במסגרת תכניתנו ׳העתיד אינו ברור מינוס..׳ פתאום קיבלתי טלפון. מישהי מקורס קצינות נזכרה בי פתאום. התקשרה למישהי שמכירה מישהי וכך הגיעה אלי. שמחה וששון. קבענו מפגש. התקשרתי לעוד מישהי מקורס הקצינות. היא ישנה במיטה מתחתי. לרוע מזלי, הגעתי אחרונה לחדר בבה״ד 12. נחשו למי לא היתה ארונית?? אז שמתי את כל הדברים שלי מתחת למזרון. לתפארת מדינת ישראל.
שרוולי דקרון, מכנסי טרנינג, גרביים ארוכים, כולם השתלשלו להם אל מול פניה של ע׳ שישנה במיטה הקרובה לדלת באגף התחתון (אני טיפסתי בכבדות למיטה העליונה וכל לילה חלמתי שאני מתרסקת מטה לרצפה). השיא היה, באחד הלילות, כשהמחסנית השמנה של ה M16 (אולי יש לומר M ה – 16, איפה אמא שלי כשאני צריכה אותה… אה.. בשמים…) הארוך, המפואר, שליווה אותי כמגרש טרמפים מושלם בקורס, התרסקה לרצפה בקול נפץ מפחיד. זה היה ממש בתחילת הקורס, ככה שאפילו לצחוק צחוק הגון על זה לא צחקנו, היינו עדיין זרות זו לזו… אז דיברנו וצחקנו והתעדכנו זו בחייה של השניה. היה נחמד. ואז פתאום קפצה בפייסבוק תמונה של המדריכה הראשונה שלי בצופים. שבט כרמל. ישר נמתח קו דמיוני בין תל מונד – אוסטרליה – תל אביב – זכרון יעקב. כולנו זכרנו אותה. היתה מקסימה. מסתבר שגרה באיזור.
מלאי כופתה טבעוני / לימור עברון גילת
- 6 תפוחי אדמה מבושלים אבל לא רצוחים. מסונני מי בישול יש שמוסיפים כף או שתיים של פרג, לא היה לי – פסחתי.
- צרור כוסברה רחוץ
- כפית תבלין גראם מסלה
- חבילת טופו. אני אוהבת את זה של קדיתא – לא חובה
- 3 כפות קמח עדשים
- חצי כוס שקדים טחונים היטב
- מעט פלפל צ׳ילי יבש
- מלח לפי הטעם
- פירורי לחם ללא גלוטן
- שמן לטיגון
מכניסים הכל למעבד מזון ומעבדים. מלבבים לביבות, טובלים בפירורי לחם ומטגנים במחבת. זה כל הסיפור. הבריאים שבינינו יאפו בתנור עם מעט שמן זית. הנועזים יכינו כופתאות עגולות ויטגנו בשמן עמוק
- בצל גדול
- 3 שיני שום
- 3-4 עגבניות בשלות שדינן עומד להיגזר בקרוב
- 2-3 כפות רסק עגבניות
- חתיכת ג’ינג’ר
- צ׳ילי טרי
- חלב קוקוס
- מעט סויה
- מעט סירופ מייפל
- שני חופנים של אגוזי קשיו
- למיטיבי לכת: מסמאן קארי או משחת קארי אדומה או צהובה. למי שאין, תבלינים שונים: כורכום, קארי, כמון.. כאלה.
- כפית תבלין גראם מסלה
