בשבועיים האחרונים המדינה גועשת נוכח מאבק משפחת ברומברג מהמושבה זכרון יעקב לשלילת אזרחותם של רוצחי יקירם אברהם ברומברג ז"ל יליד המושבה זכרון-יעקב
בראש המאבק עומד אבי ברומברג (תושב זכרון יעקב, דובר המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור) האחיין, שנולד שנה לאחר הרצח, בדיוק ביום בו צוין יום השנה לרצח המתועב, בזמן שבו הרוצחים טרם נתפסו. אבי הבטיח לעשות כל שנדרש למניעת המשך 'חגיגות השחרור' של כרים יונס הרוצח ולקראת הצפוי, עם שחרורו הקרב של הרוצח השני מאהר יונס, שעשוי לצאת גם הוא לחופשי בקרוב.
בעיצומו של המאבק, לראשונה הסכמות פוליטיות מהאופוזיציה והקואליציה של 106 חברי כנסת לשלילת אזרחותם של הרוצחים ושל מחבלים נוספים שביצעו מעשי טרור ורצח והובלת חקיקת בזק שתוביל לשלילת אזרחותם בתוך שבועיים.
לצד קידום החקיקה של פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ואנשי צללים נוספים הפועלים ומסייעים למאבקם של בני המשפחה, התקיימו ארועי שמחה רבים באוהל שהוקם בכפרו של הרוצח כרים יונס בכפר עארה שבואדי עארה.
בתוך כך פנה אבי ברומברג וארגון אלמגור של המשפחות השכולות לשר לבטחון פנים – איתמר בן גביר ושר הביטחון האלוף גלנט בדרישה להוציא צו עצירה מנהלי לרוצח בשל עברות שבוצעו במאהל לרבות קשירת קשר עם גורמי טרור מהפת"ח, החיזבאללה החמאס ועוד.
עם קבלת המידע השר גלנט שלל שלושה אישורי כניסה של אנשי פת"ח שהגיעו למאהל ונערכה שיחה קשה בין ברומברג לשר בן גביר ומפכ"ל המשטרה בו דרש ברומברג מהשניים לפעול במיידית לעצירת המסיבות ולהיערכות מוגברת של המשטרה בציר המדובר. ב
תוך כך ערך בן גביר ישיבה דחופה בנוכחות המפכ"ל וצמרת ישראל. הישיבה עסקה בטיפול בשחרור המחבל כרים יונס והצפי לשחרורו של שותפו לרצח החייל אברהם ברומברג ז״ל בעוד מספר ימים. בסוגיית שחרור המחבלים הוחלט כי משטרת ישראל תפעל בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותה ולא תאפשר תמיכה ועידוד של טרור או פעולות של תמיכה בארגוני טרור או הזדהות עם מעשי טרור. במקרה כזה משטרת ישראל תפעל למנוע הפרת החוק ולמצות את הדין עם מפרי החוק. יש לציין, כי האירועים סביב שחרורו של כרים יונס נחקרים.
בני משפחת ברומברג אינם מסתפקים כמובן בדברים הללו, ואבי ברומברג כבר הכריז מעל כל במה, כי הם דורשים לשלול את אזרחותם של שני המחבלים-הרוצחים ולגרש אותם מהארץ.
נראה כי הממשלה החדשה שנבחרה לא מכבר, עומדת בפני מבחן ראשון במעלה, כשהיא נדרשת לממש את הצהרות שריה, ולפעול לאלתר לשלילת האזרחות הישראלית ולגירוש המיידי של רוצחי החייל אברהם ברומברג הי"ד, לאחר שחרורם מהכלא.
רב"ט אברהם ברומברג הי"ד, נולד בזיכרון-יעקב בשנת 1960, דור-שלישי למייסדי המושבה. למד תחילה בבית-הספר היסודי ניל"י והמשיך את לימודיו ב'חקלאי פרדס-חנה', ומשם עבר להשלים את השכלתו בבית-הספר התיכון 'עמל' חדרה.
לימים התברר כי אחד מרוצחיו, כרים יונס, למד אתו באותו בית-ספר, מחזור אחד מעליו…
אברהם ברומברג היה פעיל בתנועת-הנוער המקומית 'מכבי צעיר', אהב לשחק כדורגל ואף נודע כשוער מעולה והיה אהוב ומקובל על כולם. בשנת 1978 התגייס לצה"ל ומקץ כשנתיים ימים, נשלח ממקום שירותו ברמת-הגולן, להביא מזכרון-יעקב יין למסיבת החנוכה של הגדוד.
בנקודת-הזמן הזאת נחרץ גורלו המר, כאשר עלה על טנדר מסוג 'פולקסווגן' בצומת נחל-חדרה, ב'טרמפ' שהוביל אותו אל המוות.
במכונית הסתתרה חוליית מרצחים של ארגון הפת"ח, ובהם כרים יונס ובן דודו מאהר יונס וכאשר הגיע הרכב לצומת פלי"ם, סטה מדרכו ובהמשך הנסיעה, נורה אברהם גולדברג בראשו מאקדח שהחזיק יונס. הוא הושלך על-ידי המחבלים-הרוצחים באזור החולות, הסמוך לדרך המובילה למסילת-הברזל מול מפעל 'איטונג', ולאחר שלקחו ממנו המחבלים את נשקו האישי, רובה מסוג M16, הסתלקו מהמקום ומיהרו לדווח למפקד החוליה שלהם על הצלחת המבצע, כשהם מציגים לפניו את הרובה כעדות ודורשים את הפיצוי הכספי שהובטח להם.
ברומברג הפצוע אנושות, הצליח איכשהו לזחול לכיוון הכביש והתגלה בשעות הבוקר המוקדמות על-ידי עובדים מחברת-החשמל, ולפני שאיבד את הכרתו הספיק לספר מעט על מה שאירע לו. הוא הועבר תחילה למרכז-הרפואי 'הלל יפה' ומשם לבית-החולים רמב"ם בחיפה, שם החזיר את נשמתו לבורא-עולם כעבור ארבעה ימים.
שני הרוצחים התגלו רק מקץ שנתיים "הם התגלו באירוע שמחה של הכפר, בו הם נתפסו כשהם יורים בנשק שגזלו מדודי", מציין ברומברג את האבסורד המזעזע. "לאחר מכן הם נידונו לעונש מוות בידי בית דין צבאי, אך ניצלו ממנו באמצעות ערעור שהגישו בבית דין אזרחי, ונגזר על שניהם מאסר עולם בלתי קצוב. אלא שבשנת 2012 השתנו הדברים, כשהנשיא שמעון פרס קצב את עונשם ל-40 שנה, וכעת – 40 שנה לאחר גזר הדין, הם משוחררים מהכלא וכפי שניתן לראות חוזרים לכפר בחגיגות גדולות".
ברומברג מציין שעד היום לא ברור לו ולמשפחתו מה הוביל את פרס לקצוב את עונשם של המחבלים. "קציבת עונש היא פעולה שרק נשיא רשאי לעשותה, ועד שהגיע פרס לתפקיד אף אחד לא הסכים לחתום על חנינה או קיצור עונש. פרס קצב לא רק את עונשם של שני המחבלים שרצחו את דודי, אלא גם את רוצחי משה תמם ורב"ט גיא פרידמן מליל הקישונים הי"ד. הוא קצב עוד הרבה רוצחים נוספים שביצעו אירועי טרור מזעזעים, חלקם ערבים ישראלים עם תעודת זהות כחולה. מה שאומר בעצם שאחרי שחרורם הם שבים להיות אזרחי ישראל הנושאים במלוא הזכויות. זה מזעזע, בלתי נתפס".
כאמור, מי שראה את סרטוני התיעוד מהחגיגות שקיבלו את פניו של המחבל כרים יונס בשבוע שעבר, יכול להבין את האבסורד הזועק לשמיים. על אף הצהרתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא יאפשר לחגוג שחרור של "מחבל נאלח", התקבל יונס בכפרו, כפר ערה, בחגיגות שבמהלכן נישא על כתפיים תוך כדי שירים וריקודים. במהלך האירוע הוא הצהיר על כך שיש לו כוונות נוספות להמשיך באירועי טרור. "אני וכל האסירים האחרים מוכנים להקריב עוד יותר למען פלסטין וחירותה", הוא הכריז.
נולדתי לתוך הסיפור על דודי, והוא מלווה אותי כל חיי", מספר ברומברג, "אבל אני בכלל לא מדבר עתה מתוך הכאב הפרטי שלי, אלא כאזרח ישראל שכואב לו. אני גם יכול לספר על המאבק שלנו – מרגע שהנשיא קצב את עונשם של המחבלים הרוצחים ל-40 שנה, ידענו שהם עומדים להשתחרר ב-2023. במשך כל השנים מאז התמקדנו במשימה לשנות את קציבת העונש ולפעול לכך שהם יישארו בכלא במשך כל חייהם. אני חייב לציין שבחלק מהפעולות גם הצלחנו, כי מידי מספר חודשים צצו בכל פעם מחדש בקשות לשחרור לחופשות בשל התנהגות טובה או תירוצים אחרים ובכל פעם מחדש פרקליטות המדינה ועוד אנשי צללים אחרים מנעו את השחרור הזה יחד אתנו. כעת הגיע רגע השחרור מבלי שיכולנו למנוע זאת, ואני חושב שאין אזרח ישראלי שראה את התיעוד של החגיגות שנעשו בכפר מבלי לחוש בכאב העצום. זה מחריד וזה נורא, זה לא דבר שהייתי מצפה לראות במדינת ישראל וזה גם הדבר הראשון שגורם לחוסר הרתעה, כי מחבלים רואים שהם יכולים לרצוח, להשתחרר מהכלא ולשוב להיות אזרחי ישראל".
גם הדברים שהשמיע הרוצח יונס עם שחרורו, בגאווה על שמילא את חלקו 'נגד הכיבוש', והחגיגות הגדולות שנערכו, כאשר חולקו גם בעזה ובשטחים ממתקים, לרגל השחרור, מחזקות את הדרישה המוסרית לגרש את יונס מהארץ, לאחר שלילת אזרחותם. מעבר לכך, צריך גם לזכור כי ליונס, אין שום חרטה על שרצח את אברהם ברומברג, אף שלמד עמו פעם באותו בית-ספר…
אלא שעכשיו החל אולי עידן חדש בהנהגת הממשלה, שראשיה ושותפיה הכריזו במהלך הבחירות, על נקיטת מדיניות חדשה כלפי רוצחים ומחבלים, ויש לצפות ששרי הממשלה ויתר הגורמים הרלוונטיים, יפעלו מיד, לשלול משני הרוצחים את אזרחותם הישראלית ולגרש אותם מחוץ לגבולות המדינה. כפי שמסכם ברומברג בדבריו:
"התשובה היחידה שצריכה להיות כאן היא לחוקק חוק ברור של שלילת אזרחות למחבלים שמשתחררים מהכלא, בכך גם ייעשה הצדק כלפי המשפחות וגם כלפי אזרחי המדינה. אני מקווה שזה יקרה כבר בקרוב, אנחנו פועלים לשם כך וקיבלנו השבוע הבטחות גם מהשרים בן גביר וגלנט. אסור שהנושא ירד מהכותרות. הוא צריך להציק לכל אחד. כעת קמה ממשלת ימין, וזהו שלב המבחן שלה. אני סמוך ובטוח שהיא לא תרצה להיכשל בו".
עדיין לא ברור, גם במציאות הפוליטית החדשה וחרף הצעת-חוק חדשה שכבר הונחה על שולחן הכנסת, אם המאבק שמובילה משפחת ברומברג יישא פרי, אבל בכל מקרה זהו מבחן-משילות מהחשובים למדינה.
