לי מוזיקה קלאסית ועשה תנועות עם הידיים כאילו יושבת מולו עכשיו תזמורת שלמה והוא המנצח. דרך סבא שלי למדתי להתרגש ממנגינות בלי מילים, להקשיב.

שירותך הצבאי ותרומתו להתפתחות המוזיקלית שלך

לקראת הגיוס לא היה לי ברור אם אלך ללהקה צבאית, פחדתי לא לעבור את האודישן עד כדי כך שחשבתי לא ללכת. תמיד הרגשתי שאני לא מספיק מלומדת, לא עשיתי קולות שניים לזמרים אחרים ובלהקות זה כל מה שעושים. אבא שלי חיכה לי מחוץ למיונים כל היום והשאיר לי את ההזדמנות ״לברוח״ מהמיונים בכל שלב שארצה, זה גרם לי להרגיש שאני בוחרת להישאר שם, כל דקה שם נראתה נצח. ההתמודדות עם הפחד הזה בנתה אותי, רעדתי מול הבוחנים אבל עשיתי את זה ולימים אפילו עשיתי שרות מילואים כבוחנת בעצמי.

״דה ווייס״ והפריצה

"דה ווייס" הייתה פריצה לתוך יקום מקביל, הכל בצבעים חזקים ובקצב מהיר. המפגש עם אביב גפן היה אחד המשמעותיים לי בחיים, בגיל שהייתי בו ומהמקום שהגעתי ממנו. ההזדמנות הזאת לשיר מול כל המדינה ולקבל אחר כך גם את האהבה האדירה מהקהל זה היה מדהים. התקופה שהגיעה אחר כך הייתה קשה בעיקר כי הרגשתי שאני כל הזמן מאבדת את 'כח העל' הזה שהיה לי. זו חוויה סובייקטיבית מורכבת אבל היא פיתחה אותי והפכה אותי להיות מי שאני היום ואני כל כך שמחה על כל מה שקורה לי.

היצירה שלך..

במהלך השנים הוצאתי שני אלבומים, הראשון ״יריות באוויר״ והשני ״ביקורת עצמית״.
שני האלבומים האלו הם ילדים שלי ואני גדלה איתם למרות שהם כבר יצאו וגאה בהם מאוד.

שלמה ארצי

זה היה עוד יום כזה, רגיל, שום דבר לא סימן לי שהחיים שלי הולכים להשתנות ואז הגיע טלפון מהמנהל של שלמה ארצי ושאל אותי אם יעניין אותי להצטרף ללהקה. היד שלי רצתה לשמוט את הטלפון אבל הצלחתי להשתלט על ההתרגשות ועניתי לו שזה מעבר לעניין, זו תהיה הגשמת חלום עבורי. באותם ימים כתבתי סדרה והקורונה ביטלה את כל ההופעות שהיו לי ביומן, כמו הרבה אומנים הייתי רחוקה מאוד מהבמה. אם מישהו היה אומר לי שאני באותו קיץ אעלה על הבמות הכי גדולות בארץ עם הזמר הכי גדול בארץ הייתי צוחקת לו בפנים. אני מנגנת גיטרה, תופים ועושה קולות רקע. הרבה פעמים למרות שאני על הבמה אני מרגישה כמו הקהל, יש לשלמה יכולת אינסופית לרגש, לגעת, לדבר ללב של אנשים וכל הופעה היא מקרה אחר, ספונטני ומרגש.
גדלתי על השירים של שלמה. מגיל 4 אני פוקדת את קיסריה בקיץ ולהופיע עם האגדות האלו על הבמה זה חלום שלא העזתי לחלום בכלל.

את מגיעה להופיע במסגרת זכרונייטס

שמחים להגיע לזכרונייטס עם הופעה שלי שנקראת ״פתיחת דלתות״. זו הופעה שבניתי יחד עם יונתן ווינרייך שהוא שותף ותיק לדרך וחבר טוב. זה יהיה ערב מרגש עבורי כי ההופעה הראשונה שלי בחיים עם האלבום הראשון הייתה גם בהוביט אז זה קצת לחזור הביתה. בהופעה אדבר על רגעים בחיים שזיהיתי כהזדמנויות –  מהמרפסת עם סבא והמנגינות, דרך האלבומים שלי והעבודה עם שלמה (ארצי), על כל הדלתות שנפתחו לי בליווי שירים בביצועים אקוסטיים.

אני תמיד נזכרת בביצוע המפעים שלך של "ימי בנימינה". שתפי את הקוראים בקשר שלך למקום

אהוד מנור הוא אחת ההשפעות הכי גדולות עליי ו"ימי בנימינה" הוא המנון ואולי אחד השירים שאני הכי מחוברת אליהם.
השיר הזה מדבר על אובדן תמימות שזה אחד הנושאים שהכי העסיקו אותי בעשור האחרון, זה עצוב לי להיפרד מתפיסות או רעיונות שהאמנתי בהם.
אהוד, בשיר הזה, מבקש לחזור אל הימים היחפים ולזמן שעבר לאט כשהשמש לא מיהר, אני כל כך מזדהה עם הכמיהה הזאת עד שאפילו באחת ההופעות כשביצעתי את השיר פרצתי בבכי ולא הצלחתי להמשיך, זו הייתה ממש טראומה והיו כמה חודשים שסירבתי לבצע אותו מהחשש שלא אצליח להחזיק את המילים ואתפרק שוב.

סבך, אריה זיתוני, ראש המועצה המיתולוגי של בנימינה גבעת עדה וגרופי נאמן שלך ספרי על הקשר שלכם

ככל שאני גדלה אני מבינה עד כמה הקשר עם סבא בנה אותי ומשפיע עליי עד היום, הנוכחות שלו בחיי מגיל צעיר הפכה אותי להיות מי שאני ואני אסירת תודה על כך. הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי, אני יכולה לבלות איתו ימים שלמים ולא להרגיש לרגע שמפרידות בינינו 53 שנה.

מוזיקאים מעוררי השראה עבורך

לא עולה לי כרגע משהו ספציפי יש כל כך הרבה והמאגרים רק מתמלאים כל הזמן ומתחדשים, השראה היא תנועה.

שיר שאת הכי הכי אוהבת

'ימי בנימינה'.

את חוזרת הביתה לזכרון להופיע במקום בו גדלת, איך זה מרגיש?

מרגש מאוד ומרגישה שזה טבעי לחזור להופיע בזכרון ובכלל מההוביט יש לי כל כך הרבה זיכרונות. מאנשים שאני אוהבת ומחוויות שהתבגרתי דרכן. אני בגיל כזה שאני מרגישה שאם היה מקום כזה שנותן רישיונות לנוסטלגיה הייתי יכולה להוכיח שמגיע לי הרישיון הזה. תמיד אמרו עליי שנולדתי מתרפקת כאילו אני בת 70, יש בזה משהו..

דברים טובים קורים בזכרון

קורים דברים מדהימים בזכרון אני ממש גאה תמיד להגיד שאני מפה. זיכרונטייס הוא ביטוי מדהים לכך שהאנשים עושים את האווירה והמקום ושמחה לקחת חלק בסדרת המופעים המכובדת הזאת

החלומות שלך

החלום שלי הוא להמשיך לעשות את מה שאני עושה עם חיוך, זה תחום תחרותי וקשה. לפעמים ממש אפשר להאמין שמדובר במלחמה אבל זה רק הפחד מספר ככה את הסיפור. שאצליח לשמור על רומנטיקה עם כל מה שאבחר לעשות.