משפחה במשפט – בגדה בבעלה 10 שנים ברצף תקבל חצי מהרכוש

סיפורים אמיתיים מאולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל
סיפורים אמיתיים מאולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל
הקדמה:

פסק דין חדש מפתחו של בית המשפט העליון [בג"ץ 8463/19] מפי כב' המשנה לנשיא ע' פוגלמן, השופטת ע' ברון והשופט ח' כבוב , שם סוף ביום 24/10/22 לשאלה שלא אחת הגיעה לפתחם של בתי המשפט האם בגידה של מי מבני הזוג אף אם היא ממושכת יש לה השפעה על אופן חלוקת הרכוש המשותף על פי החוק כפי שהיה ניתן להסיק מחלק מפסקי הדין שניתנו עד כה.
אחד הכלים העומדים לרשות בתי המשפט במסגרת חלוקת הרכוש היא מה שנקרא הקדמת מועד האיזון כך ששווי חלקו של אחד הצדדים יחושב על פי מועד מוקדם יותר ממועד הגירושין ולדבר משמעות רבה ביותר באשר לחישוב הזכויות ואין המדובר בהליך נפוץ אך הוא קיים.

והנה הסיפור של השבוע:

מירי ודני נישאו בשנת 1967 חיו באושר ובעושר ונולדו להם 3 ילדים עד אשר גילה דני למגינת ליבו בשנת 2013, כי אשתו האהובה חולקת את מצעה עם גבר זר כבר משנת 2002 באופן קבוע ועל רקע זה הוא הגיש תביעת גירושין והצדדים התגרשו בשנת 2014 בטרם סידור נושא הרכוש המשותף.
מירי לא הכחישה את מעשיה מחד ומאידך דני לא טען שהבגידה השפיעה על המאמץ הכלכלי המשותף של בי הזוג אך בכל זאת ביקש מבית הדין הרבני לקבוע כי חלוקת הרכוש לא תהיה שוויונית וכי מועד חישוב הזכויות והחובות יוקדם למועד בו היא החלה ב"חיים כפולים" ושווי חלקה ברכוש יהיה רק למועד זה ואילו כל יתר הרכוש שנצבר אוחר יותר ישויך לו בלבד.
בית הדין הרבני האזורי אכן נענה לתביעתו של דני וקבע כי חלקה של מירי ברכוש המשותף יחושב נכון ליום 1/5/2022 קרי הקמת מועד האיזון למועד תחילת הקשר האסור.
מירי הגישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול שהתקבל באופן חלקי בלבד ושם נקבע כי קיימת שיתופיות מוחלשת בתקופה של הבגידה אך במקום לשלול לחלוטין את חלקה של מירי ברכוש בתקופה זו שאורכה כעשר שנים, נקבע כי חלקה יעמוד על 20% בלבד ולא 50% .
מירי לא שקטה על השמרים וחרף אי הנעימות שליוותה אותה מעצם הבגידה, היא לא התכוונה לוותר על חלקה ברכוש שנצבר בזמן הנישואין חרף הבגידה והגישה עתירה לבג"צ הערכאה היחידה שיכולה להתערב ולא בנקל בהחלטות של בתי הדין הרבניים.
במוקד העתירה ניצבה השאלה האם אי-נאמנות מינית ממושכת שהוסתרה על ידי אחד מבני הזוג כאשר אין חולק כי בפועל לא השפיעה בכלל על ההתנהלות הכלכלית המשותפת, יכולה להיחשב כטעם לסטייה מעיקרון החלקה השווה של הרכוש שנצבר בזמן הנישואין? כאשר לצד ברירת המחדל של חלוקה שווה, חוק יחסי ממון אכן העניק סמכות בסעיף 8 לערכאות ב"נסיבות מיוחדות" לסטות מהסדר זה ולחלק את הרכוש שלא באופן שווה.
בית המשפט העליון הבהיר מאידך כי במקרים בהם הבגידה כן משפיעה על השיתוף הכלכלי כמו פירוד בפועל או ניהול חיים כפולים כגון מעבר למגורים עם המאהב/ת במקביל ולא רק קיום יחסי מין וכן במקרים בהם הטענה לשיתוף בנכס היא מכח "שיתוף ספיצפי" ולא מכח חוק יחסי ממון כגון נכס מלפני הנישואין, אזי יתכן ותהיה לדבר השפעה על אופן חלוקת הרכוש המשותף בשל הפגיעה במשטר של המאמץ המשותף, אך עצם קיום יחסים עם אחר /ת גם לאורך זמן אין בו כהוא זה בכדי לפגוע בחלוקת הרכוש המשותף ויש לבחון כל מקרה ומקרה ולקבוע האם קיימת שיתופיות מוחלשת.
כב' השופט פוגלמן הטעים בפסק הדין כי: "הנה כי כן, מן האמור עולה כי פסיקתו העקבית של בית משפט זה עמדה על כך שככלל אין לייחס משקל לשאלת האשם בפירוד לעניין חלוקת הרכוש בין הצדדים, ובפרט להתנהגות המינית במהלך חיי הנישואין. זאת ועוד, עצם העובדה שפקיעת חיי הנישואין טומנת בחובה השלכות כלכליות (לדוגמה מציאת מקום מגורים חלופי), אינה, כשלעצמה, בגדר נסיבה מיוחדת שמצדיקה סטייה מהסדר איזון המשאבים; זאת, אף אם הסיבה לפרידה נעוצה במעשה "בגידה" של אחד מבני הזוג ( בג"ץ 8928/06 עמ 282) . בעיני, קביעות אלו כולן לא מאבדות מכוחן גם כאשר מדובר ב"בגידה" ממושכת שהוסתרה מבן או מבת הזוג. גם במקרים אלה, מתן משקל לחוסר הנאמנות מכניס את שיקולי האשם במישרין לתוך השאלות הממוניות. אי-נאמנות מינית ממושכת כשלעצמה לא מעלה ולא מורידה מן המאמץ המשותף שהשקיעו בני הזוג במהלך חיי הנישואין ובבניית משק הבית. כאשר אי-הנאמנות לא השליכה על התנהלותו היומיומית של משק הבית, ועל התרומה למאמץ המשותף, שלילת זכויות ממוניות מהווה למעשה "קנס" על בן הזוג ה"בוגד" – קנס על עצם ה"בגידה".
מכל אלה העתירה התקבלה ונקבע כי מירי זכאית לחצי הרכוש מאז הנישואין ועד הגירושין.


עו"ד המאם חליחל

המאם חליחל – עו"ד נוטריון ומגשר | מומחה בדיני משפחה וירושה מאז 1995
משרד עורכי דין פינגרהוט, חליחל ושות’ הנדיב 31 זכרון יעקב | www.hamam-law.co.il