זהו זמנו הנכון והיפה של הסרפד. העלים המשוננים שקוצים לכאורה פזורים עליהם, מכילים כל כך הרבה שפע, עד כי קצרה היריעה. אחד ההרבליסטים המובילים בעולם, דיויד הופמן כתב פעם: אם אין לך מושג איזה צמח מרפא לתת למטופל – תן לו סרפד.
כל זאת למה?
כי בסרפד יש איכויות גם של ניקוי וגם של הזנה ובניה. ומי מאיתנו לא זקוק לשניים? הבעיה עם הסרפד היא הצריבה שהוא ׳מעניק׳ לכל מי שמנסה לקטוף אותו. הלקטית אביבית ברקוביץ׳ לימדה איך לקטוף אותו עם מינימום צריבה. ביד אחת מלקחיים ביד שניה מספריים, על הרצפה גיגית.
ממלקחים ענף סרפדי, גוזרים ומניחים בגיגית, ככה עד שמתמלאת. לוקחים הביתה, מפזרים על סדין נקי, מחכים שיתייבשו העלים, אז הם כבר לא צורבים, מפוררים ומכניסים לצנצנת מעוקרת לשימוש יומיומי.
למי כדאי?
לנשים בהריון, לנשים מניקות, למי שסובל מנשירת שיער, למי שסובל מאנמיה. למי שרוצה ניקוי עדין, למי שחסר לו ברזל, מי שסובל מאלרגיה או סוכר טיפה גבוה בדם (לפני תרופות).
שורש הסרפד מיועד לטפל בהגדלה של בלוטת הערמונית והזרעים הם פשוט מקור מופלא של מולטיויטמינרלים. ככה.
למי אסור?
למי שיש לו אי ספיקת לב או כליות, סוכרת, לנוטלי תרופות לטיפול ביתר לחץ דם או טיפולי כימו מבוססי פלטינום/ ליתיום.
בעלים אין קוצים כפי שסבורים רבים, אלא ישנה חומצת נמלים שניתזת במידה והעלה ׳נשבר׳.
אגב, על מנת לבטל את הצריבה, ממוללים עלי כוכבית או מרקולית ומעסים אל תוך מוקד הצריבה והיא חולפת.
אני ראיתי במו עיני את אחד המורים שלי, דרור דראמי האגדי, שהדגים לנו שלצמח יש נשמה. הוא בא בטוב ללהקת עלי סרפד, ליטף אותם, לא בצורה חפיפית ולא נצרב כלל! סיפר שכאשר הגיע ללקט בחופזה’ נחשו מה, נדקר ועוד איך! האמת היא שגם לי קרה שכשהגעתי לליקוט ללא הכרת תודה, קרו לי כל מיני תאונות ליקוט משונות. הצמחים מדהימים, נותנים לנו את עצמם במתנה, מן הראוי שלפחות נודה…
אז לאיכויות של הסרפד: עשיר ממש בויטמינים ומינרלים ואפילו חלבון וחומצות שומן חיוניות.
לגבי הטעם (בחליטה): לא להיט אבל גם לא נורא. ניתן לשלבו יחד עם צמחי מרפא טעימים כמו מליסה, למון גראס, לואיזה, מרווה ואז הטעם מתעמעם.
ליקוט עלי סרפד יכולה להיות פעילות חביבה עם הילדים, בנקיטת הזהירות המתבקשת כמובן.
החומצה הצורבת מתנטרלת במגע עם מים רותחים או הקפאה.
מרק סרפד טבעוני / מקס מלכיאל (כדאי לעקוב אחריו)
משתתפים:
קערה עם עלי סרפד טריים מלוקטים, בצל חתוך, לקוביות, פלפל אדום חריף חתוך לטבעות
10 שיני שום חתוכות קטן, כוס שעועית אדומה מבושלת, תפוח אדמה חתוך לקוביות קטנות, גזר מגורר בג׳וליאן, צרור פטרוזיליה, מלח, פלפל שחור, מעט זרעי כוסברה טחונים, שמן זית לטיגון
אופן ההכנה:
בכף שמן זית מקפיצים את הבצל והפלפל החריף כשתי דקות. מוסיפים את תפוח האדמה והגזר ומקפיצים. מוסיפים את השעועית. בינתיים מפרידים בזהירות את עלי הסרפד מהגבעולים אולי עם כפפות… ואז מכסים את העלים במים רותחים לניטרול הצריבה. מסננים וממתינים מעט ואז חותכים את עלי הסרפד ואת הפטרוזיליה ומוסיפים לירקות שבסיר. מוסיפים פלפל שחור ומלח ואז מים לפי מידת הסמיכות האהובה עליכם. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש ומבשלים כ – 8-9 דקות. מכבים. במחבת קטנה, מחממים עוד כף שמן זית, מוסיפים את קוביות השום עם זרעי הכוסברה הטחונים ומקפיצים דקה ואז מוסיפים פנימה לסיר המרכזי את השום המתובל בזרעי הכוסברה הטחונים, מכסים ונותנים למרק לנוח לכמה דקות לספיגת הטעמים.
