סיפורים אמיתיים מאולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל
הקדמה:
בגידה של מי משני בני הזוג האחד ברעהו בוודאי שהיא גורמת לכאב לצד הנבגד, והשאלה הנשאלת היא האם יש למעשה הבגידה מעבר לכך גם משמעות משפטית כלשהי?
באופן עקרוני מעשה הבגידה אין לו כל השפעה בסוגיית משמורת וזמני השהות עם הקטינים וגם לא בסוגיית מזונות הקטינים עצמם.
כמו כן ולאחר שהנושא הגיע לא פעם לפתחו של בית המשפט העליון (במתכונתו הנוכחית) נקבע כי אין כל השפעה לשאלת האשמה של מי מהצדדים בין השאר בעקבות מעשה בגידה בכל הנוגע לחלוקת הרכוש על פי חוק יחסי ממון.
זאת ועוד תביעות לפיצויים בגין בגידה בשל הנזק שהדבר גורם לנפשו של הנבגד, נדחו תמיד ללא פיצוי משאין במעשה הבגידה משום עבירה פלילית בדומה לאלימות שכן בעקבותיה ניתן לתבוע פיצויים ואף מוגברים.הנושא היחידי שיש לגביו השלכה ישירה בעקבות הבגידה הוא נושא מזונות האישה וכתובתה. כך שאישה שבגדה בבעלה אינה זכאית למזונות אישה מחד ומאידך מפסידה כתובתה. במקביל בעל שהוכח כי בגד באשתו "רועה זונות ומוציא ממון" ישלם את הכתובה לאשתו בדרך כלל כמובן הכל בכפוף להוכחת הדבר ובהעדר מחילה מצידה של האישה.
נשאלת השאלה אם "הבגידה" הייתה בהסכמה? האם עדיין האישה זכאית לכתובה?
והנה הסיפור של השבוע:
אלכס ורינת בני זוג צעירים שנישאו בשנת 2001 ומרב אהבתו של אלכס חתם על כתובה בסך של 360,000 ₪ במעמד שבירת הכוס.
חלפו להם עשרים שנים תמימות והנה בשנת 2020 בני הזוג מגיעים לפתחו של בית הדין הרבני ברחובות שם הוגשה תביעה על ידי אלכס לחיובה של רינת בגט ושלילת כתובתה בה פירט מספר עילות בין השאר לטענתו, שהיא חיה בפרהסיה עם גבר אחר וכי עובר לכך היא נהגה לקלל אותו ולהזניח את הבית מלבד מריבות טעונות סביב שמירת הבית וחינוך הילדים.להפתעתם של דייני בית הדין הרבני, רינת לא התכחשה לטענתו של אלכס כי אכן קיימה בעבר יחסי אישות עם גבר זר ואף יותר מאחד אם כי לא הודתה כי היא חיה עם גבר זר, אך חרף זאת היא הגישה תביעה לתשלום כתובתה לעיל ודחיית סידור הגט עד לחלקות הרכוש המשותף.
לתהיית בית הדין הכיצד תביעתה לכתובה בכלל מתיישבת עם הודאתה כי הלכה למעשה בגדה בבעלה, רינת השיבה כי אין המדובר במעשה בגידה חרף קיום יחסי מין עם גברים זרים, זאת היות ולטענתה היחסים עם אותם גברים בעבר התקיימו לנגד עיניו של בעלה האהוב אלכס שהוא זה שיזם את המעשים ואף בחר והזמין את אותם גברים מעת לעת, כאשר הוא צופה בנעשה מן הצד להנאתו והיא בסך הכל נענתה לבקשתו הגם שלא הייתה חפצה בדבר ובפועל המעשים נכפו עליה.
רינת ציינה עוד כי אלכס נהג לבגוד בה עם אחרות באופן גלוי ואף הודה בפניה כי היו לו גם קשרים עם גברים ומכל אלה היא טוענת כי אין לשלול את כתובתה.
אלכס בתורו לא הכחיש את קיום המפגשים המיניים של אשתו עם גברים זרים לנגד עיניו אלא שהסביר כי הדבר נעשה לבקשתה היא ומרצונה הטוב והחופשי וכי דווקא הוא רצה לספק את רצונה ולא ההיפך, ועל כן בניסיון להפריך את טענתה הוא הזמין לדיון את אחד "המאהבים", ג'ורג' קלוני בהתגלמותו, שהעיד כי אכן היה זה הבעל שזימן אותו למפגש עם אשתו אף יותר מפעם אחת אלא שבשני המפגשים היה ברור כי רינת מלאת תשוקה ורצון לקיים יחסים עמו בניגוד לטענתה, דבר התואם את טענתו של אלכס הצופה הנלהב מהצד.
כב' הדיין הרב יאיר לרנר לאחר שהתרשם כי הצדדים שיתפו פעולה ברצון כדי ש"האישה תזנה עם גבר זר" קבע במפורש כי רינת אינה זכאית לכתובה וכי שניהם חייבים להתגרש ויפה שעה אחת קודם.
כב' הרב הבהיר כי על פי ההלכה "אישה שזינתה ברצון והיה על כך הסכמת הבעל – מפסידה את כתובתה" כאשר רינת בעצמה טענה בדיון כי היא חשה בושה ושהיא מבכה על המעשה דבר המלמד על הבנתה כי עשתה מעשה פסול וביתר שאת נקבע כי ״מעדותו של הגבר הזר (העד) שהופיע בפני ביה"ד, שהוא זה שהשתתף במעשה הזנות, מוכח שגם האיש וגם האשה היו מודעים למעשיהם, וכן ביה"ד התרשם שהצדדים עשו את מעשה הזנות בהסכמה וברצון מלא".
כב' הרבנים יהודה שחור וירון נבון הצטרפו למסקנתו של הרב לרנר והדגישו כי מעצם הודאתה של רינת כי קיימה השתתפות בשלישיות עם גבר זר הרי שיש לשלול זכותה לכתובה תוספת כתובה או כל פיצוי אחר.
המאם חליחל – עו"ד נוטריון ומגשר | מומחה בדיני משפחה וירושה מאז 1995
משרד עורכי דין פינגרהוט, חליחל ושות’ הנדיב 31 זכרון יעקב | www.hamam-law.co.il
