התגעגעתי – אז באתי…
תקופת הקורונה – שיבללה אותי ואם הייתם רואים אותי, הייתם מבינים שאני משובללת – אינו מראה שראוי לצפיית הבריות …
בכל מקרה, אני גורסת שכולנו היינו ועודנו בסטרס מטורלל, לא משנה באיזה מסלול בחרנו ועכשיו – זמן פציעות… כל מי שלא הרשה לעצמו להתמוטט – כי אי אפשר היה, עושה זאת כעת. אופן הנהיגה בכבישים, משקפת איכות שונה של סטרס מהרגיל. אבל – החיים חזקים מכל … אז חוזרים לשיגרה. לכאורה.
לאחרונה מגיעים אלי לקליניקה מטופלים ומטופלות רבים מהרגיל עם תסמין ששמו: הליקובקטר פילורי. חיידק מנוול שמתמקם לו ברירית הקיבה, מקיף את עצמו בחומר (אמוניה) ששומר עליו מפני חומציות הקיבה (שנועדה גם לסייע בעיכול וגם למגר פולשים ומזיקים שמתגנבים אל מערכת העיכול).
כמעט מחצית מאיתנו מארחים אותו אצלינו אבל תסמינים יופיעו רק אצל 7%. החיידק התגלה לראשונה בשנות השמונים על ידי שני חוקרים אוסטרליים. התסמינים יכולים לנוע מאי נוחות ביטנית, דרך גזים, לחץ באיזור מקלעת השמש (אמצע החלק העליון של בית החזה), בחילות, צרבות, אובדן תיאבון, ירידה בלתי מוסברת במשקל, כיבים שמורגשים ככאב עמום במערכת העיכול, עצירויות וההיפך מהן… ואפילו עד סחרחורות.
הוא מדבק. מאד. דרך רוק ודרך צואה.
אז קודם כל חשוב לרחוץ ידיים היטב לאחר שהיה בשירותים!!
הרפואה המערבית נוהגת להעניק 3-4 סוגי אנטיביוטיקה + PPI = Proton pump inhibitors
משמע: תרופות שגורמות להפחתה בייצור החומצה בקיבה.
שלא לפרוטוקול, מודים גם הרופאים, שלא תמיד הפרוטוקול הניבזי הזה מועיל ושרבים מהמטופלים חוזרים להרגיש את התסמינים שהביאו אותם לטיפול מלכתחילה, גם לאחר הטיפול.
לפעמים מגיעים אלי מטופלים לאחר שלושה וגם ארבעה סבבי אנטיביוטיקה!
לפני אופני טיפול חייבת כמה מילים. חייבים לטפל בהליקובקטר פילורי. שמעתם? חייבים. כי הזנחה שלו עלולה להתדרד גם למחוזות בכלל לא כיפיים.
מה גורם לו? איש לא יודע לומר, אבל בגדול ניתן לאפיין: תזונה לקויה, סטרס ואורחות חיים.
מה זה אומר? לפני שנצלול למה כדאי ומה לא כדאי וכו, תנו לי לתת לכם כלל אצבע כוללני אך מועיל.
החיידק לא פראייר. הוא אוהב לאכול מה שטעים. מתוק, אפוי, מטוגן, מלא בקופאין, אלכוהולי, ממוצרי חלב, בקר שמן, בשר מעובד את כל אלה אתם אוהבים? (כי אני כן…) גם הוא.
אז כדאי להימנע מאלה בעת הטיפול בטח, אבל כדאי לקחת על זה טרמפ ולאמץ תזונה יותר חברה גם בהמשך הדרך.
מה כן כדאי לאכול? ירקות, עלים ירוקים, ברוקולי. הוא שונא ברוקולי. אז נבטי ברוקולי יהיו החברים הכי טובים שלכם (ראיתי בניצת הדובדבן במקררי הירוקים לאחרונה), ביצים, טחינה, עוף, קטניות, אבוקדו, שום, בצל.
לצורך אומגה 3 – גרעיני פשתן טחונים : 1-2 כפות ביום. אפשר להשליך לדייסה או ליוגורט.
חליטות: קליפות רימון! תאספו ותקפיאו כל עוד יש קצת להשיג, גם את קליפת הרימון הוא שונא ממש. תזרקו פנימה לחליטה גם גרעיני אשכולית – רווח נקי. חליטות עם מקלות קינמון.
תבלינים: כורכום – כמה שאתם יכולים. טימין, אורגנו.
על מנת לחסלו, אני רוקחת 3 סוגי פורמולות על מנת להצליח לחדור את מעטפת ההגנה שעטה על עצמו ההליקובקטר בנתיים טפו טפו 100% הצלחה, מתנצלת על חוסר הצניעות.
פעם המלצתי ליטול את הקונגלומרט הרפואי ורק אז לפנות אלי להמשך טיפול, כיום לא.
סטרס – אחרי השנתיים וחצי האחרונות אני האחרונה שתוכל לתת עיצות בענייני סטרס, אני יודעת לומר במנותק: אמבטיות חמימות עם שמן אתרי לבנדר (8 טיפות בתוך כפית מלח מעורבב היטב ואז להגליש למי האמבט), מדיטציות – מה שעובד לכם…טיפול ריגשי.
אורחות חיים: פעילות גופנית, אורח חיים פעיל ולא יושבני עד כמה שניתן, להקיף עצמכם באנשים דורשי טובתכם.
כי בגוף-נפש – הליקובקטר משמע טפיל – יושב עליכם ללא אישורכם, אוכל, שותה כפרה.. בפנאן שלו…
אז לבדוק בין היתר, האם אתם מאפשרים לתדר כזה לשרות בחיים שלכם ואם כן, זה לא גורל…
שיהיו לנו זמנים טובים, מבלי שיתעלקו עלינו, רק בהסכמה…