בינואר 2018, ארבע שנים לאחר הקמת תנועת "חמש אצבעות" החלטנו להקים את המכינה בזכרון יעקב.
הרעיון להקים מרכז חינוכי הגיע דבר ראשון ממתאמנים בתנועה, שרצו להרחיב את "חמש אצבעות" גם מעבר לשני האימונים השבועיים – לחיות לפי הערכים והסטנדרט בהם אנו מאמינים 24/7. מהר מאוד הבנו שהמכינה מאפשרת לנו לייצר תכנים מחוץ לעולם הפיזי-מנטלי, ולהעביר את החניכים באמצעותם תהליך חינוכי משמעותי, שבונה אופי ומסוגלות אמיתיים.
השנה הייתה השנה הרביעית של המכינה, והשנה הראשונה בה המכינה מוכרת ע"י המדינה. מחזור ד' מייצג הרבה מתהליך "ההתבגרות" שהמכינה עברה לאורך השנים. השנה הגיע למכינה קבוצה אמיתית, כנה ומגוונת. קבוצה שהמצוינות העיקרית שלה היא לאו דווקא האימונים הגופניים, אלא היכולת שלה לקבל לתוכה ולתת ביטחון גם לאנשים שונים ממקומות שונים ורקעים שונים.
שלשום ערכנו את ערב הסיום של מחזור ד', מופע ייחודי ויצירתי בנושא "האדם בזירה" – עליו חתום יותר מהכל גידי דודי, שליווה את החניכים עד השעות המאוחרות של הלילה בהכנות. בעזרת טקסטים אישיים ומופע המשלב את הקהל – הצלחנו בצורה הטובה ביותר להעביר איך המושג "חמש אצבעות" פגש כל אחד ואחד מהחניכים בתהליך האישי והקבוצתי שהוא עבר לאורך השנה.
כתבו – ילדי המכינה:
מה למדתי ממחזור ד׳ של מכינת חמש אצבעות?
למדתי הרבה מאוד דברים, אבל מעל הכל, למדתי מהו צוות מנצח.
נחמד היה להגיע אתמול למרכז חמש אצבעות ולראות מופע מרגש, ולהתרשם מאיכות המשחק של החניכים. אבל הסיפור האמיתי הוא לא ערב הסיום. הסיפור האמיתי היא השגרה לאורך השנה.
ומי שמוביל את השגרה הוא צוות המכינה. הדר וייס, דנית מנחם, גבי ברוצקי, מיקה בלזדה, עידו שר-אל. השנה הזאת לא יכולה להתקיים בלי האנשים שעובדים מאחורי הקלעים. מה שהיה מיוחד בצוות הזה, שהוא השלים אחד את השני. כל אחד יודע מה הוא מביא למגרש, וביחד עולים לנצח.
ולצד צוות ההדרכה, למדתי מחניכי מחזור ד׳. זאת קבוצה יוצאת דופן, שמורכבת מ-44 חניכים.
למה יוצאת דופן? כי הקבוצה עצמה היתה המטרה. כל אחד מהחניכים הבין שהקבוצה היא מה שחשובה. ובקבוצה, כל אחד מהחניכים הרגיש שהוא ייחודי ומצליח להביא את עצמו ליידי ביטוי.
ביחד הם ניצחו.
איזה שנה…שרק נמשיך ככה.
דרור ינאי
