שאלה של חינוך – היה לי כייף!

באמת?
״איך היה לך היום?״
״מה שלומך? ״
״מה יש לך לספר לי?״
״מה חדש ?״
״היה לי כייף הכול בסדר?״
מי לא מכיר את התשובה הרווחת אצל ילדינו? לכאורה, ״אחלה תשובה״, העונה בדיוק לצורך של השומע .
אנחנו מעדיפים לשמוע את ״היה לי כייף.״ בתרגום פשוט הכל טוב! ולא להיות מוטרדים, להישאר במשבצת שלי רגועה ומאושרת.
לילד טוב, חש בטוב, מרגיש טוב, הכל מתנהל טוב, לימודים טוב, חברים טוב, אכל טוב, ישן טוב.

אז למה לקלקל את מצב הרוח?
כששקט מידי בחדר שיש בו ילדים בפרט צעירים, נדלקת אצלי נורה אדומה, ילדים בדרך כלל צוחקים בקול , רבים בקול, בוכים בקול , משתוללים בקול. גם הנערים/ת אותו סיפור רק שהקול הוא פחות ילדי אבל רוח שטות המאפיינת את גיל הטיפש עשרה, מובילה לשמחת חיים האופפת את כל פינות הבית.
ילדים שהכל ״כייף להם״ נוטים לשמור לעצמם את הלבטים, החששות, הפחדים, התסכולים.
היום בעידן הטכנולוגי הם מקבלים תשובה ומענה בשליחת הודעה אחת, שליחת ההודעה יכולה להיות לחבר אחד או בתפוצה, יש בזה פלוס שחברים חולקים ביחד התלבטויות, נותנים עצות, אבל הבעיה שלכל אחד מתאימה תשובה אחרת. כל אחד לפי מבנה אישיותו.
הלחץ של הילד שרק לפני זמן קצר ציין בפני הוריו/ מוריו ״שהכל כייף״ נשאב לתוך ווקום של רעיונות, או לחץ המופעל עליו לעשות כך או אחרת,
״לחץ חברתי״ ועכשיו הילד צריך להיות ״מגניב״ (בשפה של הילדים), עכשיו הוא צריך לרצות אותם, כדי להיות חלק מהקבוצה, זה יכול להיות מאוד נחמד, כולנו רוצים להיות חלק מקבוצה, השאלה האם הילד יודע לשים גבול ולשמור את נפשו ואת עצמו, מפני דברים המסכנים אותו כאדם ערכי, כאדם עצמאי.
ממליצה להורים/ מחנכים לשאול שאלות ענייניות לדעת באמת מה הילד עובר, מתוך בדיקה וידיעה מה הילד עושה, מה תחומי הדעת שלו? במה הוא צופה? מה הוא שומע?

בתחום הלימודים : הורה צריך לדעת שיש מבחן מתי ובאיזה מקצוע? מחנך היודע שיש מבחן במקצוע שלו צריך לתת את הדעת ליכולותיו של התלמיד, לעודדו בהתאם,
לעזור במה שניתן, לא לוותר על הילד,
לעודדו שהוא מסוגל , לומר לו ״אני סומך עליך״ גם 70 במבחן לילדים מסויימים זה 100. רצינות, התגייסות ללימדה , רצון אמיתי יובילו את הילד להצלחה ואז באמת יהיה ״כייף.״ ממליצה לבדוק לילדים שיעורים, מדי פעם לבדוק את המערכת, לראות שאכן הכל בתיק , קלמר מסודר , יהיו ילדים שיחשבו שלא סומכים עליהם – מותר להם לחשוב כך.

הכי חשוב להראות להם ולהסביר שהכל נעשה מתוך רצון עז לקדמם להצלחה ולשמחה.
ילד שמצליח בלימודים הוא מאושר, ״דעת זה כוח וביטחון״!
ילד המגיע לכיתה מאורגן עם שיעורים, תיק מסודר, ומאורגן מנתב את חייו בצורה מסודרת ללא לחצים, מבוכה והתנצלות.
בנוסף; חשוב לבדוק מול המחנך מה מצב החברתי של הילד, למצב החברתי יש השפעה מאוד משמעותי לפניות ללימודים. אחד כרוך בשני אחד תלוי במישנהו!
כמו כן המצב בבית, מתח, לחץ, ביקורתיות או לחילופין תחושה שסומכים על הילד, מזהים את הפוטנציאל שלו ומעודדים אותו, תומכים בו, מהווים עוגן עבורו בכל שלב במהלך חייו.

מאפשרים לו לשתף לספר, הילד חש כשהורה/ מחנך פנוי מקשיב ,נוכח, ״באמת כמעט הכל סבבה!״ זכרו אין מושלם וזה מצויין, יש תמיד אתגר אחר המניע את הילד קדימה ואת המחנך ליצירתיות. אני באופן אישי מאוד מעריכה את ההזדמנות לדעת להיות שותפה בכל מה שקשור ללימודים, בזכות תוכנית שבועית, במקרה של ביהס היסודי. היום יש את ״הסמארט סקול״ ניתן לראות זאת במחשב וגם בנייד.
תודות לכך אני יודעת מה קורה עם הילד שלי, במסגרת הלימודים, איחורים, מבחנים, תלבושת ועוד. זה היווה עבורי הזדמנות להצצה קלה ומשמעותית בילד שלי, בילד שאני כל כך אוהבת ודואגת לעתידו.
מזמינה אתכם להיות שותפים בחייו של ילדיכם מתוך הבנה ״שסבבה״ יכול להיות הכל טוב או לחילופין הכחשה שקשה לו ואין הוא יודע מה לעשות. בהצלחה!


ריקי לוי (.M.A בחינוך)

ריקי לוי ( .M.A בחינוך)

 

 


 

כיף

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

ימימה-אור וצל

"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – ״לֹא לְהוֹסִיף צֵל בָּאָרֶץ אֶלָּא לְהוֹסִיף אוֹר …"שֶׁהָעָם שָׁקֵט וְחָזָק הַזָּר לֹא נִכְנַס… הַבִּלְבּוּל הוּא זֶה שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַשְּׁלִילִי" [ימימה אביטל]

ימימה מבקשת: ״לֹא לְהוֹסִיף צֵל בָּאָרֶץ אֶלָּא לְהוֹסִיף אוֹר.״ להבין מה נכון לנו כעם לדאוג ״לערבות הדדית״ לא לשים מכשול,

קרא עוד >