ימימה מבקשת: ״לֹא לְהוֹסִיף צֵל בָּאָרֶץ אֶלָּא לְהוֹסִיף אוֹר.״ להבין מה נכון לנו כעם לדאוג ״לערבות הדדית״ לא לשים מכשול, לא לפגוע זה בזה ״אחים אנחנו״ הצל הוא מכשול הוא מסוכן לעתידינו כעם, אז לדאוג להוסיף אור מלב פתוח, קשב נקי אחד לשני, עין טובה ושמחה. לשים גבולות להיות מאוחדים בנוגע לארץ ישראל.
כיחידים אנחנו חושבים אחרת וישנו שוני בתפיסתנו לגבי מגוון רחב של דברים, זה טבעי ואף בריא.
אך לגבי ארץ ישראל דבר אחד ברור ואין בו מחלוקת, ״אין לנו ארץ אחרת!״
"שֶׁהָעָם שָׁקֵט וְחָזָק הַזָּר לֹא נִכְנַס״ אז הסובבים אותנו /אויבינו – מבינים את העוצמות שלנו מכיוון שאנחנו מאוחדים, הם לא יכנסו.
אך כאשר אנחנו עוינים אנחנו נחלשים ואויבנו מתחזקים.
״הַבִּלְבּוּל הוּא זֶה שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַשְּׁלִילִי.״ זה כמו בחינוך כאשר יש בלבול הילד מבולבל לא ידע מה לבחור, כאשר יש גבולות ברורים הילד יכול להתגבר על כל מכשול, גם בזוגיות, כאשר הצד השני מבין מה הצורך שלנו באמת, אפשר לחיות בהרמוניה, כך גם אנחנו כעם כאשר יש לנו עמדה ברורה לגבי חשיבות הארץ, מה שנשאר זה לשמור עליה ולטפח אותה.
בשעורי ימימה אנו עסוקים בחיזוק המערכת הפנימית שלנו ומבינים מהם גבולות היכולות שלנו באמת, מה נכון לנו כפרט ומה נכון לנו כאיש משפחה וכאומה בכל אחד מהנתיבים קיים חוט מקשר:
האור=דרך, גבולות= יכולות,
ויורשת לב=אמת. כאשר שלושת הנתיבים הללו מתקיימים אין בלבול יש חוסן נפשי ושמחת הלב.
יום עצמאות שמח.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
