שאלה של חינוך – מַתְחִילִים מִבְּרֵאשִׁית

אנחנו אחרי החגים, במוסדות החינוך מתחילים שגרה -מַתְחִילִים מִבְּרֵאשִׁית.
הילדים חזרו למוסדות החינוך וצוות המחנך צריך לתזכר את עצמו מהו הסוד בחינוך ילדים?
מהו השביל הראשוני של החינוך?
בכל שנה מתבקשים המחנכים להיערך מבעוד מועד לקראת השנה החדשה ולהכין תוכנית שנתית.
הכנת התוכנית השנתית מאפשרת למחנך לעשות סדר בין הנושאים ולחקור אותם בצורה רוחבית לאורך כל השנה למשל: תופעות בטבע, שמירה על הטבע, כישורים חברתיים, מסורת, דבר אומנות, שיר או יוצר מסויים ועוד …
דרך אותו נושא המחנך מגדיר יעדים וכך נבנית התוכנית השנתית המבוססת על אוריינות, מתמטיקה, ערכים, שפה, מסורת ועוד …
כל מחנך יוצק לתוכן מאישיותו המיוחדת, מחנך יכול להתמקד בכל תוכן שיבחר ולהעבירו במהלך השנה, הצלחתו תהיה האם הוא הצליח להיכנס למרכז האור והסקרנות של הילדים וביחד לצאת איתם למסע מרתק?
האם המחנך יצק גמישות ולב פתוח לשאלות של הילדים לסקרנותם או שהוא בא כרגע לנאום?
על מנת להצליח בהעברת מידע על המחנך ״להתחיל מבראשית״ תוך הבנה שהילדים מגיעים למוסדות החינוך עם הרגלים, מידע והבנות בהתאם למודל שמולם.
על המחנכים להקשיב להם בהקשבה נקייה
ולענות מתוך כבוד ולא לזלזל.
ממליצה לומר לילד: שאלה חכמה שאלת, מה לדעתך התשובה? לאפשר לו לעבד את המידע ולעורר בו סקרנות נוספת ואתגר נוסף שהוא ינסה לענות מתוך העולם שלו, לעורר בילד תחושת בטחון והבנה שהלב פתוח עבורו.
חשוב לא לפרש את הילד, לא לענות במקומו, לא לחשוב שאנחנו יודעים בדיוק למה הוא התכוון.
אתן דוגמא לילד סקרן שעובר ממקום למקום, הילד מפיל דבר מה תוך כדי ריצה, או במהלך בכי …
האם הילד עשה בכוונה האם תמיד כשהוא רץ הוא מפיל דבר מה? או לחילופין כשהוא בוכה, מה זה אומר עליו? לדעתי זה לא אומר דבר על אופיו, וכן שווה בדיקה, בדיקה מולו, בדיקה תוך כדי תצפית האם תמיד הוא מפיל דברים? האם זה עניין של ״סירבול״ או התמצאות במרחב?
או חוסר ריכוז, פזיזות? ייתכן גם וגם או פשוט תשאלו אותו במידה והוא מדבר, האם הוא ראה שהכיסא נפל? יכול להיות שישנה בעיית ראייה גם שווה בדיקה אצל רופא עיניים.
להתחיל מבראשית זה לאסוף מידע ראשוני, להבין מה הסיבה לאותה תופעה ולאפשר לילד ואף לתת לו כלים להתחיל מבראשית זה כמו דף חדש עם תובנות וחכמה מהעבר.
אנחנו לא באים לתקן את הילד אנחנו באים כמחנכים לחבור לנקודות חוזקה שלו ולהעצים אותו.
שמעתי מחנכת שאומרת ״הוא התעצבן והפיל את הכיסא.״אני יודעת שגם זה קורה אבל במקרה זה הילד פשוט נתקל בו.
אז למה לצקת לתוך השיח התנהגויות שלא תואמות את רחשי הלב של הילד? ממליצה, ראשית לתמלל את הסיטואציה בצורה חיובית, מקרבת, המובילה את הילד לשביל הנכון לו כילד שמח.
נשאלת השאלה, למה לומר בקול ״שהוא התעצבן״?
האם פועל יוצא של בכי, כעס, אי הסכמה זה זריקת כיסא? מבלי לשים לב, אותה מחנכת נותנת לגיטימציה להתנהגות שלילית.
והרי המטרה בחינוך להיות מודל חיובי המוביל את הילדים לחשיבה יצירתית חיובית, גם בצל אי הבנות ותיסכולים לגיטימיים. שימו לב! מהותו של הילד הוא טוב.
זו הזמנה לצקת, לתת מודע של הילד אישורים להתנהגות טובה ומקדמת.
ולא, מתעצבנים = זורקים כיסא או כל דבר אחר.
הדבר המרכזי והבסיסי הוא פירוש חיובי תואם גיל.
לפי תגובתינו הילד יבין שיש חוקים הנסתרים, אך אל לנו לשכוח שעולמו הפנימי של הילד = מהותו מהול בטוב.
גם כאשר לא מסתדר לא שוברים את הכלים אלא ״מחשבים מסלול מחדש״ מעניין לראות את ההבדלים בין ילדים השואלים אפשר ? מותר? לבין ילדים העסוקים בחקר העולם ללא מעצורים.
חייבת לציין שילדים השואלים אפשר? ומותר? הם ילדים שובבים לא פחות מילדים אחרים, הם יותר מווסתים, יותר זהירים, יש להם כישורי חיים רחבים יותר.
אז מתחילים מבראשית עם חיבוק חם לעבר, וחיים את ההווה מתוך כבוד לילד שמולינו.

 


ריקי לוי (.M.A בחינוך)

ריקי לוי ( .M.A בחינוך)

 

 


 

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...