אחרי שנפרדנו ממשה מנהיגנו הדגול שהזהיר אותנו מעצמנו, אנחנו מגוללים את התורה ומתחילים מבראשית, וכבכל שנה בוראים את העולם מחדש ובהמשך נפגוש שוב את משה ואזהרותיו.
להתחיל מבראשית אין זה אומר לשכוח כל מה שלמדנו והוזהרנו ולפתוח דף חדש, לא ולא! להתחיל מבראשית, זה לשוב ולהתבונן בעיניים חקרניות על הדברים שלמדנו ולגלות בהם רבדים חדשים, משהו חדש שיאיר מתוך האוצרות שטרם גילינו.
בראשית: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹ-הִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹ-הִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ויֹּאמֶר ה’, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר וַיַּרְא ה’ אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל ה’, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ………".
את האור ואת החושך ברא הבורא. כאשר הבורא הפריד את האור מהחושך, החושך נשאר ונגלה האור. ויהי אור. "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה’ עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה "(ישעיהו מה, ז).
מה הכוונה תוהו ובוהו? בלבול, ערבוב מערבולת.
שיעור לחיים: הרבה פעמים אנחנו מרגישים כבתוך מערבולת, לא טוב לנו, מחשבות טורדניות משתקות וסוגרות את ליבנו. אנחנו כועסים, לא מקשיבים, כי נדמה שכולם נגדנו. כשאין הקשבה אין הבנה, התחושות מתבלבלות ומבולבלות, לא טוב לנו וללא משים אנחנו פוגעים ביקר לנו. כי אנחנו בערבוב = תוהו ובוהו שרויים בחושך מוחלט לא רואים את האור, את הטוב שבנו ובאחר.
אז מה עושים? המודעות למצבנו תוביל להבנה שבידנו לעשות את השינוי ואז כמו "רוח מרחפת" נצפה בתוכנו ונחשוף רבדים חשוכים, עומסים, כעסים, שעמום, אפתיות, חשדנות, שחסמו את האור שבתוכנו. נעשה תיחום והפרדה, נפריד בין החושך לאור, החושך יישאר בתוכנו ונעלה את האור. או אז הכל ייראה אחרת "ויירא כי טוב" הלב ייפתח וכשהלב ייפתח נחיה בשלום קודם כל עם עצמנו, וכשנחיה בשלום עם עצמנו נחייה בשלום עם כל הסובבים אותנו, היקרים לנו.
המוטיבציה מרנינת הלב (שמחת תורה), להתחיל מבראשית ולגלות בתורה אוצרות חדשות שטרם התגלו לעינינו, נובעת מהליכי התחדשות מרעננת, והתפקחות שעוברות עלינו. אנחנו לומדים מטעויות, מתקנים, משתנים בהתאם ומתחדשים. הקריאה מחדש בפרשה נותנת לנו הזדמנות להביט על עצמנו כפרט, כמשפחה וכעם.
המילים "וירא כי טוב" מופיעות שבע פעמים בפרק הפתיחה. בריאת העולם נפתחת בטוב, באור שבוקע מתוך החושך, במים ושמיים, בצמחים ודגים, בבעלי חיים למיניהם, יקום ההולך ומתהווה.
הפתיחה בראיית הטוב מלמדת אותי שתמיד אפשר ללמוד ולתקן טעויות שיובילו אותנו אל האור, אל הטוב.
ואז, "וַיִּבְרָא ה’ אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם ה’ בָּרָא אֹתו" הרמב"ם אומר: הבחירה החופשית היא צלם ה’ שבאדם.
מעניין, ה’ מתבונן על כל מעשיו בשביעות רצון "וירא כי טוב" ובבריאת האדם לא נאמר, "וירא כי טוב" רק בסוף כל הברואים כתוב: וירא …….והנה טוב מאוד, למה?
מכיוון שלאדם – לנו, כמו לבורא, יש את היכולת לבחור, היכולת לתקן ולהשתנות, להתמודד עם הקושי ומתוך הקושי לגלות את האור. לראות את הטוב ולבחור בטוב. לדעת לקחת אחריות על מעשינו כי הטוב והרע =האור והחושך-הברכה והקללה בתוכנו, והבחירה בידנו בלבד!
"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָּ אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע…..הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים" (דברים פרק ל’).
בבריאת אדם וחווה נולדה משפחה והתחילו היצרים: פיתוי וקנאה, חטא ורצח.
היצר שדחף את חווה ואדם לאכול מפרי הדעת, עורר בלב קין קנאה כלפי הבל אחיו. כשקין ראה שמנחת הבל התקבלה ומנחתו לא התקבלה! כעס ובחרון אף החליט להרוג את הבל אחיו. ה’ נגלה אל קין והסביר: "…..לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ "
כלומר: החטא – יצר הרע עומד בפתח ומתגרה, גדולתו של אדם שלא יברח מהיצר הרע אלא ישלוט בו טרם מעשה ולא היצר הרע ישלוט בו. אולם קין לא הקשיב לשיעור הפרטי שקיבל ובלב סגור מלא קנאה ורוע רצח את הבל אחיו.
אחרי הרצח קין האשים את כל העולם מלבד את עצמו ויתרה מכך, כשה’ שאל איה הבל אחיך? קין השיב: "…הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"
האם קין התנער מאחריותו לרצח אחיו?!
להבנתי, קין אחרי הפשע הנורא, התנער מאחריות, אך כשהבין את עצת ה’, היה בשוק! ותחושות קשות בעבעו בתוכו ובלבלו אותו. כשקיבל את עונשו, הביע חרטה, והתחנן לרחמים.
ה’ נענה לקין כדי לאפשר לו לתקן דרכיו. "וַיָּשֶׂם ה’ לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל- מֹצְאוֹ"
למה אות? שיגן עליו ולמען יראו ויראו, כי ה’ ידע שהחרטה מעומק הלב, תנתב את דרכו לעשיית הטוב והישר. כאן מופיעה הסליחה הראשונה מאז בריאת האדם.
קין אומנם תיקן דרכיו, אך לא השכיל ללמד את ילדיו, לכן שושלת קין מלאה שפיכות דמים. "וַיִּנָּחֶם ה’…..וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ".
היצר הרע הוא חשוך ומתעתע, ועלינו לשלוט בחושך ולגלות את האור. לבדוק התנהלותנו ולברור מילותינו. אדם המכיר בטעותו, מתקן ומשתנה, ניתנת לו הזדמנות להתחיל מבראשית.
אני תפילה שנדע ללמוד בענווה מהי אחריות ומתוך שייכות ואחריות נעלה את האור שינתב את דרכינו לעשות טוב ולהכיר תודה!
אור/נעמי שמר
אור יורד בערב
על שדות חיי (זוכרת)
עוד אני זוכרת
זה אור יומי זה אור ימי.
שבת שלום ומבורך!
אסתר
