בפרשה הקודמת, שאלוני: איך קבעתי שהניסיון השני לא צלח, והרי אברם יצא ברכוש גדול?!
תזכורת: אל מול הרעב הכבד ששרר בארץ אברם ירד מצרימה. מרוב פחד וכדי להציל את חייו אברם שיקר באומרו לפרעה ששריי אחותו, ושריי תומכת.
השיבותי: היות שאברם פחד על חייו, שריי ניצלה בהשגחת ה’ שהעניש את פרעה, העונש גרם לפרעה להבין שאסור לגעת בשריי. פרעה המזועזע גירשם ברכוש גדול.
התורה מלמדת אותי: שאבותינו על אף גדולתם וקדושתם, הם בני תמותה וככאלה גם טעו, הרעב והפחד חסם את הקשב לקול ה’ הפנימי, לכן, נחרדו, נחפזו. ועלינו ללמוד מטעויותיהם וילדינו ילמדו מטעויותינו, וכן הלאה… רק כך נבנה משפחה וחברת מופת!
פרשת "וירא"- שריי שנחפזה, יזמה את ההריון הפונדקאי והציעה את הגר לאברם. כשהגיע ההריון, הגר הרימה ראש על שריי והתחילו המריבות. זה נגמר ב-"חֲמָסִי עָלֶיךָ" והגר ההריונית בורחת למדבר. במדבר הגר שמעה את מלאך ה’ שהבטיח לה שיהיה לה בן, ישמעאל שיהפוך לפרא ולגוי גדול. אחרי ההבטחה הגר חזרה אל שריי הגבירה ואל אברם השותק, וילדה את ישמעאל.
אברם ושריי מתחדשים בהוספת אות לשמותיהם, אברהם ושרה. האות הנוספת מסמלת שאברהם יהיה אב להמון גויים. אך לפני כן יזכו לבן משלהם יצחק, שעל הולדתו מתבשר אברהם.
בהמשך, אברהם מצווה בברית מילה סימן הטבוע בבשר. הברית הינה ברית עולם, חוק לדורי דורות. "וְאַבְרָהָם–בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ…."
כעת אברהם מחובר וקשוב לקול ה’ הפנימי. אחרי שמל את עצמו ישב באוהלו לנוח עד להחלמתו.
ואז, "וַיֵּרָא אֵלָיו ה’, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל….. "
כלומר: ה’ ביודעו שאברהם מל את עצמו והוא בן תשעים ותשע (לא קל) נגלה אליו לעודדו. והנה אברהם בעודו מנהל דיאלוג עם ה’ ראה אנשים מתקרבים, בחמסין, אל אוהלו, קם למרות מכאוביו ורץ לקראתם והזמינם להיכנס לאוהלו. אברהם התגלה כאדם חומל המכניס אורחים בשמחת הלב.
שיעור לחיים! דרך ארץ קדמה לתורה! כשבאים אורחים, משפחה, ילדים, נכדים, לקבל אותם באור פנים כדי שירגישו רצויים. היום בעידן הפלאפון הרבה אנשים מכורים לוואטסאפ וללא משים, מתנתקים מהבית, מהילדים, ומהסובבים. אפילו כשמישהו נכנס, ממשיכים עם הוואטסאפ נראים ולא רואים והילדים, לומדים!
מאברהם למדתי: שראייה נכוחה וחומלת גורמת לאדם להתנהל בענווה, בכבוד ובהקשבה נקייה המעוררת הבנה ומפיצה אור ברכה בבית ולסובבים.
אחרי הכנסת האורחים אברהם ושרה מתבשרים שייוולד להם בן. ההתרגשות גדולה!!
בד בבד, המלאכים מספרים לאברהם שהם בדרכם לסדום. ה’ הרואה באברהם שותף מלא, "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה…" מגלה לאברהם שבכוונתו למחוק את סדום, "כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם" אברהם מתווכח ומנהל משא ומתן עיקש להצלת אנשי סדום או לפחות להציל את צדיקי סדום. "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע". אברהם מנסה להמתיק את גזר הדין ללא הועיל. כשהבין שאין מה לעשות, דאג ללוט אחיינו ונשאר במקומו.
אברהם מתוך תחושת שייכות והאחריות מוכיח את ייעודו כאב האומה.
בשעה טובה! שרה יולדת את יצחק ומרגע שהפכה לאימא שרה שומרת על יצחק כלביאה! ודואגת שיצחק יירש את אברהם. כשראתה שישמעאל מציק ליצחק, פקדה על אברהם לגרש את הגר ואת בנה, אברהם מתנגד. אבל ה’ תמך בשרה, "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" אברהם בניגוד לרצונו, מקבל את הדין ומגרשם מבלי לדאוג להם למקום מבטחים.
הפרשה מלאה בניסיונות והנה הניסיון האחרון הנורא מכל. "….קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק,……. וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה,….."
אברהם שותק, משכים בבוקר מבלי לשתף את שרה האימא! לוקח את יצחק אל הנורא מכל!
נבצר מבינתי, אברהם, למען אנשי סדום התווכח עם ה’. ולמען בנו שתק! אפילו לא ניסה למנוע את רוע הגזירה, למה?!
אברהם הכועס סגר ליבו! מה קורה כשכועסים מאוד? הלב נאטם (לא לכולם!) והקשב לקול הפנימי נחסם.
במקרה כזה האדם בערבוב שרוי במערבולת, מאמין שכולם נגדו, ומתהלך כסומא בחשיכה. זה בדיוק מה שקרה לאברהם שכעס על שרה, שתק ובלב סגור מכעס מילא אוטומטית אחר הפקודה.
ה’ קיווה שאברהם יצעק לא אקח! (כפי שיעשה משה בחטא העגל) אבא אוהב לא הורג את בנו! אולם אברהם שתק! מבלי לשתף את שרה לקח את יצחק בנם. כשהניף בידו את המאכלת להניחה על צוואר יצחק, מלאך ה’ זעק: "אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר…." אלא חבקהו! אברהם הקשיב לקול, שלט בעצמו וזרק הסכין מידו. השליטה ברגע האחרון מבטאת הינתקות מהמנטאליות האלילית שחי בתוכה. מאז העקדה ה’ לא נגלה לאברהם.
ניסיון העקדה הוא שיעור לדורות! אסור ליראת שמיים לגבור על ערכי המוסר- אהבת הילדים!
אני תפילה שלא תאבד דרכי בחשיכה ואהיה קשובה לקול הפנימי שקולו רצוף ענווה, יראה, כבוד ואהבה לילדיי, משפחתי ולכל סובביי.
עקדת יצחק/ נעמי שמר
גם אם שבע נחיה ונזקין
לא נשכח כי הונף הסכין
לא נשכח את בנך
את יחידך אשר אהבנו
לא נשכח את יצחק
שבת שלום ומבורך!!
אסתר פינס
