יש לנו עץ מנגו בגינה. כבר לא עול בשנים. הוא מקפיד לתת לנו באופן קבוע ועיקבי בין 3-4 פירות בשנה.
אנחנו אוחזים בהם בזהירות ובהתרגשות, מלטפים אותם עוד בטרם נקטפו, מחכים שיגיעו לצבע הנכון ואז מחלקים שווה בשווה בין כל דרי הבית, כולל מייפל הכלבה.
השנה, טפו טפו, נראה שישנה עדנה לעץ המשפחתי. ספרתי מעל 20 פירות, בתקווה שיזכו למצוות ויגדלו לגודל המתאים…
אני זוכרת את המנגואים הראשונים שהגיעו לארץ. בן כיתה שלי הביא לנו לטעום מנגו ענק אחד, הספיק כזית לכל ילדי הכיתה. עד היום אני זוכרת שהטעם החדש שיחק לי במוח כמו קוביות שש בש: מה זה, גזר? תפוז? ומה זה המרקם המשונה והמסקרן הזה?
ובכן עוד מעט מתחילה העונה הנהדרת של המנגו.
זהו פרי טרופי שמגדלים בארץ באיזור הכנרת, עמק בית שאן ובערבה.
הערך הגליקמי שלו בינוני. משמע, הוא לא מאד מקפיץ את רמות הסוכר בדם (כפי שהגיוני היה לחשוב, בשל מתיקותו) וזה מאד יפה מצידו…
הוא עשיר בויטמינים, מינרלים ונוגדי חימצון שמחקרים הראו שהם (נוגדי החימצון) עשויים להוריד סיכויים לחלות בסוגי סרטן שונים!
יש בו רכיבים שמיטיבים עם מערכת העיכול ואף מסוגלים להוריד רמות כולסטרול.
לסוכרתיים, למרות יתרונותיו, כדאי לצרוך בתבונה ובצמצום.
מרתח מעליו של המנגו יכולים לטפל בשלשול, חום ואף לאזן רמות סוכר בדם (מומלץ להיוועץ ברופאה במידה ונוטלים תרופות).
מרתח מגרעין המנגו יכול לסייע בסילוק תולעי מעיים. לעיניים יבשות טוב לאכול שני פירות מנגו בשבוע
ומיץ ממנגו מקל מעט על גלי חום של גיל המעבר.
מאידך, מנגו הינו פרי בעל פוטנציאל אלרגני, לכן אין לתת אותו לתינוקות מתחת לגיל 8 חודשים. ובכלל, בני אדם שיש להם נטיה לאלרגיה, מוטב שיזהרו ויצרכו אותו אם בכלל, בתשומת לב.
השרף שניגר בעת הניתוק מהעץ, עלול לגרום לגירוי עורי.
השרף שניגר בעת הניתוק מהעץ, עלול לגרום לגירוי עורי.
למי לא כדאי לצרוך את הפרי הזה?
לאנשים שיש להם אלרגיה לפירות טרופיים וגם לכאלה שסובלים מאלרגיה ללאטקס, נמצאה הקבלה בין האלרגיות.
לאלה שסובלים ממחלות כלייתיות, שהתזונה שלהם מוגבלת מבחינת צריכת אשלגן. עבורם מזונות עשירים באשלגן, עלולה לגרום ממש לסכנה.
