המדור של לימור – נמאס לי מאוכל ביתי

לאחרונה אני ממש לא מסוגלת להכניס לפה אוכל שבושל בבית של עצמי.

כבת לאמא שהכינה הכל! אבל הכל בבית, כולל פירורי לחם, חמוצים, ריבות, עוגות, גלידות,  כנראה משהו הוטבע בתוכי, אם רציתי בכך או לא וגם אני מכינה הרבה ממה שנצרך בבית.
יש שיצקצקו ויאמרו – בטח אוכל מגעיל, קינואה מותפחת, שמרי בירה מותססים, אגר אגר מושרה… לא!
אוכל רגיל ונורמאלי וטעים ברמות. כל מי שהסתופף בד׳ אמותינו יכול להעיד. האוכל אצלנו (לצערי) טעים. לפעמים מידי. אין לי מושג מה קרה, אולי הקורונה והצורך לבשל מידי יום טרי, כך שיתאים לכולם, כולל 1 צימחוני,  אולי משהו פנימי של עצמי.. פשוט לא מצליחה להתרגש מפירה ביתי או שניצל שתובל בחרדל ושום. הכל נראה לי תפל ומיותר.
אז מה עושים?
מתחילים לחטט במתכונים, כך התחלתי להכין חצ׳פורי מסוגים שונים וכרוב ממולא באורז ברוטב חמצמץ. והיה עידן של רטבים, פלפל בשקדיה ושום ופסטוזיליה ופלאפל ביתי ומלאי כופתה ומה לא ודיייי אם אני אראה עוד מחבת או סיר ריקים ומצפים, אני אצרח.. רק למי? יש פיות רעבים וצריך להאכיל אותם. לפעמים לארוז ליום שלם ללימודים בתל אביב, לפעמים לנסיעות סתם ברחבי הארץ, או לבת שגרה בתל אביב ולמשפחתה שהיא טבעונית ועוד ועוד..
אז מה עושים עם תחושת המיאוס הזאת?
מתגברים. קצת קונים במקומות איכותיים וראויים, משתפים בני משפחה במלאכת הבישול ובעיקר במלאכת הניקוי שלאחר הבישול ומסתכלים לשמיים ומתפללים שנצא פעם למסעדה (מה שלום התו הירקרק??) ומנסים לגוון ומארחים וגם קצת מתארחים כי אין כיף גדול מלאכול משהו שמישהו בישל עבורך. שימחת עניים או עניות … שהם אימהות…
ועוד משהו שממש מועיל בהתארגנות:
מבשלים כמות ומקפיאים במנות. אני יודעת שלא המצאתי את אמריקה, אבל הבית המפונק שלי פחות אוהב מזון קפוא ומחומם. נחשו מה: לא אכפת לי.
מצאתי דברים שנקפאים היטב ומחוממים בתנור מעולה, כגון קיש בצל או קציצות פראסה.
אחד הילדים מודיע שמגיע? ישר לתנור, מרק כמעט תמיד יש, סלט קטן (אם מסכימים לי..) ויש ארוחה.
ואני? אמשיך לקושש מתכונים מגוונים ואתגעגע עד מוות לאמא שלי שהיתה מכינה לי תמיד אוכל שמן ומשמין ובלתי מודע לעצמו והכי טעים בארץ!
קציצות פראסה  לימור עברון גילת
3-4 פראסות (לוף) חתוכות ושטופות, בצל גדול קלוף וחתוך לרצועות, 2 ביצים, פירורי לחם ללא גלוטן
2 כפות שקדיה, מלח, מעט פלפל, כף שמן זית
אופן ההכנה:
מבשלים את הפראסות  והבצל עד שמתרככים
מסננים היטב ומעבירים לקערה. מוסיפים את הביצים, פירורי הלחם, השקדיה, המלח והפלפל, וכותשים עם מועך פירה כך שיכתש אבל לא ייטחן לחלוטין מהבלילה הזאת (אם נוזלית מדי מוסיפים מעט פירורי לחם) מעגלים לביבות מניחים על ניר אפיה משומן בשמן זית, מזלפים על כל לביבה עוד שמן זית ואופים למשך כ 45 דקות.
טעים ממש!!!!

שיתוף ב-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב vk
שיתוף ב reddit
שיתוף ב tumblr
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם ...

לרגל יום הסרטן הבינלאומי-מדגישים את הצורך החיוני והמיידי בהקמת מרכז אונקולוגי והמטולוגי חדש

לאור כניסתן של תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות מאריכות חיים, חלה עלייה במספר המטופלים, חולי הסרטן, בארץ ובעולם כולו. גם במרכז הרפואי הלל יפה מדווח על גידול ניכר במספר החולים האונקולוגים וההמטו-אונקולגים. ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי, מדגיש: "יש צורך הכרחי בהקמת מרכז אונקולוגי והמטולוגי חדש ומודרני לטיפול בחולי סרטן באזורנו". עמותת הידידים של המרכז הרפואי החלה בגיוס תרומות לטובת הנושא

קרא עוד >

סרטן צוואר הרחם מחלה שניתן למנוע

במסגרת חודש המודעות לסרטן צוואר הרחם, ד"ר לנה ונצוליס מח'ולה, מומחית ברפואת נשים וגניקולוגיה מנהלת שרות צוואר הרחם מחוז חיפה וגליל מערבי, מסבירה מהו סרטן צוואר הרחם, ומהם ארבעת הצעדים למניעת המחלה

קרא עוד >