מכירים את המונח ״בור״?
ויקפדיה: ״בּוֹר הוא חלל בקרקע, טבעי או מעשי ידי אדם. חפירת בורות נחשבת למלאכה קשה, בעבר התבצעה באמצעות את או מעדר. בתחום החקלאי נחפרים בורות לשם נטיעת עצים וכן עבור אגירת מים״.
בהלכה מושג הבור הוא: ״אב טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני האדם או בעלי החיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו.״
סיפור שהיה לפני שנים:
מתן אמר לי: ״יש כאן בור גדול אני כמעט נופל״
"איפה יש בור"? שאלתי (לא ראיתי שום בור) מתן המשיך מודאג ״עומר ואביב הכינו לי בור כדי שאני אפול.״
עומר ואביב עמדו בצד והתגלגלו מצחוק ״נכון הכנו לו בור והוא יפול״.
ביקשתי לראות היכן הבור?
לשמחתי, ״הבור״ היה דימיוני.
עומר ואביב לא וויתרו ״זה בור מסוכן״ מתן התחיל לבכות ״אני לא רוצה ליפול.״
״נושא מזדמן״ מכירים?
השיחה שינתה את פניה קראתי לכלל הילדים ובקשתי שיבדקו האם הם רואים את ״הבור״? אני מבחינתי ראיתי את ״הבור״ באותה נקודת זמן למען השיחה.
ביקשתי מעומר ואביב שיראו לילדים את קווי המתאר של הבור, את הגבולות, ביקשתי שיספרו לילדים מה עומקו של הבור?
עומר ואביב שיתפו פעולה, מתן לאט לאט הצטרף, נראה מבוהל, ״הבור״ היה מוחשי עבורו, הילדים שאלו האם הם יכולים לקפוץ לתוך הבור? עומר ואביב אמרו שזה מסוכן, ״אפשר לקפוץ מעל הבור?״ עומרי ואביב ענו שזה מסוכן.
״אפשר ליפול פנימה?״ שאלה דנה,
״אפשר להניח משחקים?״ שאלה נעמה.
עומרי ואביב אמרו שזו ״מלכודת״ אי אפשר לשחק שם.
״אז אולי ניקח סולם?" אמר יואב. הילדים העלו המון רעיונות והשיח הלך והתרחב ופתאום משום מקום מתן אמר: ״אני יודע אפשר להכניס עץ, זה לא בור זו גומה.״
עומרי ואביב צחקו נכון זה ״בור״ שהוא ״גומה!״
מתן רוצה שנטע ביחד עץ לט״ו בשבט?
מתן היה מאושר כבר לא פחד, לא בכה.
ישבתי צופה מהצד וחשבתי איזה דמיון מדהים יש לילדים, כמה חשוב לאפשר להם לצאת למסע הטומן בחובו מגוון רחב של תחושות, לאפשר להם להפליג עם הדמיון לטעת הבנות חדשות.
המסע היה קסום הילדים לימדו את צוות הגן מהו ״כוח הצמיחה״ גם כשעסוקים ״במעשה קונדס״, ״מבהילים״ חברים, מרגישים ״חזקים״ מול חבר מודאג.
במקרה שלנו, מודאג מ״ליפול לבור״, זו לא ״טעות״, זה עת לטעת הבנות חדשות, זה גם התפקיד שלנו כמחנכים: גננות/ מורים/הורים. לא פעם אנחנו טועים בשיקול הדעת, בהחלטה מסויימת במקום להתבצר ״בבור האגו״, הידיעה המוטעית שאני כאדם בוגר ״תמיד צודק/ת״ עלינו לקחת אחריות ולהפוך את ״הבור״ ״לגומה״ חיננית המצמיחה, המטפחת את כישוריו של הילד כאינדיבידואל, כפרט בתוך מארג חברתי.
מי כמונו יודע שכל צמח זקוק לטיפול אחר, יש הזקוק ליותר צל ויש הזקוק ליותר שמש, יש הזקוק לדישון ויש הזקוק רק למים, יש הגדל פראי ויש הגדל מבויית, יש עצי פרי ויש עצי סרק, כל עץ וצרכיו.
והכי חשוב זה לטעת הבנות חדשות כל יום מחדש, להצמיח ולצמוח עם הילדים ולמענם.
ברכת ימימה לט"ו בשבט
תִּתְיַשְּׁרִי
כְּדֵי שֶׁתִּזְרֹם בְּךָ מַהוּת.
תְּזַקְּפִי קוֹמָתֵךְ
לְהַזְכִּיר שַׁיָּכוּתְךָ.
חוֹשֶׁבֶת שט"ו בִּשְׁבָט
זֶה לָטַעַת עֵצִים.
ט"ו בִּשְׁבָט
זֶה לִהְיוֹת נְטוּעָה
רְאוּיָה
לֹא מִתְעַרְבֶּבֶת
מוֹדָה
מְבַקֶּשֶׁת
וּמִתְפַּלֶּלֶת.
ריקי לוי
.M.A בחינוך
