פרשת השבוע – פרשת "במדבר" (פרק א-ד)

בשעה טובה סיימנו את ספר ויקרא שהסתיים בפרשת "בחוקותיי", מדובר בפרשה לא קלה, יש בה ברכה המאפשרת להתהלך בעכשווי, נבדוק אם סטינו מהמצוות ונתקן. ויש תוכחה – קללה אם ניתקע, נרחק מזהותנו ונחטא בחטא היוהרה.
השאלה שלי: האם מדובר בקללות?! לא ולא!!!
להבנתי, כמו הורים המקדישים באהבה את זמנם ומרצם, מחנכים ומזהירים את ילדם הקטן שלא יגע בשקע, ואם הילד יגע ויפגע? הילד כואב וההורים כואבים. ההורים ממשיכים ומזהירים מפיתויים הרסניים כמו: אלכוהול, סמים, אלימות מילולית ופיזית, קנאות, רכילות, ושנאת אחים. ואם לא יקשיב? הילד יסבול וההורים סובלים. האם הזהרות ההורים, קללה?! חו"ח, ההזהרות מונעות אסון! כך התורה מזהירה אותנו מעצמנו!!
פרשת "במדבר" הפותחת את החומש מתארת את בני ישראל, כשבאמתחתם חוקים ומצוות, ערכים ומסורת מפוארת, החלו בהכנות למסע ארוך בנתיבי המדבר הגדול והנורא, שהינה תקופה מכוננת, אל הארץ המובטחת.
"ויְדַבֵּר ה’ אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן".
במדבר התהוונו לעם – עם ישראל, על כל מעלותיו ומגרעותיו, כעם קשה עורף. דווקא במדבר השומם ובסערת החולות, התורה מבקשת לעשות מפקד צבאי, גיוס חיילים והכשרתם מגיל עשרים, לכיבוש הארץ. סדר במחנות, וסדר במסע העם והמשכן.
המפקד הצבאי בא לגבש יחידות צבאיות לקראת המערכה הצפויה לכיבוש הארץ. התורה מבקשת לא לסמוך על הנס כפי שהיה בקריעת ים סוף כאשר משה ראה שעם העבדים שאך יצא ממצרים מפוחד, אמר להם: "ה’ ילחם לכם ואתם תחרישון."
אך כעת, כבני חורין, עם ישראל חייב להילחם על נחלת אבות, חדורי אמונה בצדקת הדרך וזקופי קומה לאומית וה’ יהיה בעזרנו. כי אם נקבל את הארץ על מגש של כסף, מבלי שנילחם עליה לא נרגיש את תחושת השייכות, ותודעת השליחות שתחזק את האחדות והערבות ההדדית.
על כן, כדי לשמור על הפיקדון היקר מפז, ארץ ישראל נחלת אבותינו, צריך להרגיש תחושת שייכות שתחזק את אחדותנו. "בָּרוּךְ ה’, צוּרִי-הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב; אֶצְבְּעוֹתַי, לַמִּלְחָמָה" (תהילים קמ"ד).
לפיכך, תוך כדי גיבוש השבטים וטיפוח גאוות יחידה, "איש על מחנהו ואיש על דגלו." כל השבטים חנו במרחק שווה מסביב למשכן, כששבט לוי שומר עליו מסביב. אף שבט לא עדיף על משנהו, מאוחדים, מוכנים למסע.
כל פרשה היא שיעור לחיים, המלמדת אותי לאחל לעצמי ולכולנו שבמסע חיינו נדע לעשות סדר במחשבות, נתנהל בענווה שתחזק את תחושת השייכות לזהותנו- מהות קיומנו, ואת האחדות בינינו, באהבה ובאמונה נעביר את לפיד החירות לדורי דורות, ונודה על כל היש ונאמר תודה גם על המעט שנראה בעינינו, או אז נישמע את זימרת ליבנו מהללת יה.
כיוון שביום ראשון כ"ח באייר 13.5.18 חגגנו את יום ירושלים בירתנו, אני בוחרת לכתוב על ירושלים.
הכיסופים והגעגועים לירושלים – הר המוריה, חיברה את כל עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. ירושלים הינה סמל לעם היהודי המחובר לשורשיו הנצחיים.
"עומדות, היו רגלינו -בשערייך, ירושלים.
ירושלים הבנויה כעיר שחוברה -לה יחדיו" (תהלים קכב).
"ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך" שיר כיסופים לארץ ישראל (רבי יהודה הלוי).
אשרינו שזכינו להיות הדור שראה את תקומת ישראל.
אני זוכרת כמו והיה זה רק אתמול, איך במלחמת ששת הימים ב- כ"ח באייר תשכ"ז ה- 7 ביוני 1967. אחרי קרב קשה עקוב בדם, חיילנו הצנחנים הקיפו את העיר העתיקה ושוחררה ירושלים. ההתרגשות והשמחה הייתה גדולה, בפרט כשהרב שלמה גורן החזיק את ספר התורה בידו, עמד ליד הכותל ותקע בשופר גדול, ומרדכי (מוטה) גור מפקד הצנחנים הכריז בקול חנוק בדמעות ,"הר הבית בידינו!" היינו כחולמים, קפצנו משמחה, לא יכולנו לעצור את הדמעות, הרי לרגע הזה חיכינו שיבוא ואנחנו מודים לה’ שזכינו לראותו. שמחה גדולה הייתה בכל בית ישראל.
ביום שני כ"ט באייר 14.5 בכותבי שורות אלה ירושלים המשיכה ללבוש חג, 70 שנה אחרי הכרזת עצמאותנו, טראמפ נשיא ארה"ב הכיר קבל עם ועולם בירושלים כבירת ישראל, ובטקס מרשים ומרגש, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ובכירי הממשל האמריקאי עברה שגרירות ארה"ב לירושלים בירת הנצח. קשה לתאר במילים את ההתרגשות הגדולה שאפפה אותנו ואת כל בית ישראל. מדובר ברגע היסטורי שייזכר לדורי דורות!
על כך יש להודות לנשיא טראמפ שהכיר באמת.
אני מאמינה שכל השגרירויות יעברו אט אט לירושלים. כי האמת סופה לנצח!!
יהי רצון שנהיה מחוברים לטוב, נמלא חובותינו באחריות, בענווה, ונשמור באמונה על שרשרת הדורות. חג שמח ירושלים!!
שובי בת ירושלים/דודו ברק
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי,
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי. 
הריבון, הנה גמל עלייך 
נומי, נומי עיר שלם 
הנידח במשוררייך 
את שירך הנם חולם. 
במוצאי שבת נחגוג את חג השבועות חג מתן תורה – חג שמח!!
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס  

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס